​

24.08.2020

"לפני שנה איבדנו את אמא שלנו. ככה בפתאומיות ממחלה קשה. היא נפטרה שבועיים לפני שחגגה יום הולדת. חלפה שנת האבל והיום היתה אמורה לחגוג 73. 
אמא היתה אישה מיוחדת, יוצאת דופן מאוד. בשום תחום לא הלכה בתלם והיא  "נשמה" לה לצ'ה . היא היתה  שם מהתחלה, כשניצני ההנקה כמעט ולא נראו בארץ והיו מעט מאוד "משוגעות" לדבר. היא רצתה ילדים וכך ניגשה לעולם הזה כשעוד לא היינו. התשוקה שלה לתחום לא היתה ברורה לי עד שהפכתי לאמא בעצמי. רק לפני 6 שנים כשנאבקתי להניק את בתי הבכורה הבנתי פתאום את השליחות שאמא שלי לקחה על עצמה. להקשיב, לייעץ, לתמוך, להכיל, להציל, בזה עסקה בדרכה הרגועה וללא שיפוטיות למרות שסביבה הרימו גבה ולא תמיד פירגנו. כילדה אני זוכרת אותה  תומכת בנשים אחרי לידה וזה היה חלק מהשיגרה בבית שלנו.
אפשר לומר שהיתה אישה מאוד אמיצה. היא נולדה שנה לפני המדינה, אולי התחברה ליהדות ולציונות בגלל זה. היא עזבה את ארה"ב ועלתה לישראל באמצע מלחמת יום כיפור. היא לא פחדה להיות מיוחדת ושונה, גם בלה לצ'ה היתה מהמיסדות ובאזורינו היתה חלוצה אמיתית.