top of page

בצקת בשד בהנקה

בצקת (Edema) בשד בימים הראשונים להנקה: גורמים, מניעה ודרכי התמודדות

בצקת בשד (Breast Edema) היא תופעה שעלולה להופיע בימים הראשונים לאחר הלידה, והיא נגרמת מהצטברות נוזלים ברקמות השד. בניגוד לגודש (Engorgement), שהוא הצטברות חלב בשד, בצקת נובעת מזרימה מוגברת של דם ולימפה, ולעיתים בעקבות עירוי נוזלים במהלך הלידה. מצב זה עשוי לגרום לנפיחות, רגישות ולעיתים אף להקשות על זרימת החלב והצמדת התינוק לשד בהנקה. על אף שתופעה זו אינה נפוצה מאד, חשוב לנו לתת מידע עבור נשים שכן נתקלות בה.

אבחנה מבדלת: בצקת (Edema) לעומת גודש (Engorgement)

  • בצקת (Edema): נגרמת מהצטברות נוזלים ברקמות השד, לרוב בעקבות עירוי נוזלים בלידה. לפעמים (אך לא תמיד) אם יש בצקות באזור אחר בגוף כתוצאה מהצטברות נוזלים (למשל קרסוליים נפוחים), אפשר להניח אצבע ולראות את תופעת ה- "dimpling" - שקעים שנוצרים בעור. בשד הנפיחות תורגש במיוחד באזור הפטמה וההילה. לעיתים השד ירגיש קשה ונפוח, אך הוא לא יהיה מלא בחלב.

  • גודש (Engorgement): נגרם מהצטברות חלב בשד. מצב זה עשוי לקרות מספר ימים לאחר הלידה כאשר ייצור החלב עולה וכאשר אין פינוי מספיק טוב של השד משלל סיבות. במקרה זה, השד יהיה מלא, חם ולעיתים אף אדום. ניתן לקרוא יותר בהרחבה על גודש במאמר הזה.

ההבחנה בין השניים חשובה, שכן דרכי ההתמודדות והטיפול עשויות להיות שונות.נדיר המצב בו הם יופיעו ביחד. במידה וכן יש לטפל בכל אחד מהם באופן נפרד.


גורמים לבצקת בשד

שינויים פיזיולוגיים לאחר הלידה – עם תחילת ייצור החלב, כלי הדם והמערכת הלימפתית מופעלים בעוצמה גבוהה, ולעיתים המערכת מתקשה בניקוז נוזלים ביעילות.עירוי נוזלים במהלך הלידה – נשים שקיבלו עירוי נוזלים בלידה (למשל, במהלך לידה ממושכת או בלידת קיסרי) נוטות לסבול יותר מבצקת בשד לאחר הלידה.לחץ חיצוני – שימוש בחזיות לוחצות או הפעלת לחץ מתמשך על השדיים (למשל, משכיבה על הבטן) עשויים לתרום להצטברות נוזלים.הפרדה ממושכת מהתינוק – עיכוב בהנקה או הפרדה מהתינוק במשך שעות ארוכות לאחר הלידה יכולים להחמיר את הצטברות הנוזלים.


דרכי מניעה והתמודדות עם בצקת בשד

הנקה תכופה ויעילה

  • הנקה מוקדמת ותכופה (לפחות 8-12  פעמים ביממה) מסייעת בניקוז הנוזלים ובהפחתת הבצקת.

  • יש לוודא שהתינוק נצמד נכון, כדי למנוע הצטברות נוזלים ולהקל על זרימת החלב.

עיסוי לניקוז לימפטי ו-RPS- Reverse Pressure Softening

  • עיסוי עדין של השד, במיוחד לכיוון בית השחי, מסייע לניקוז הנוזלים ומקל על הבצקת.

  • טכניקת Reverse Pressure Softening -RPS היא שיטה יעילה לריכוך אזור הפטמה והעטרה על ידי הפעלת לחץ עדין ואחיד עם קצות האצבעות לכיוון דופן בית החזה. שיטה זו יכולה לסייע בהפחתת נפיחות באזור הפטמה, להקל על הצמדת התינוק ולשפר את זרימת החלב.

