גמילה מהנקה

גמילה היא מעבר התפתחותי משמעותי עבור תינוקות. אפשר גם לראות אותו כתהליך של היפרדות של האם מתינוקה. אולם אם בתהליך יש מודעות, ייפתחו גם הזדמנויות להתפתחות הקשר, העמקתו, מציאת דרכי תקשורת חדשות והרחבת החוויה ההורית.

להאזנה למאמר המוקלט

גמילה מהנקה היא תהליך שיכול לארוך זמן רב, החל מהרגע שהמחשבה על כך עולה בראשה של האם ועד לרגע בו התינוק אינו יונק כלל. לעיתים תהיה הגמילה מהירה בגלל הכרח כזה או אחר, או כי כך זה מתאים ונכון לאמא ולתינוק/פעוט שלה. מאמר זה עוסק בגמילה יזומה מצדה של האם.

כמו בכל תחום בהורות ובכלל, ישנן גישות ואפשרויות שונות גם לתהליך הגמילה. מגמילה טבעית, בקצב של התינוק, שיכולה לארוך עד מספר שנים ועד לגמילה יזומה המתרחשת בכל גיל ושלב מסיבה כזו או אחרת.

משך התהליך

אם יש זמן לתהליך מדורג ואיטי – זה עדיף, כדי לאפשר לכל הצדדים להסתגל לרעיון וליישום של הגמילה. ניתן יהיה להוריד הנקות או לקצר אותן, בכל פעם קצת. כך תהיה הסתגלות של היונק/ת לתהליך, בשילוב עם הרחבת עולם האכילה והפעילות שלו. גופה של האם יוכל להסתגל לאיטו להפחתה בייצור החלב ויופחת הסיכוי להתמודדות עם מלאות, גודש, סתימות בצינוריות חלב, דלקות ועוד. בנוסף, העולם הרגשי יקבל את תשומת הלב שהוא ראוי לה, בצורה מדורגת. האם והיונק ילמדו לתקשר בצורות רחבות ומגוונות, להיעזר בעוד אנשים, לפרוק מתח ולעבד את מה שעובר עליהם בדרכים שונות. ההתמודדות לא בהכרח חייבת להיות רק של האם. ניתן בהחלט להיעזר בעוד אנשים – הן מהבחינה המקצועית והן מסביבתה הקרובה (בתוך המשפחה הגרעינית, בני המשפחה המורחבת, חברות, קבוצות ייעודיות ברשתות החברתיות ועוד).

לפעמים יש הכרח בריאותי-רפואי לעבור גמילה מהירה יחסית. במצבים אלה, יש לנסות ולתווך עד כמה שאפשר ליונק וגם לאמא ולסביבתה את כל מה שקורה ולתת מקום לתחושות ולרגשות שמתעוררים.

של מי ההחלטה הזו? לעיתים כאשר עולה הצורך בגמילה, כדאי לעצור ולברר מהיכן הוא נובע. האם זה מגיע מהאם עצמה או שהוא חיצוני לה? האם זה משהו שהיא באמת רוצה בו או שדר שהיא מקבלת מהסביבה שלה ולא מרגיש לה נכון? יש אמהות שמגלות שמספיק שירווחו את ההנקות הקיימות, יקצרו אותן או יתחמו אותן כדי להרגיש שהצורך הזה ב"גמילה" מתמלא בשלב זה ואין הכרח לעשות גמילה סופית. יהיו אמהות שגמילה מהנקות לילה תתאים לצורכיהן. אם מדובר בפעוט בן שנה ומעלה, אפשר להמשיך להניק במהלך היום כל עוד זה מרגיש נכון ומתאים. כדאי לקחת את הזמן על מנת להבין מה נכון עבורכם, ואיך תרצי להתקדם. חשוב שתרגישי שזה הדבר הנכון עבורך, שכן עשויה להיות תגובה מצד היונק, אשר משהו משתנה בעולמו ולא מיוזמתו. מובן לחלוטין שהוא עשוי להביע התנגדות שתתבטא בצורות שונות. זה לגמרי לגיטימי. כשאצלך הדברים "ישבו" בצורה טובה וברורה, תוכלי לחזור על המסרים שתרצי להעביר לו בצורה עקבית.

על גיל ומוכנות ההמלצות של ארגוני הבריאות בארץ ובעולם הן על הנקה בלעדית במשך חצי השנה הראשונה לחייו של התינוק, והמשך הנקה בשילוב עם מזון מוצק כל עוד זה מתאים לאם ולתינוק/פעוט. מקובל להניח שחלב אם מהווה בסיס תזונתי עד סביבות גיל שנה. בתקופת המעבר הזו, התינוק מגלה את עולם המוצקים, מתנסה בו ומרחיב את ארוחותיו עוד ועוד עד שהן יכולות לספק לו יותר ויותר מצרכיו. לכן, כאשר מדובר על גמילה מהנקה, במידה וישנה אפשרות בחירה, מקובל להניח שניתן להתחיל תהליך שכזה בסביבות גיל שנה, בין אם מדובר על גמילה רק מהנקות בלילה, או בכלל. לפי ארגון בריאות העולמי, בשנה השנייה, חלב אם מספק כשליש מהקלוריות היומיות עבור פעוט שממשיך לינוק על פי דרישה.

