טיפים להנקה מהסבתות של לה לצ'ה

ליגת לה לצ'ה היא ארגון ותיק בארץ ובעולם לתמיכה בהנקה.

ידעתן שיש לנו מדריכות שהן כבר סבתות לנכדים יונקים ושאינם יונקים?

רצינו להציע לכן טיפים מ"הסבתות של לה לצ'ה".

רוצות לשמוע מה יש להן לומר?

אורית לונגמן- מדריכת לה לצ'ה 32 שנים. סבתא ל-6 נכדים. מה למדתי על הנקה בהיותי סבתא? כמה שמחמם לי את הלב לראות את הסבלנות של בתי כאשר התינוק שלה בן החודשיים מבקש לינוק שוב, אחרי שינק לפני כמה דקות. לפעמים הכי פשוט לקבל את המציאות שתינוקות רוצים וצריכים לינוק הרבה, והם לא יודעים מה השעה.

כאשר היא שואבת ויוצא לה "רק" 20 מ"ל, אני יכולה לתת את זה כדוגמא לאימהות הרבות שלא מצליחות לשאוב כמויות יותר גדולות מזה.

אני נזכרת באושר שתחילת ההנקה שלה הייתה מוצלחת ושהיא הקשיבה לי ולא נתנה לתינוק מוצץ בחודש הראשון. מתן מוצץ יכול לעשות צרות רבות בתחילת הדרך כמו שביתת הנקה, בעיות בעלייה במשקל ושינוי דפוס ההנקה ליותר כואב. נכון שאחר כך הוא לא רוצה מוצץ, אבל זה חוסך את צרות הגמילה ממוצץ....

הבת שלי אוכלת אוכל בריא ללא הגבלה, היא יודעת שה"איסורים" לא נכונים. היא אוכלת גם חריף, כרוב, כרובית, ברוקולי, שום, בצל, אורז, בננות, פירות הדר, קטניות וכו. היא גם שותה מוגז וזה לא עושה לתינוק גזים.

אנחנו יודעות שהתקופה הזאת, בה התינוק צריך את אימא המון, היא תקופה קצרה, אפילו קצרה מדי. עוד מעט יהיה גדול ונתגעגע לשלב הזה 💜.

דבי בך- מדריכת לה לצ'ה 30 שנים. סבתא ל- 28 נכדים ובינתיים נין אחד. אמא טרייה זקוקה להרבה חום ותמיכה – לא לשיפוט או ביקורת. חשוב לזכור שהנקה היום מלווה בהרבה ידע וכלים שלא תמיד היו זמינים בדור שלנו. מה שנכון הוא להפנות אותה למקורות אמינים כמו ליגת לה לצ׳ה או יועצות הנקה מקצועיות, וגם לזכור שגם מי שהניקה בעבר בהצלחה – יכולה להיתקל בקושי בלידה אחרת. לפעמים עצה קטנה או שיחה עם רופאת הנקה יכולה לפתור או למנוע בעיה גדולה.

מה שבאמת יעזור לה זה לא דיבורים אלא מעשים: לדאוג שיהיה לה אוכל מזין וטעים מוכן בבית (אפילו למלא את המקפיא במנות אישיות שהיא אוהבת), לאפשר לה לנוח, לשתות מספיק מים, או לקבל מספיק נוזלים – לפחות שני ליטר ביום – לראות שיש מי שיעזור עם ניקיון, כביסה וסידורים. לשאול אותה- איזו עזרה היית רוצה לקבל? מה נחוץ לך?

ובמיוחד, לזכור שמה שהרס הנקה בעבר היה לא פעם חוסר ידע – למשל הדרכה להניק לפי השעון. היום אנחנו יודעות שחלב מגיע לפי צורכי התינוק, לא לפי זמנים קבועים. גופה של האם קולט את הצורך של התינוק על ידי גירוי הפטמה והנקות מרובות.

אז בתור סבתא – בין אם זו הבת שלך ובין אם הכלה – תני לה תמיכה וליווי, נסי לסייע ככל שתוכלי, עזרי לה לנשום, ותזכירי לה שהיא עושה עבודה נהדרת ושהיא לא לבד במסע הזה.

לפעמים הרגשה של חוסר ביטחון היא נחלתן של אמהות טריות ולפעמים גם של אמהות ותיקות בלידות חוזרות, אבל אפשר וכדאי להתייעץ ועם הזמן רוב האמהות מרגישות יותר ביטחון. בהצלחה!

אידי בוקסמן- מדריכת לה לצ'ה 45 שנה. סבתא ל-11 נכדים.

