הנקה בזמני חירום, לחץ, מצוקה ומשבר
ישנן תקופות בהן מתעוררת מצוקה שהיא מעבר למצב הפרטי או המשפחתי, כמו במצבי חירום שונים, אסונות טבע, תקופות מלחמה ועוד. גם נשים מניקות מוצאות את עצמן חלק מאוכלוסיות נרחבות החוות מצבי חירום ומשבר אלה. בתקופות כאלה טבעי לגמרי לחוש לחץ, מתח, פחד, חרדה, בלבול, חוסר אונים, חוסר ודאות, תסכול ועוד. כך שמעבר למצב האישי- משפחתי כל התחושות הללו יכולות להתקיים גם במרחב הגיאוגרפי, הציבורי או הלאומי. אם במצבי מצוקה אישיים ישנם מעגלים מוכרים להישען עליהם, במצבי מצוקה רחבים יותר יתכן ואישה תגלה שהיא מתקשה להישען על המעגלים המוכרים והזמינים לה. בתקופות כאלה עולות הרבה שאלות על המשך קיום ההנקה, שאלות הקשורות לשגרה ושאלות ספציפיות על המצב המיוחד.
חשוב להבין שאם לא הייתה בעיה בהנקה ובייצור חלב עד לשלב בו התחיל מצב החירום, אז סביר להניח שמצב החירום לא ישפיע על ייצור החלב וההנקה בהמשך.
כמות החלב
חלב אם נוצר לפי דרישה, והגורם המשמעותי ביותר לייצור כמות חלב מספקת הוא מידת פינוי החלב מהשד (כמות הנקות, שאיבות או סחיטות ביממה).
מכיוון שכמות הפעמים ביממה בה מפונה חלב מהשד היא גורם המפתח המשמעותי ביותר לייצור החלב, ומכיוון שבמצבי לחץ וחירום השגרה משתנה, גם תדירות ההנקות/ שאיבות ביממה יכולה להשתנות וכך אמהות עשויות לחוות שינויים בכמות החלב. לעיתים עולה חשש לגבי כמויות החלב ועולה רצון לשלב תמ"ל (תרכובות מזון לתינוקות) לגיבוי. מתן תמ"ל במקום ההנקה מוריד את תדירות פינוי החלב מהשד ובכך עלול להשפיע על כמות החלב עם הזמן. כלומר, הדילוג על ההנקות הוא מה שעשוי לגרום לירידה בכמות החלב. אם כמות הפעמים ביממה שבהן את מפנה חלב מהשד השתנתה, את יכולה לחזור ולהציע יותר הנקות ביממה או להוסיף כמה שאיבות/ סחיטות, כדי לשקם את כמות החלב. את השינוי בכמות תוכלי לראות לאחר מספר ימים.
השפעה של לחץ על שחרור החלב
יש נשים שחוות עיכוב קל בשחרור החלב, כלומר לחלב לוקח קצת יותר זמן להגיע מבדרך כלל. אמהות מתארות תינוקות שיכולים להיות עצבניים יותר מכרגיל, מתקשים להתחבר בקלות ויכול לקחת זמן מה עד שהם נרגעים ומצליחים להתחבר לשד ואז הכל מסתדר. עיכוב זה עלול להתרחש מכיוון שההורמון האחראי לשחרור החלב מהשד, אוקסיטוצין, מושפע מלחץ. כלומר, החלב מיוצר וקיים בשד, רק לוקח לו קצת יותר זמן להשתחרר ולהגיע ליונק.ת. אם את חווה קושי כזה, אפשר לנסות למצוא מה עוזר לך להגיע לרגעים קטנים של רגיעה יחסית,
רגעי הרגיעה בתחילת ההנקה או במהלכה יכולים לעזור למצב שבו שחרור החלב יהיה מהיר יותר.
"תירגעי!"
אנחנו יודעות שזה לא הוגן לבקש מנשים שחוות מצוקה "להירגע". ברור לכל שהמצב מלחיץ ושקשה ללחוץ על כפתור ו"להירגע". יחד עם זאת, במצבים שונים, הקשורים לייצור חלב (ואולי גם בכאלה שלא) "להירגע" באמת יכול לעזור ולווסת או לאפס מצבים שונים. ברור שבמצבים קשים השאיפה לרגיעה יכולה להיות בלתי אפשרית, אולם ההנקה לא מצריכה רגיעה מוחלטת, אלא כמה רגעים קצרים של הורדת הילוך.
