חשיבות ההנקה דרך עיני התיאוריה הפוליוגאלית

ד"ר סטיבן פורג'ס, חוקר אמריקאי בולט במדעי המוח והפסיכולוגיה, פיתח בשנות ה־90 את התיאוריה הפוליוגאלית (Polyvagal Theory). התיאוריה עוסקת באחד העצבים הארוכים והמרתקים בגופנו – עצב הואגוס – ומסבירה כיצד הוא משפיע על רגשות, על חוויית הביטחון שלנו ועל הקשרים החברתיים שאנחנו יוצרים.

עצב הוואגוס הוא חלק ממערכת העצבים הפאראסימפתטית, שאחראית על מצבים של רוגע, עיכול והתחדשות. כשהוא מופעל – הלב פועם בקצב רגוע יותר, הנשימה נעשית עמוקה ושקטה, הגוף מאפשר תהליכים חיוניים כמו עיכול וגם ייצור חלב בהנקה. כלומר, אותו מנגנון ביולוגי שמאפשר לנו להירגע ולחוש בטוחים, תומך ישירות גם באפשרות להזין תינוק חדש.

ההנקה כוויסות הדדי – לא רק מזון

על פי התיאוריה, ברגעי קרבה אנושית מופעלת "מערכת ההתקשרות החברתית" שלנו. בהנקה, הדבר מקבל ביטוי מוחשי מאוד: המגע, המבט ועצם הקרבה הפיזית מפעילים את מערכת הרגיעה גם אצל האם וגם אצל התינוק. זהו תהליך של Co-regulation – ויסות הדדי. התינוק לומד להרגיע את עצמו דרך נוכחותה המווסתת של האם, והאם בתורה חווה הפחתת סטרס, חיבור רגשי ותחושת קרקוע.

התרומה לתינוק – בסיס לביטחון ולעתיד

עבור התינוק, ההנקה היא לא רק מקור קלוריות. היא מערכת ביולוגית־ רגשית של ביטחון. החוויה הזו מלמדת אותו שהוא יכול למצוא רוגע בתוך קשר, להרגיש מוגן ולסמוך על דמות מיטיבה. אלו הם היסודות הראשונים של וויסות רגשי, שיניחו את הבסיס ליכולת ליצור קשרים בריאים ולתפקד בעולם החברתי בעתיד.

התרומה לאם – לא רק נתינה חד־ כיוונית

גם האם מרוויחה מההנקה באופן עמוק. המגע והקשר הקרוב מעוררים שחרור של הורמונים – בראשם אוקסיטוצין – המשרה תחושת רוגע, חום ואמון. זה מסייע לאם להרגיש פחות לחוצה, יותר מסוגלת, ויותר מחוברת לתפקידה ההורי. באופן הפוך מתח יכול לעכב שחרור החלב ודרך נשימות, מלמטה למעלה, אפשר להרגיע את הסטרס ולסייע בשחרור חלב ובהגעת האוקסיטוצין. עבור רבות, ההנקה היא גם עוגן רגשי: היא מפחיתה תחושת בדידות, מחזקת תחושת ערך עצמי, ומביאה קרבה לא רק אל התינוק אלא גם אל בני המשפחה והקהילה התומכת.

מבט אבולוציוני – מערכת טבעית של חיבור

ההנקה היא חלק ממערכת אבולוציונית עתיקה שמבוססת על קשר וחיבור. לא מדובר ב"מנגנון מכאני של תזונה", אלא במערכת טבעית שנבנתה לאורך מיליוני שנים כדי להבטיח לא רק הישרדות אלא גם חוסן רגשי וחברתי. החיבור הזה בין האם לתינוק – דרך הגוף, העיניים, המגע והנשימה – הוא חלק מהותי מהאבולוציה האנושית.

ממד חברתי – קהילתי

מעבר למעגל האישי של אם ותינוק, יש להנקה גם ערך חברתי רחב יותר. כאשר האם מניקה בנוכחות בני משפחה, חברות או קהילה תומכת, היא משדרת ומקבלת תחושת שייכות. החיבור הזה מגדיל את החוסן החברתי, ומדגיש שההורות אינה תהליך מבודד – אלא חלק ממערכת של תמיכה ושיתוף.

לסיכום

דרך עיניה של התיאוריה הפוליוגאלית, ההנקה מתבררת כחוויה עמוקה של וויסות הדדי, רוגע וחיבור. היא מעניקה לתינוק בסיס רגשי יציב, לאם תחושת מסוגלות וביטחון, ולשניהם יחד – קשר ראשוני המושתת על קרבה ואמון. זהו לא רק תהליך של הזנה, אלא מערכת ביולוגית־ רגשית שלמה, שמחברת אותנו לשורשינו האבולוציוניים ולכוחה של הקהילה האנושית.

לקריאת המשך ולהרחבה

“Polyvagal Theory: A Science of Safety”

מאמר מדעי ב־ Frontiers in Integrative Neuroscience

המרחיב על רעיונות התיאוריה, כולל הקשר בין חיבור חברתי ורגשות לבין ויסות מערכת העצבים. (Frontiers)

“The Polyvagal Theory: New insights into adaptive reactions of the autonomic nervous system” 

מאמר יסודי של פורג'ס שמתאר את השלבים האבולוציוניים של מערכת העצבים ואיך היא קשורה להתנהגות ולוויסות פיזיולוגי. (PMC)

“Oxytocin effects in mothers and infants during breastfeeding”  סקירה על תפקידי האוקסיטוצין בהנקה, כולל הדרכים שבהן מציצה וגירויים חושיים משפיעים על שח  (infantjournal.co.uk).האוקסיטוצין בעזרת עצבים תחושתיים (כולל קשר לווגוס)

Stephen W. Porges PhD , The Polyvagal Theory: Neurophysiological Foundations of Emotions, Attachment, Communication, and Self-regulation, 2011

התאוריה הפוליוואגאלית באתר "פסיכולוגיה עברית" https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3698

התיאוריה הפוליווגלית של פורג‘ס: מתחושת ביטחון לסכנה וחזרה - ד"ר רות שידלו 

נכתב על ידי ורד לב, דצמבר 2025