האכלה "ירוקה" - הנקה לבריאות כדור הארץ
מאת בריטה בוטרי-סטאדלמן, ג'נבה שוויץ פורסם לראשונה באוקטובר 2020 המאמר המקורי בקישור הבא
את מניקה ושמחה לעשות זאת. המניעים שלך עשויים להיות מגוונים - לתת לתינוק שלך התחלה אופטימלית בחיים, לקחת בחשבון שיקולים בריאותיים או מסורת משפחתית, או סתם לחבק את תינוקך ולהאריך את האינטימיות ותחושות הקרבה שחווית כשהיית בהריון. כל המוטיבציות האלה נפלאות ויש אפילו עוד סיבות. למעשה, מה שאמהות לא לוקחות בחשבון לעתים קרובות הוא הקשר בין הנקה להגנה על הסביבה.
שבוע ההנקה הבינלאומי חל בשבוע הראשון של אוגוסט. הנושא הנבחר בישראל לשנת 2023 הוא: "הנקה - השקעה חכמה"
מה זה אומר?
הקשר בין הנקה ל"האכלה ירוקה" ייתכן שנתקלתם בביטוי "האכלה ירוקה". ביטוי זה מתייחס למזונות אופטימליים וברי-קיימא המגנים על בריאותם של אנשים כמו גם על המגוון הביולוגי והסביבה של הפלנטה שלנו - אמא אדמה - עכשיו ולמען הדורות הבאים. הנקה היא "האכלה ירוקה", היא בריאה, מקומית ובת קיימא באופן טבעי. נקודה ראשונה: הנקה דורשת מעט משאבים טבעיים הנקה היא המקור הזמין המיידי ביותר למזון טבעי עבור תינוקות. אין לה אף אחת מההשפעות השליליות על הסביבה שיש לתחליפים - כמו תמ"ל - שלמעשה דורשים ייצור, עיבוד והובלה של מרכיבים כמו אבקת חלב פרה, סויה או אורז, שמנים צמחיים, סוכרים ותוספים.
הייצור של מזונות מלאכותיים אלו תורם לפליטות גזי חממה הגורמים להתחממות כדור הארץ ולשינויי אקלים. הוא משתמש בכמויות אדירות של מים. כדי לייצר 1 ק"ג של אבקת תמ"ל, יש צורך ביותר מ-4,000 ליטר מים לאורך קו הייצור. תוצרי הפסולת מחקלאות חלב תעשייתית מאיימים על אספקת המים שלנו בזיהום על-ידי שפכים וכימיקלים מזיקים, כולל חומרי הדברה.
ייצור מזון אולטרה מעובד לתינוקות משתמש במשאבים כמו פח לפחיות ופלסטיק למיכלים, בקבוקים ופטמות מלאכותיות. תהליך זה מייצר פסולת שמגיעה למזבלות, ומזהמת עוד יותר את הסביבה שלנו. זיהום פלסטיק הוא אסון סביבתי המחמיר כתוצאה מצריכת פריטים חד-פעמיים.
נקודה שניה: הנקה היא "מקומית" כאשר את מניקה, החלב שלך זמין באופן מיידי, בטמפרטורה הנכונה, בכמות ובאיכות המתאימות. כאשר האם והתינוק ביחד אין צורך באריזה. תמ"ל זקוק לא רק לאריזה, אלא גם לאתרי ייצור והובלה. חלב אנושי מיועד לתינוקות. כדי לייצר תחליפים מלאכותיים לחלב האם, משתמשים בחלב ממין אחר - בדרך כלל מפרות. על מנת להתאים אותו לבני אדם, יש לעבד אותו. חלב פרה מיועד לעגלים, לא לתינוקות אנושיים. כך ייצור מלאכותי של מזון לתינוקות זקוק לא רק לפרות ולחלב שלהן, אלא גם לאתרי ייצור ספציפיים. על פי נתונים נכון לשנת 2014, ישנם כ-50 אתרי ייצור ברחבי העולם, כך שיש לשנע מוצרים למרחקים ארוכים.
העומס הסביבתי המדובר ביותר הוא פחמן דו-חמצני (CO2) , אבל הוא לא היחיד שמשפיע על כדור הארץ שלנו. מתאן, למשל, אפילו קריטי יותר וקשור ישירות לגידול בקר. לכן כמות המזון המלאכותי לתינוקות המיוצר ונמצא בשימוש, משפיעה ישירות על כדור הארץ.
נקודה שלישית: תרכובות מזון מלאכותי לתינוקות זקוקות לתשתית גם התשתיות זקוקות למשאבים רבים, כמו בניית אורוות לבעלי החיים, משאיות להובלת חלב פרה, אתרי ייצור של תמ"ל וייצור אריזות, ולבסוף מטמנות ושריפה של כל האשפה שנוצרת באמצעות השלכת אריזות, פחים, בקבוקים, פטמות מלאכותיות... לאחר שאלו אינם מועילים יותר.
לאם המניקה יש צרכים חומריים שאינם רבים. היא לא משתמשת בבקבוקים ובפטמות מלאכותיות, אלא אם היא שואבת חלב לתינוקה. במקרה זה, ההגנה על הבריאות שלה ושל תינוקה גוברת על ההשפעה הסביבתית, מה שמוביל לנקודה הרביעית.