אני רוצה לשתף בטיפ, אולי די ברור: לעודד את בנותינו וכלותינו ובני זוגן להשתתף בפגישות תמיכה בהנקה של לה לצ'ה, או אחרות, החל מההריון.למה זה הכרחי? אחרי הכל, לפחות בנותינו גדלו כשהן רואות בהנקה דרך נורמלית להאכיל תינוק. אני מרגישה שזה עדיין חשוב כי הנקה היא עדיין לא הנורמה התרבותית שלנו. מעורבות בקבוצת תמיכה בהנקה היא בעלת ערך רב. קבלת מידע ותמיכה ממדריכת לה לצ'ה, או מישהי שאינה אמך, יכולה לגרום גם לפחות סכסוכים. לפעמים גם למדריכות לה לצ'ה יש מומחיות במצבים מיוחדים. קהילת האמהות המניקות שאנו יוצרות בלה לצ'ה חשובה למשפחות שלנו לא פחות מאשר לאמהות שלא הגיעו ממשפחה מניקה.

פיגא טבנס- מדריכת לה לצ'ה 33 שנים. סבתא ל-7  נכדים. מזל טוב! הדבר המומלץ ביותר לכל יולדת טריה היא חברה טובה, אחות, גיסה, אמא, סבתא, שכנה שתתמוך בה בימים (ובשבועות) הראשונים של ההנקה. מישהי שהצליחה להניק בנחת ובכיף ויכולה להיות צמודה לאמא הטריה, לתמוך בה, לייעץ לה, ולסייע לה, לנרמל לה את כל מה שקורה. חשוב להכיר בכך ולהפנים שהחיים שלך השתנו ללא הכר, וכנראה שלעולם לא ישובו להיות מה שהיו.חשוב מאוד להקפיד על שתיה מספקת. אפשר לגוון בנוזלים לאורך היממה: מים, מיץ, מרק. בקיץ ו/או בימים חמים - צריך יותר. בנוסף לשתיה אפשר גם ליהנות מאכילת הרבה אבטיח או מלון. מומלץ מאוד להניק בנחת, בשלווה. כל לחץ אימהי יוצר לחץ אצל התינוק היונק. תינוק לחוץ אינו היונק המיטבי.אחרון חביב למקבץ קצר זה - למזער את הדברים המוטלים על אמא. מומלץ מאוד שכל מה שיידרש מאמא הוא להניק את התינוק. מישהו/י אחר/ת יבשל, ישטוף (אפשר גם כלים חד"פ), יכבס, יוציא גרעפס, יחתל, ירגיע. אמא רק מניקה.

ג'ני אלמליח- מדריכת לה לצ'ה 28 שנים (עם הפסקה של 5 שנים). סבתא ל-2 נכדים.

יש לי את הזכות להיות סבתא לשניים: נכד שנולד לפני כחודש וחצי, ונכדה שנולדה לפני חודש.עוד לפני הלידות, היו ביני לבין הזוג המצפה שיחות בנושאים שונים הקשורים להורות, ביניהם הנקה. 

קבעתי מראש לעצמי מדיניות שנראתה לי בריאה והגיונית- להיות זמינה לתמיכה, התייעצות, הקשבה, הכלה וכל מה שהם צריכים, ולא "לדחוף" את עצמי או את דעותיי לבועה העדינה, החדשה והמתהווה שלהם כהורים לתינוק חדש. "לתת להם ספייס".

הבנתי שזה המסע שלהם, לא שלי. עליהם לחוות הצלחות ואכזבות, שמחות ועצב, עייפות, קושי וסיפוק בעצמם כחלק מהורות.

שתי הכלות עברו סדנאות הכנה להנקה במהלך ההריון והיו מצוידות במידע בסיסי ושלל עצות. לאחר הלידה של כל נכד, ישבתי עם כל אחת ועניתי על שאלות ששאלו. לא העמסתי במידע נוסף כי ידעתי שאחרי לידה ראשונה (במיוחד אחרי ניתוחים קיסריים לא מתוכננים, ששתיהן עברו), יש כל כך הרבה "חדש" שאין טעם או תועלת להעביר יותר מידי מידע או הצעות ייעול בהתחלה, אלא להתמקד ברגע הנוכחי, עם מתן מידע קצר, ממוקד ולעניין. 

בתקופה של אחרי הלידה יש כל כך הרבה רגשות גועשים להורים, הסתגלות, עייפות, כאבים, דאגות. כמו שאנחנו תמיד אומרות בליגת לה לצ'ה, משפחה קודמת כל. ניסיתי לעזור ב"מסביב"- לנקות, לבשל, לארגן, לקפל, לטפל בכלב, כמובן בהתאם למה שכל אחת ביקשה.