חשוב להבין שבמידה והגמילה מההנקה מתבצעת, מכל סיבה שהיא, לפני גיל חצי שנה, כפי הנראה יהיה צורך לתת לתינוק השלמות של חלב אם שאוב (במידה וזה זמין) או של תמ"ל. במידה והגמילה מההנקה מתבצעת, מכל סיבה שהיא, מתחת לגיל שנה, יש לוודא שהתינוק מקבל את כל הנדרש לו מבחינה תזונתית. יהיו תינוקות שיזדקקו להשלמות של תמ"ל ויהיו תינוקות שיוכלו להיגמל ישירות לאוכל ללא בקבוקים למיניהם. יש להחליט זאת עבור כל ילד באופן פרטני. אפשר להתייעץ עם אנשי מקצוע. תינוקות אלה, מתחת לגיל חצי שנה, ומתחת לגיל שנה, ודאי יזדקקו לתמיכה רבה בשינוי המשמעותי המתחולל בחייהם.

לעיתים גם האם תהיה זקוקה לתמיכה, הן מהבחינה הרגשית והן מהבחינה הפיזית. במידה שאת חשה תחושה לא נעימה של מלאות בשדיים, רצוי לסחוט או לשאוב מעט חלב באופן מדורג (בכל פעם קצת פחות, כדי לא להגביר את יצור החלב) על מנת להימנע מגודש, סתימות, דלקות ועוד.

מרבית התינוקות והפעוטות ישתפו פעולה בצורה כזו או אחרת עם תהליך גמילה שנעשה בצורה מכבדת, כזה המשלב הרבה מגע, תמיכה, הזדמנויות לפריקה רגשית וכמובן גם מתן אוכל ושתייה בהתאמה לצורך. אולם לפעמים מגלים תינוק שאינו מוכן לוותר על ההנקה וכדאי לבחון זאת, במידת האפשר. יתכן והתהליך מהיר מדי, או שזה לא הזמן המתאים עבורו. במידה שזה אפשרי, האם יכולה לבחון מחדש את החלטתה ולהתאים את ההתנהלות יותר לצורכי התינוק. אפשר לפנות גם אלינו בלה לצ'ה ונחשוב יחד מה האפשרויות להתאמת התהליך לאם ולתינוק/פעוט.

תהיות לגבי ההיריון הבא כשאמא נכנסת להיריון בעודה מניקה, יכולים להיות לה חששות לגבי המשך ההנקה. אך אפשר בהחלט להמשיך להניק במהלך ההיריון, אם זה מתאים לכל הנוגעים בדבר. ניתן לקרוא על כך עוד במאמר על הנקה בהיריון וגם על המשך הנקת פעוט לאחר הלידה, במאמר בנושא הנקת צמד. יהיו תינוקות/פעוטות שייגמלו מיוזמתם במהלך היריון, מאחר וכמות החלב מתמעטת וטעמו משתנה.

איך עושות את זה? במידה והיונקת שלך גדלה ומתפתחת היטב, אוכלת כבר עוד מזון מלבד החלב שלך ונהנית מפעילויות מגוונות אפשר יהיה לעבור לשלב הבא. הנה כמה רעיונות פרקטיים המאפשרים לרווח, לקצר או לתחם את ההנקות. תהליך זה יכול להוביל בסופו של דבר לגמילה של ממש ויכול גם להשאיר אתכם במצב בו נוח לך להמשיך ולהניק ויש לך יותר תחושה של שליטה בסדר היום:

לא להציע ולא לסרב האחריות על הבחירה בהנקה עוברת יותר ליונקת שלך. אם את לא תציעי לה ביוזמתך לינוק, כשנראה לך שזה הזמן, כשהיא עייפה או רעבה, אולי כשקיבלה מכה או נפלה וכו', אולי היא תבחר בדברים אחרים על פני ההנקה. אולם כאשר היא כן מבקשת לינוק, תוכלי לאפשר לה את זה, כדי לא להיכנס למאבק סביב ההנקה.

