הנקה בגירושין ופרידה

פרידות וגירושין הם הליכים מורכבים מטבעם ואף קשים לכל הצדדים. אחת הסוגיות המרכזיות בתהליך הפרידה היא איך למזער את הפגיעה. כאשר האם עדיין מניקה, עולות מחשבות רבות על השפעת הגירושין על היונק־ת ודרכי התמודדות אפשריות.


toddler with finger in his mouth

ארגוני הבריאות בארץ ובעולם ממליצים על הנקה כדרך ההזנה והטיפול האופטימלית לתינוקות. ההמלצות כוללות הנקה בלעדית עד גיל חצי שנה, והמשך הנקה, יחד עם מזונות נוספים, בהתאם להתפתחות התינוק־ת, עד גיל שנתיים לפחות. אם הנקה ישירה אינה מתאפשרת, אפשרויות ההזנה האחרות לפי סדר העדיפות הן: חלב שאוב של אותה אם, חלב שאוב של אם אחרת או תרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל).

ההזנה המיטבית עבור תינוקות היא הנקה ישירה. לכן נעשה את המירב כדי לאפשר את ההנקה הישירה, על אף הקשיים, שמציבים תנאי חיים משתנים. הדבר דורש גמישות והבנה של המגבלות אותן מציבה ההנקה, לצד היתרונות שלה ליונק־ת וגם להורים.

במדינת ישראל לא קיימת עדיין חקיקה המתייחסת להנקה בתוך תהליך של גירושין, ולכן האחריות לשימור ההנקה, כחלק מטובת הילד־ה וזכויותיו־ה, וכחלק מזכויות האישה, מוטלת על ההורים ועל המערכת כולה. מאמר ראשוני זה נכתב במטרה לספק את המידע הדרוש לצורך קבלת ההחלטות בתוך תהליך מורכב זה.



מה חשוב לדעת על הנקה, כשמתחילים תהליך של פרידה וגירושין?

  • הנקה לפי דרישה. עקרון מרכזי בניהול הנקה מיטבי הוא הנקה לפי דרישה, כלומר מתן גישה חופשית לשד למען שימור כמות החלב, עלייה טובה במשקל, סיפוק נוגדנים ועוד. הנקה לפי דרישה מספקת מענה לצרכים פיזיים ורגשיים, בהתאם לגיל ולשלב ההתפתחותי.

  • הנקה לפי גיל. הצרכים משתנים לפי הגיל. בחודשים הראשונים ממוצע תקין של הנקות הוא מינימום 8-12 פעמים ביממה, כולל בלילה. ניתן לקרוא יותר על ההנקה בימים הראשונים כאן. בשלב כזה ההפרדה מהאם המניקה עלולה לפגוע בעלייה התקינה במשקל, במשק החלב וכן בהמשך ההנקה באופן כללי. בגיל חצי שנה מתחיל תהליך חשיפה למזונות משלימים (מוצקים) בקצב אישי, תדירות ומשך ההנקה פוחתים בתהליך איטי שמסתיים בגמילה מוחלטת מחלב אם ויכול לקחת גם כמה שנים.

  • הנקה בלילה. תינוקות ופעוטות זקוקים־ות להנקה, גם בשעות הלילה, כמזון, כשתייה, כהגנה אימונולוגית ותמיכה בגוף בשלבים ההתפתחותיים השונים ולמענה רגשי אופטימלי. ניתן לקרוא על גמילה מהנקת לילה כאן.

  • הנקה לפי שלב התפתחותי. השינויים ההתפתחותיים המהירים של התינוק־ת בשנים הראשונות באים לידי ביטוי גם בדפוסי ההנקה. בתקופות של "קפיצות התפתחותיות" רואים לפעמים ירידה במספר ההנקות בשעות היום, והשלמת ההנקות בשעות הלילה. בתקופות בהן ישנה התפתחות פיזית מואצת, התהפכות, תחילת זחילה, עמידה והליכה ועוד, הצריכה הקלורית עשויה לעלות, ויש צורך בהנקות תכופות יותר. גם תקופות של מחלה, חיסונים, הסתגלות למסגרת ולשינויים עלולות להשפיע על דפוסי ההנקה, ההמשך שלה ותכיפותה. למשל, היונק־ת עשוי־ה להזדקק להנקה אינטנסיבית ותכופה יותר אחרי המפגשים עם האב. נעודד את האם להירתם למאמץ לא פשוט זה, כדי לשמור על הקשר עם האב. עם הזמן יווצר איזון לאחר רכישת הביטחון והסתגלות למצב החדש.


מה הבעיות בהנקה שעלולות לצוץ בעקבות הגירושין, ואיך ניתן למנוע אותן?