הקושי העיקרי שאני חוויתי היה ממש לשחרר, גם בתוכי, את הקשר האישי שלי להנקה. זאת אומרת שאני יכולה לספק מידע, לעזור לשפר תנאים, לתמוך ולהכיל, אך ההחלטה לגבי הנקה, כן או לא, כמה ואיך, היא לא שלי. היא שלה, ואני מזהה נקודה ממנה אני חייבת לקחת צעד אחורה. אני לא אלחץ לשום כיוון. אני מבהירה שכל החלטה שלה, מצוינת. אחת אפילו שאלה אותי אם אתאכזב ממנה אם היא לא תניק או אם היא לא תניק לאורך זמן. הבהרתי לה שממש לא, שאני אוהבת אותה ללא תנאים, סומכת עליה ובטוחה שהיא תקבל החלטות מושכלות שמתאימות לה ולתינוק שלה. 

האם הייתי שמחה אילו הנכדים שלי היו יונקים עד גיל 3 למשל? כן. אך אני לא האמא. אני הסבתא, כאן כדי לתמוך, לאהוב, לנשק, לנשנש ואז להחזיר להורים. וזאת זכות וברכה.

אסתר מאצנער- מדריכת לה לצ'ה 34 שנים.

סבתא למעל 60 נכדים ובינתיים נינה אחת.

מומלץ לסייע לאמהות הטריות להרפות מעבודות בית לא הכרחיות, לעזור לאמהות לנוח ולנמנם במהלך היום, ולשמור על רוגע, ככל שזה מתאפשר.

חשוב לסייע לאמא המניקה לדאוג לתזונה שלה, שתקבל מספיק רכיבי מזון מגוונים לאורך זמן, במיוחד אם היא מחלימה מהריון מאתגר ו/או מלידה מאתגרת או ניתוחית. חשוב להקפיד על שגרת ארוחות מזינות. יש צורך לכלול רכיבי תזונה רבים במהלך היממה, עם דגש על חלבון, ברזל וסידן. ארוחות קלות של תמרים ואגוזים יכולות לספק כוחות ואנרגיה בזמנים מאתגרים של היום, עד שיהיה זמן לאכול ארוחה מגוונת יותר. רצוי להקפיד לאכול חלבונים לכל אורך היום.

אורנה דיבון אופיר- מדריכת לה לצ'ה 25 שנים. סבתא ל-2 נכדים.

יש לי לשמחתי 2 נכדים צעירים מהבן שלי וכלתי. זה פלא גדול לסייע בהנקת הנכדים שלי. אני מזכירה לעצמי שאני עדיין לא יודעת הכל ושהאמא של התינוק עדיין, למרות כל הנסיון שלי, יודעת הכי טוב מה נכון לה וליונק שלה.,

אני מוצאת שההסבר שהכי משכנע אמהות להחזיק מעמד, ושכנע גם את כלתי באתגר של תחילת ההנקה הסופר תובעניות של ילוד ב 3-4 ימים הראשונים, הוא ההסבר שהשד הוא ההמשך של השלייה. התינוק היה רגיל לקבל ברחם את אספקת צרכי הגוף בצורה רציפה כל הזמן, אז ברור שכחלק מההסתגלות לחיים מחוץ לרחם הוא זקוק להנקה לעיתים מאוד מאוד מאוד תכופות.

עוזר לאמהות להבין שתינוק נולד בג'ט לג. השעון הביולוגי הפוך לזה של אמא - עירני ויונק יותר בלילה, וישן יותר ועושה הפסקות מעט יותר גדולות ביום. באופן פלאי גם ההורמונים של האמא מותאמים לתינוק. אמא משחררת יותר פרולקטין בלילה ויניקת התינוק בלילה מייצבת את תנובת החלב. אז הכל מותאם חוץ מהציפיות הלא ריאליות של אמהות. כאשר הן מבינות שהכל נורמלי וצפוי הן נרגעות. 

באופן כללי לנרמל התנהגות של תינוקות מאוד עוזר לאמהות לקבל את אתגרי ההנקה. בעיקר כאשר בסביבה כל כך בקלות מסווגים כל התנהגות של תינוק כרעב שלא בא על סיפוקו, וספק לגבי כמות החלב של האם. הסברים פשוטים עם רציונל פיזיולוגי להתנהגות התינוק מאוד עוזרים. למשל הצורך של התינוק במגע גוף אל גוף אינטנסיבי, והרבה הרבה תנועה כחלק מהבשלת מע' העצבים. זה לא פינוק, זה צורך פיזיולוגי קריטי. 