איפה את מניקה אמהות רבות מגיעות לשלב בו הן מרגישות שפחות מתאים להן להמשיך ולהניק בכל מרחב שהוא. כך שהן מאפשרות הנקה רק בתוך הבית ולא בגינה או במקום אחר. או שהן לא מאפשרות הנקה בכל חלקי הבית, רק במיטה לפני השינה או על כסא או כורסא מסוימים. כך, היונקים לומדים שכשהם בפעילות מסוימת הם לא יקבלו אפשרות לינוק וכאשר יחזרו הביתה זה כן יתאפשר. או כשהם עסוקים במשהו בבית, לא תהיה הנקה וזו תקרה רק בהקשרים מסוימים. לתמיכה בתהליך ריווח ההנקות והגמילה אפשר לנסות ולשנות סדר יום, כדי להימנע מאותם מקומות המקושרים עם הנקה. למשל, אפשר לקום בבוקר ישר לפעילות או לאכילה, במקום לשכב במיטה ולהניק. כשחוזרים מהגן, במקום ללכת מיד הביתה, אפשר לעצור בגינת המשחקים, ללכת לחברים או לקניות ועוד.

משך ההנקה יתכן והגיע שלב בו את מרגישה שההנקות מתארכות מאד ושזה כבר לא מתאים לך. ישנן שלל דרכים לקיצור משך ההנקה. הן כוללות הנקה תוך ספירה עד מספר מסוים (נגיד עד 10 או עד למספר שהילד יבחר בו) או למשך שיר מסוים (שיכול לחזור על עצמו, או להשתנות, לבחירתכם) ועוד שלל רעיונות יצירתיים.

טווח השעות ביום בהם אפשר לינוק יש משפחות בהן נעשתה כבר גמילה מהנקות בלילה ואפשרויות היניקה הן מהשעה בה מתעוררים, ועד לשעה בה שוכבים לישון. מעבר לשעות הללו אין הנקה וישנם דברים אחרים: אוכל, מים, פעילות, הרדמה ועוד.

אוכל ומים לעיתים הצורך בגמילה עולה בשלב בו היונק כבר גדול ומתחיל לאכול ולשתות מעבר להנקה. כך שבהחלט אפשר להרחיב ולגוון עוד את הארוחות הקיימות ולהציע לו יותר אוכל ושתייה לאורך היום. זה עשוי להפחית את כמות ההנקות ואת אורכן לאורך היום ולתמוך בתהליך מדורג של גמילה מההנקה. אפשר עם הזמן להחליף הנקות בארוחות, בכל כמה ימים לשלב ארוחה חדשה או להרחיב ארוחה שכבר קיימת כך שהצורך לינוק במקומה או אחריה ילך ויפחת.

מה אתם עושים כל היום ככל שהתינוקות גדלים הם הופכים פעילים יותר, וקל יותר להסב את תשומת ליבם לשלל פעילויות שירחיקו אותם מהרצון או מהצורך לינוק, למשל פעילויות בתוך הבית או מחוצה לו, עם ילדים או אנשים אחרים. נסי לצפות מראש את הצעד הבא של התינוק/פעוט שלך וכווני אותו בעדינות לפעילות הבאה, כך שהוא מדלג על הנקה פוטנציאלית. ישנם תינוקות ופעוטות שכבר הולכים למסגרת, ובה יכולים להסתדר כמה שעות ללא הנקה, כך שנשארות ממילא רק כמה הנקות בודדות במהלך היום.

כל אלה תורמים גם הם לפרידה הדרגתית מההנקה, בקצב שנכון לכל המעורבים בדבר.

מסיבת פרידה יש משפחות בהן קובעים תאריך יעד לגמילה ועושים ספירה לאחור והתכוונות לכך, בהתאם ליכולת ההבנה של התינוק/פעוט. ישנן משפחות בהן עורכים "מסיבת פרידה לציצי" עם עוגה או מתנה או משהו שמציין את האירוע. הרי מדובר באירוע משמעותי לכל הצדדים ולא משנה כמה זמן ינקו הילדים. בקבוצת הפייסבוק של ליגת לה לצ'ה ניתן למצוא אלבום של מדליות הנקה. אמהות רבות בוחרות להן מדליה ומשתפות את הקבוצה בסיפור הגמילה או ההנקה שלהן, מה שעוזר לסיים את התקופה הזו בצורה טובה, מכבדת ומעצימה.

קבלי תמיכה

פרידה מהנקה יכולה להיות לא פשוטה הן עבור התינוק/פעוט והן עבור האמא. אמהות רבות חוות מנעד של תחושות החל מסיפוק, השלמה, שחרור התינוק ועד לעצב, דכדוך, חרדה, אי שקט ועוד. כדאי שלא תהיי לבד עם מה שעולה בך בהקשר לתהליך הגמילה. אנו מציעות להיות בקשר עם אמהות אחרות, חברות או בנות משפחה וגם אפשר להיעזר במדריכות לה לצ'ה בשלל שדות הפעילות שלנו – קו תמיכה טלפוני, מפגשים קבוצתיים (רגילים או בזום), קבוצות פייסבוק, פורום באתר – נשמח להיות פה בשבילך. במידה וחולף זמן ותחושות הדיכדוך לא חולפות, כדאי לפנות לעזרה מקצועית.

לקריאה נוספת:

כיצד לגמול - מתוך אתר ליגת לה לצ'ה הבינלאומי

להאזנה למאמר המוקלט

נכתב על-ידי ורד לב