ישנן שיטות ודרכים שונות להגיע למצב רגוע יותר וכאשר יש זמן כדאי ללמוד כלים שונים ולתרגל אותם מבעוד מועד. כלים אלה יכולים לעזור במצבים שונים במהלך החיים ויכולים להיות אף חיוניים יותר בעיתות מצוקה ולחץ.
שיטות כמו: הרפייה, מיינדפולנס, מדיטציה, דמיון מודרך, נשימות, עבודה גופנית מסוגים שונים ועוד. גם מגע יכול לסייע במצבי לחץ שונים- ממגע עדין, דרך מסג' וטיפולים שונים ועד למגע חזק ועמוק.
אספנו כמה טיפים לרגיעה קצרה מהנסיון שלנו: עור לעור עם היונק.ת, כיבוי רשתות חברתיות, צפייה בטלויזיה בתוכניות קלילות, צפייה בתמונות אהובות, ליטוף היונק.ת, שאיפה ונשיפה באיטיות תוך כדי ספירה, מדיטציה קלה, דמיון מודרך, לדמיין את החלב יוצא החוצה, לשתות משהו חם או קר, לצאת להתאוורר לכמה דקות למרפסת/ חצר, להריח שמנים אתריים או צמחים שעושים טוב וכדו'.
מידע על תרופות הרגעה המתאימות בהנקה ניתן למצוא כאן:
טעם החלב
קיים מיתוס שלפיו חלב אם משנה את טעמו לטעם מר בזמן משבר. חשוב להבין שני דברים לגבי המיתוס הזה. ראשית, החלב לא מר יותר בזמני משבר. אין מחקרים שמוכיחים את המיתוס הזה. שנית, החלב הוא חומר חי ודינמי. טעם החלב משתנה כל הזמן והוא תלוי בגיל היונק.ת, מזג האוויר, תדירות ההנקה, מאכלים שהאם אוכלת, מצב הורמונלי, השעה ביום ועוד. לכן, נשים יכולות לטעום את החלב שלהן ולהרגיש טעם שונה בכל פעם. השינוי בטעם הוא טבעי ונורמלי, הוא עוזר לתינוקות להתרגל לטעמים שונים ולחוויות שונות בהמשך החיים, וכך באופן טבעי תינוקות מתמודדים עם מגוון טעמים. כלומר, גם אם אכן החלב מר, זה לא מהווה בעיה להנקה.
איכות החלב
בזמני לחץ, יכול להיות שאת לא שותה, אוכלת או ישנה כמו בזמני השגרה. כמובן שחשוב לדאוג לעצמך ולכוחות שלך, אולם במקביל חשוב לדעת שכמות ואיכות החלב אינם מושפעים מהשינוי הזה ואת יכולה להמשיך להניק כרגיל. קיים מיתוס שלפיו חלב אם בזמן משבר אינו איכותי או אפילו יכול לפגוע ביונק.ת. מיתוס זה אינו נכון! איכות החלב אינה מושפעת ממצב רוח, דיכאון, לחץ, חרדה ועוד. חלב האם הוא תמיד החומר האיכותי ביותר עבור היונק.ת ומותאם אישית לפי צורכיהם.ן הייחודיים, כולל התאמת הנוגדנים האישית, כמות השומן המשתנה ועוד. אין דבר כזה "חלב עצוב". חשוב לקבל פרופורציה ולהבין שרגשות הם חלק מהחיים, ואין איסור על אמהות להרגיש מגוון של רגשות. מה שחשוב ליונק.ת לקבל זה את אמא, ולדעת שהעולם לא מתפרק, ושהקירבה וההנקה ממשיכות, במגוןן מצבי רוח.
ומה קורה מהצד של היונק.ת?
אמהות שונות מדווחות על כמות ומשך שונים של הנקות ביחס לשגרה ומייחסות את זה לבעייה כלשהי בכמות החלב או בהנקה עצמה.