חשוב גם לנרמל את זה שלאמא יש הרבה פחות צורך בדרך כלל באינטימיות זוגית בתקופת ההנקה הראשונה. זה מנגנון הישרדותי, היא חייבת להיות קשובה קודם כל לתינוק, ופיזיולוגית ההורמונים של הפוריות מדוכאים בתקופת ההנקה הראשונה גם כדי לדאוג שלתינוק הזה לא תהייה תחרות מוקדמת מדי על משאבים.  לבני זוג חשוב לדעת שזה נורמלי ושנדרשת סבלנות. 

חשוב ללמד אמא מניקה להקיף את עצמה באנשים שנמצאים איתה כדי לעזור לה. זאת זכותה וחובתה "להעביד" כל מי שנמצא איתה. וחשוב שתמצא דרך לפחות בשבועות הראשונים להרחיק ממנה כל מי שבא להתארח ולא עובד. זכותה לקבל שירותי אוכל, ניקיון, כביסה, החזקת והרגעת תינוק, מקלחת לתינוק, כולל להאכיל אותה בזמן שהיא מניקה.

אם התינוק/ פעוט כבר בגן, חשוב להגיע לגן, לשבת בנחת רגע, להניק את הילד בגן וגם ללטף קצת ילדים אחרים. ככה מע' החיסון של האמא מפתחת נוגדנים לכל הוירוסים שמסתובבים בגן, הרבה יותר מהר ממה שהתינוק יכול, ובחלב התינוק כבר מקבל תגבורת חיסונית.

אם יש לך ילדים נוספים, לתת להם קצת חלב אם בכוס זה חיזוקית נהדרת לחורף וגם כל השנה. 

נסי עד כמה שאפשר לא להסתיר את ההנקה, בוודאי יש ערך להניק באופן חופשי וגלוי בבית, זה כל כך חשוב כדי להטביע גם בבנות ובבנים שלך את הנורמליות של ההנקה. נמצא שילדים שחוו את אמא שלהם מניקה יש יותר סיכוי שיניקו בעצמם או יתמכו בבני זוגם בהנקה. אני רואה איך זה השפיע לטובה על הבן שלי שתומך בכלתי מאוד.

כאשר מתחילים לשאול אותך עד מתי התינוק יינק, בעיקר מעל גיל שנה, תשובה טובה היא – אני מקווה שהוא יינק עד הצבא, ויוכל לבקש קל"ב (שירות קרוב לבית)- זה בדרך כלל יוריד את כולם מהגב שלך

כאשר מרימים גבה על זה שאת מניקה תינוק תוכלי לספר שבחברה שבטית בה לא עוסקים בהנקה ובטח לא בבקבוקים טווח הגמילה הטבעי הוא בין שנתיים לחמש שנים, אז יש עוד זמן

אם את מדריכת לה לצ'ה ויש לך נכדים, תזכרי, את סבתא, זה לא משנה שיש לך המון ידע בהנקה, הבת שלך או הכלה שלך יודעות זאת. אם הן תבחרנה להיעזר בך מצויין, אם לא, תרגישי נוח לשאול אם תרצה לקבל ייעוץ מקולגה שלך. זאת לא פחיתות כבוד, ולא עלבון אלא ההיפך. הישארי הסבתא המכילה והאוהבת שמקבלת כל החלטה של ביתך\כלתך. זה משתלם לטווח הקרוב והרחוק.

כסבתא, תמיד תוכלי לסייע בעוד כל כך הרבה דברים בנוסף להנקה, ולתת דוגמה אישית טובה למגע עור אל עור, נשיאה על הגוף ושימוש במנשאים תומכי הנקה. 

אפי נבו כהן- מדריכת לה לצ'ה  21 שנים. סבתא ל- 3 נכדים. לדעת שכל ההנקה היא פלא, שאת זאת שמגדלת את התינוק שלך בעצמך, מחברת אותו לפיטמה והוא גדל. לזכור שבאמת הכל עובר והם גדלים כ"כ מהר, לנצור את הקושי לרגע ולהתקדם. לקחת את התינוק שלך לכל מקום שאפשר (רמז סרט בקולנוע זה נהדר. חושך, יושבים בנחת, אפשר להניק וליהנות).

להתחבר לאמהות אמהותינו ולזכור שאת מזינה את התינוקות שלך בדיוק כמו שהן עשו לפני מאות ואלפי  שנים.