  • ניתן לבצע את הטכניקה בתנוחות שונות, כולל ישיבה זקופה או שכיבה בזווית של 45 מעלות.

  • יש להפעיל לחץ עדין על בסיס הפטמה למשך כדקה או יותר, עד שהעטרה מתרככת ומאפשרת יניקה קלה יותר.

  • יש להיזהר בביצוע הטכניקה עם ציפורניים ארוכות, כדי להימנע מפציעה. אפשר להיעזר בבן/ת הזוג במידת הצורך.


שימוש בקומפרסים קרים

  • קומפרסים קרים בין ההנקות עשויים להקל על הנפיחות ולשפר את התחושה.

  • יש להימנע מקומפרסים חמים, כיוון שהם עלולים להגביר את זרימת הדם ולהחמיר את הבצקת.


הימנעות משאיבה מוקדמת ולחץ על השדיים

  • שאיבה מוקדמת עלולה להחמיר את הבצקת, במיוחד אם משתמשים בוואקום גבוה, אשר מושך נוזלים נוספים לאזור ההילה.

  • יש להימנע מחזיות הדוקות מדי או מכל לחץ אחר שיכול להחמיר את הבצקת.

  • אם יש צורך בחזייה תומכת, יש לבחור בכזו שאינה מגבילה את זרימת הדם והנוזלים.

איזון נוזלים בגוף

שתייה מספקת של מים חיונית, אך אין צורך בצריכה מוגזמת של נוזלים, שכן הגוף צריך לעבד ולסלק נוזלים בעודף באופן טבעי.

מתי לפנות לייעוץ מקצועי?

אם הבצקת גורמת לקושי משמעותי בהנקה, אם יש כאבים חריגים, אדמומיות, חום או סימנים לדלקת בשד, יש לפנות ליועצת הנקה מוסמכת או לרופא לצורך אבחון וטיפול מותאם.


סיכום

בצקת בשד היא תופעה זמנית, אך היא עלולה להשפיע על חוויית ההנקה בתחילת הדרך. זיהוי מוקדם של הבעיה ויישום אסטרטגיות לטיפול ומניעה יכולים להקל על האמא ולאפשר מעבר חלק יותר להנקה נוחה ומוצלחת.


מקורות

ABM Clinical Protocol #20: Engorgement, Revised 2016

Cotterman KJ. Reverse pressure softening: a simple tool to prepare areola for easier latching during engorgement. J Hum Lact. 2004 May;20(2):227-37. doi: 10.1177/0890334404264224. PMID: 15117523.

Kujawa-Myles S, Noel-Weiss J, Dunn S, Peterson WE, Cotterman KJ. Maternal intravenous fluids and postpartum breast changes: a pilot observational study. Int Breastfeed J. 2015 Jun 2;10:18. doi: 10.1186/s13006-015-0043-8. PMID: 26113871; PMCID: PMC4480510 .https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26113871/ 


נכתב על ידי ורד לב, ינואר 2026







  • YouTube
  • Instagram
  • Facebook

© כל הזכויות שמורות לליגת לה לצ'ה  ישראל |  המידע וההצעות הניתנים באתר הם בגדר מידע כללי בלבד. הם אינם מהווים תחליף לבדיקה או לייעוץ אצל רופאים או מומחים אחרים, ואינם בגדר "אבחנה רפואית", "חוות דעת רפואית", "המלצה לטיפול רפואי" או "תחליף לטיפול רפואי" | בכל מקרה שבו קיימת בעיה רפואית או מתעורר חשד לקיומה, יש לפנות ולהיבדק אצל איש מקצוע מתאים | בעצם השימוש באתר ובפורום המשתמשים מוותרים על כל תביעה, דרישה או טענה מכל סוג שהוא כלפי ליגת לה לצ'ה ישראל ו/או צוות הכותבים, העורכים והיועצים של האתר.

bottom of page