חשוב להבין, שכשהשגרה משתנה, כולם מושפעים מכך. מבוגרים וילדים כאחד יכולים להרגיש מגוון שונה של רגשות וזה לגיטימי ומובן. זמן השהות עם התינוקות משתנה, סדר היום משתנה וסביר להניח שיהיה שינוי גם בדפוסי היניקה. בנוסף, מצבי משבר יכולים להימשך לאורך תקופה לא קצרה, שבה תינוקות גדלים ומשתנים באופן טבעי, מה שגם משפיע על שינוי ההתנהגות.
לכן, אם דפוס היניקה של היונק.ת שלך השתנה, זה לא מעיד על בעיה כלשהי אלא על המציאות המשתנה.
בתקופות של שינויים גדולים ומצבי רוח קשים, אפשר לא רק להיענות לצרכים המיוחדים של היונק.ת, אלא אפילו ליזום יותר מגע, קרבה והנקות על מנת לנחם, לווסת, להרגיע ולעודד את היונק.ת ואת האמא. בתקופות כאלה כדאי לשקול שינויים שתוכננו מראש כגון מעבר חדר, גמילת לילה וכדו' ואולי לדחות אותם.
האם כדאי להמשיך להניק בתקופות משבר?
בזמני מצוקה וחירום קיימים חששות לפגיעה במקורות מים ומזון לכלל האוכלוסיה, אספקת מוצרי מזון ומערכי אספקה עשויים להיפגע גם הם, ולכן הנקה וחלב אם שתמיד זמינים ונגישים, יכולים להוות משאב משמעותי וחשוב במיוחד בעיתות כאלה.
הנקה מספקת מזון נקי, בריא, מותאם אישית ונגיש בכל רגע נתון ללא תלות באף גורם חיצוני. בנוסף, חלב האם מגן בפני מחלות וזיהומים שעלולים להיות נפוצים יותר בזמני חירום.
הנקה יכולה לספק עוגן רגשי, שגרה קבועה, מגע, ביטחון, חום, אהבה ונחמה גם בזמנים קשים ויכולה לייצר רגעים ביממה של שלווה ורגיעה. הרבה אמהות מספרות שההנקה מנחמת אותן יותר מאשר את היונק.ת בזמנים האלה ועוזרת להן לשמור על הכוחות שלהן.
בכל הקושי מסביב, ההנקה יכולה לייצר בועה של בטחון, הגנה וסיפוק צרכים עבור היונק.ת, ולעזור לו.ה להרגיש שגרה ומוגנות גם בתקופה הזו.
הנקה בזמן אבל
במצבים של אובדן ואבל אין כל מניעה להמשיך ולהניק. ההחלטה בנושא היא אישית עבור כל אישה. כפי שנכתב פה חלב האם אינו "מתקלקל" או הופך למשהו שאינו ראוי להעברה לתינוקות ולפעוטות. מותר להניק ולכאוב, להתאבל ולחוש מנעד רגשות רחב. ההנקה עצמה יכולה לסייע לאמהות המתמודדות עם אובדן ואבל מעצם הפעולה הפיזית, העצירה וההתמקדות ביונק.ת ובצרכיו.ה. גם מהבחינה ההורמונלית ישנה הזדמנות להתווסת מבחינה ריגשית ועיצבית. חשוב שאישה שמניקה בתקופה של אבל תהיה במודעות לשתייה, אכילה ומנוחה עבורה ותשים לב- ככל האפשר כמובן- לצרכים הבסיסיים של הגוף שלה. לעיתים ההנקה וצורכי התינוק יכולים לשמש עוגן פיזי וריגשי משמעותי עבור אישה במצב זה. לעיתים עולה צורך לסיים את ההנקה. זו החלטה הנתונה בידי האם והמשפחה. למידע על גמילה מהנקה.
תמיכה אישית
בכל חשש ועניין ניתן לפנות להתייעצות עם מדריכות הליגה בשלל ערוצי התמיכה שלנו.
מאמרים קשורים
מאמר זה נכתב בזמן מלחמת אוקטובר 2023, ע"י ורד לב ואפרת פלדמן