נקודה רביעית: לאי-הנקה יש מחיר סביבתי כמו שנאמר, "לבריאות אין מחיר", וזה נכון. אבל למערכות הבריאות שלנו יש מחיר. אם נסתכל על מחקרים בנושאים כלכליים, לא רק שאי-הנקה עולה בחיי אדם, אלא שמצב זה גם מוביל לעלויות אדירות מבחינת הטיפול בהשלכות של אי-הנקה.
ברחבי העולם אנו משלמים את המחיר על בעיות בריאות הניתנות למניעה על ידי הנקה. מחלות זיהומיות כמו גם מחלות לא מדבקות (NCDs) הן האתגר של זמננו. מערכת החיסון שלנו וחילוף החומרים שלנו הם גורמי מפתח בריאותיים. שניהם מושפעים מאיכות התזונה שלנו. הנקה היא המזון הראשון שנותן לתינוקות התחלה בריאה.
מחלות זיהומיות שכיחות יותר, וקטלניות יותר, כאשר תינוקות מוזנים בתחליפים מלאכותיים לחלב אמם. לרוב הן דורשות טיפול באנטיביוטיקה, שלייצור שלה, אריזתה והפצתה יש עלויות משמעותיות. ארגון הבריאות העולמי (WHO) קובע: "עמידות לאנטיביוטיקה היא אחד האיומים הגדולים ביותר על הבריאות העולמית, הביטחון התזונתי וההתפתחות כיום."
מחלות שאינן מדבקות כמו סרטן, מחלות לב וכלי דם, השמנת יתר וסוכרת הן נושא בריאותי חשוב נוסף. הנקה לא רק מגנה על בריאות הילדים, היא גם עוזרת לאמהות להישאר בריאות. ידוע היטב כי האכלה בתמ"ל מגבירה את הסיכונים לסרטן השד והשחלות ולמספר מחלות אחרות שעשויות לדרוש תרופות, ניתוחים ואשפוז בבית חולים. לכל אלה יש מחיר אנושי וסביבתי.
תרופות (ייצור, אריזה, הובלה, השלכה), מיטות בית חולים, חומרים מתכלים לבתי חולים (צינוריות, חומרי הזרקה, אחסון, חומרי חיטוי...) ועוד עשויים להשפיע לרעה על הסביבה שלנו - לא רק מבחינה כספית. נקודה חמישית: הנקה תורמת לכלכלה מעגלית כאשר אנו מחזקים שיטות של "האכלה ירוקה" על ידי הגנה ותמיכה באמהות ובהנקה, אנו מגנים גם על האוויר, המים והאדמה שלנו. הנקה היא חלק מכלכלה מעגלית בטוחה, משקמת ונטולת רעלים, המבוססת על מחזורים ביולוגיים, לא על תעשיות שמנצלות את משאבי כדור הארץ. כמו סדרי עדיפויות ירוקים אחרים, לתמיכה בהנקה בהווה יהיו יתרונות עבור הדורות הבאים. לסיכום גם אם את לא חושבת על הסביבה כשאת מניקה את תינוקך, לאחר קריאת מאמר זה אולי תרגישי שאת חלק ממאמץ עולמי להגן על כדור הארץ. ייתכן גם שאת מודעת יותר לעובדה שלהרגלים יומיומיים יכולה להיות השפעה גדולה על זיהום ומשאבים ואולי אף תכירי בכך שלבחירות מזון יכולה להיות השפעה עצומה על הפלנטה שלנו, ואפילו תשקלי ללכת רחוק יותר, מעבר להנקה, כדי לתרום לכוכב לכת בריא.
References
1. WABA, World Breastfeeding Week 2020, https://worldbreastfeedingweek.org/ (accessed 17 September 2020). 2. Association genevoise pour l’alimentation infantile (GIFA), Green Feeding, https://www.gifa.org/international/green-feeding/ (accessed 10 September 2020).
3. The Lancet, Series Papers on Breastfeeding in the 21st century, January 2016, https://www.thelancet.com/series/breastfeeding (accessed 17 September 2020).
4. Alison Linnecar, Arun Gupta, JP Dadhich and Nupur Bidla, Formula for Disaster: weighing the impact of formula feeding vs breastfeeding on environment, BPNI / IBFAN Asia 2014, https://www.gifa.org/publications/formula-for-disaster-weighing-the-impact-of-formula-feeding-vs-breastfeeding-on-environment/ (accessed 8 September 2020).
5. Bartick, Melissa C. Cost Analysis of Maternal Disease Associated with Suboptimal Breastfeeding. Obstetrics & Gynecology July 2013; 122 (1): 111-119; https://journals.lww.com/greenjournal/Fulltext/2013/07000/Cost_Analysis_of_Maternal_Disease_Associated_With.17.aspx
6. World Health Organization, Antibiotic resistance, February 2008, https://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/antibiotic-resistance (accessed 17 September 2020).
כותבת המאמר - ד"ר בריטה בוטרי-סטאדלמן, מדריכת לה לצ'ה ומאמנת בשוויץ. ד"ר בריטה הנה יועצת הנקה IBCLC ובעלת תפקידים נוספים בתחום ההגנה על ההנקה בגופים עולמיים שונים.
תורגם על ידי ורד לב, יולי 2023