  • ירידה בתפוקת החלב. כל אלה משפיעים לרעה על כמות החלב: פרידה מהיונק־ת, אי הנקה בלילה והפסקה בהנקה לזמנים ממושכים. מנגנון ייצור החלב מבוסס על ביקוש והיצע. ניתן לשמור על אספקת החלב בתקופות אלו על ידי הקטנת זמני הפרידה בחודשים הראשונים, ובמקביל שאיבה מסודרת בזמן זה. חשוב לציין ששאיבה הינה פעולה שאינה נעימה להרבה נשים, הכמות בשאיבה עלולה להיות קטנה יותר מזו שיוצאת בהנקה, ונדרש מאמץ רב ומיוחד על מנת להמשיך בשאיבה ולהצליח להתמיד בה לאורך זמן.

  • גודש ודלקות. במצב בו אין יניקה מסודרת, וחלב לא מתפנה באופן מיטבי מהשד, עלול להיווצר גודש, צינורית סתומה, או דלקות. גם במקרה זה, שאיבה מותאמת יכולה להפחית את הסיכון.

  • העדפת בקבוק. הנקה הינה פעולה יומיומית האמורה להתבצע כמה פעמים ביממה. כשתינוק־ת מקבל־ת הרבה בקבוקים לאורך היממה על חשבון ההנקות, עלולה להתפתח העדפת בקבוק וסירוב להנקה, מצב המאלץ מעבר לשאיבת חלב בלבד, או גמילה מחלב אם ומעבר לתמ"ל באופן מלא. ניתן להפחית את הסיכון לתופעה זו על ידי: - שימוש בבקבוק בצורת האכלה איטית וקצובה. - צמצום הזמנים בהם האם אינה מניקה, בעיקר בחודשים הראשונים. - חשוב לזכור שהנקה מספקת מענה רגשי כולל ולא רק תוספת קלורית, ולכן כשהאמא נמצאת עם היונק־ת, חשוב שהיא תמשיך להיענות לצרכים ולהמשיך להניק מבלי לתת בקבוקים כלל.

  • הפסקת הנקה מוקדמת. מכוון שההנקה מומלצת על ידי ארגוני הבריאות הן ליונק־ת והן לאמא המניקה, הפסקה מוקדמת של ההנקה עלולה לפגוע בבריאות שני הצדדים.


מה אנחנו יכולות ויכולים לעשות כדי שזה יצליח?

  • הנחת צרכי היונק־ת במרכז. היונק־ת זקוק־ה לבניית יחסי אמון ואהבה עם הוריו, ביטחון ויציבות. מעבר לצרכים הפיזיולוגיים, גם הצרכים הרגשיים נענים תוך כדי הנקה. תגובה מהירה של ההורים, לסימנים ואיתותים של התינוק־ת, מרגע הלידה ואילך, מאפשרת תחושה של בטחון, הגנה ואהבה, בכל מקרה ובכל תנאי. האחריות על כך מוטלת על שני ההורים, גם בתוך תהליך של פרידה וגירושין.

  • גמישות ונכונות לבצע שינויים והתאמות. בשלבים הראשונים של גירושין ובזמן ניסוח ההסכם, הדברים נראים כאילו מה שנקבע כעת יהיה תקף לנצח. דווקא בשלב זה, כדאי לפתח את ההבנה שתקופת הילדות כוללת שינויים רבים, ובתוכה גם ההנקה תשתנה. את ההבנה הזו כדאי לעגן בהסכם – שינויים בהסדרי ראייה, זמני שהות, התאמה למצבים יחודיים (למשל, בזמן הסגר של הקורונה אימהות רבות דיווחו על כמות הנקה מרובה מהרגיל).

  • שיח מכבד סביב ההנקה. מתוך כבוד לצרכי היונק־ת והאם מתוך ראיית הצרכים הכוללת, חשוב שההורים ידונו על ההנקה ויגיעו להסכמה בנושא לפי הצרכים המשתנים של היונק־ת.


איך ההנקה תראה אצל יונק־ת להורים גרושים?

בחודשים הראשונים, בהם ההנקה היא ממושכת ובתדירות גבוהה, חשוב לאפשר את הקרבה בין האם לתינוק־ת לאורך כל היום. האב יכול לבלות עם התינוק־ת שלו בזמנים שבין ההנקות, להחזיק בעור לעור, לספק מגע אוהב וטיפול הורי. זמן זה חשוב ליצירת קשר קרוב, למידת התפקיד החדש, ולהתחלה אוהבת, על מנת להיענות לצרכי התינוק־ת המתפתח־ת.