top of page
תמונת הסופר/תננסי מורבאכר

מנגנון ייצור החלב – כל מה שחשוב לדעת על שימור כמות החלב שלך

מאמר זה מבוסס על מאמר שנכתב על ידי ננסי מורבאכר, יועצת הנקה מוסמכת IBCLC ומדריכת לה לצ'ה ואפשר לקרוא את המקור באנגלית באתר שלה.

ליגת לה לצ'ה ישראל אירחה את ננסי בישראל בספטמבר 2016 לסדרת הרצאות וקליניקות.

תקציר הסיבה העיקרית שמניעה אמהות לשלב תזונה משלימה בנוסף להנקה, או לחילופין להפסיק להניק, היא הדאגה שאינן מייצרות מספיק חלב.


Nancy Mohrbacher profile picture
ננסי מורבאכר

במקרים רבים, הדאגה נובעת מכך שהן אינן יודעות כיצד עובד מנגנון ייצור החלב וכתוצאה מכך מתנהלות באופן שעלול לפגוע בייצור החלב. המאמר של ננסי מורבאכר מציג רעיון שימושי בשם "מספר הפלא". מטרתו ללמד אמהות שאינן מניקות הנקה בלעדית, כיצד לשמר את ייצור החלב לאורך זמן.

אמהות רבות, מסיבות שונות ומגוונות, מחפשות פתרון להגברת כמות החלב, כאשר הן מרגישות כי ייצור החלב מתמעט. המושג "מספר הפלא" משמעותו: מספר הפעמים ביממה בו אישה צריכה לרוקן חלב משדיה, בהנקה או בשאיבה, כדי לשמר את ייצור החלב או אף להגבירו. אם אישה מניקה או שואבת פחות פעמים ביממה מ"מספר הפלא" שלה, אז החלב ילך ויתמעט.

שני משתנים דינמיים קובעים את "מספר הפלא" הזה עבור כל אישה: קיבולת השד והמלאות בו. מלאות השד אמהות רבות חושבות בטעות, כי ככל שימתינו לפני ההנקה, עד להתמלאות וגודש בשד, כך יהיה יותר חלב לתינוק. למעשה, ההיפך הוא הנכון – ככל שהשד מלא יותר, כך מואט ייצור החלב! והפתעה נוספת לאמהות – ככל שהתינוק "מרוקן" יותר את השד, כך ייצור החלב מוגבר.

בחלב אם ישנו רכיב אשר אחראי על וויסות ייצור החלב. תפקידו לסמן לגוף להפחית את הייצור, בהתאם לצורך. מכיוון שהוא נמצא בחלב עצמו – ככל שיש יותר חלב, כלומר השד מלא יותר, הגוף מקבל סימן "חזק" יותר להפחית את הייצור. יש בכך הגיון רב, כי מטרת הייצור היא למלא את צרכי התינוק. שד מלא הינו אינדיקציה לגוף האם שהתינוק שלה "לא משתלט" על הכמות ואין בה צורך. שד "ריק" הינו אינדיקציה לכך שתינוק סיים הכל וצריך יותר.

יש לציין כי השד אף פעם אינו באמת מרוקן – שכן ייצור החלב מתרחש תוך כדי ההנקה. החלב לא רק נאגר בשד ואין כמות סופית שאותה ניתן לרוקן, אלא נוצר כל הזמן. לכן כשאנו משתמשות במונח "ריקון" אנו מתייחסות לתחושה יחסית – בה פונה חלב מהשד באופן משמעותי. גם אחרי "ריקון" ימשיך לצאת חלב וזה בסדר גמור. גורם נוסף אליו כדאי לשים לב, הוא משך הזמן המקסימלי בין ריקון שד אחד לשד השני (בין אם בהנקה או שאיבה). אידיאלית, על מנת לשמור על ייצור חלב יציב יש להימנע מלהגיע למלאות שמביאה לחוסר נוחות מורגשת. במצב בו התינוק פותח פער גדול בין ההנקות (לדוגמא אם בלילה ישן מספר שעות רצוף) ויש ירידה בתפוקת החלב, מומלץ לשאוב במהלך הלילה על מנת להימנע ממלאות.

כיום יש שיח רב על שנת תינוקות ושאיפה של הורים רבים שתינוקם יישן לילה שלם או קרוב לכך. אולם חשוב לדעת, שמעבר למענה לצרכי התינוק, לריקון השד בלילה יש השפעה על ייצור החלב לאורך היממה כולה. למרבית האמהות יהיה קל יותר לשמר את ייצור החלב לאורך זמן בעודן מניקות בלילה.

קיבולת השד – הנפח שהוא מסוגל לאגור הכוונה במושג זה היא לנפח החלב המקסימלי שיכול השד לאגור כשהוא מלא (אין הכוונה לגודל השד). נפח זה משתנה משמעותית בין אמהות שונות. קיבולת השד משפיעה על כמות הפעמים ביממה שאישה צריכה לרוקן את השד על מנת לשמר את ייצור החלב. כאן נכנס המושג "מספר הפלא", והוא מספר הפעמים שאמא צריכה לרוקן את השד, כדי לשמר או להגביר את ייצור החלב שלה לאורך היממה. כלומר, "מספר הפלא" של אישה עם קיבולת קטנה – הוא גדול יותר מאשר "מספר הפלא" של אישה עם קיבולת גדולה. "מספר הפלא" משתנה בין נשים, וכאמור תלוי בשני המשתנים שצוינו – מידת המלאות וקיבולת השד, ונע בין 4-5 ועד 9-10 פעמים ביממה. כאשר אישה מניקה (או שואבת) פחות פעמים ממספר זה, ייצור החלב שלה ילך ויתמעט.

מספר עובדות בשונה מתמ"ל (תרכובות מזון לתינוקות), ככל שהתינוק גדל הוא אינו זקוק לכמות חלב גדולה יותר. כמות החלב שתינוק בין גיל חודש לגיל 6 חודשים זקוק לה היא יציבה להפליא ונעה בין 750 ל- 1050 מ"ל בסך הכל ביממה. כלומר, אם האמא מייצרת מספיק חלב כשהתינוק בן חודש, כל שעליה לעשות עד לגיל חצי שנה – הוא שימור הכמות, ואין צורך להגבירה.

כשבוחנים את כמות החלב שתינוק צורך, ניתן להסתכל על סך הכמות לאורך היממה ולא על כמות בכל ארוחה. דבר זה יכול להקל על אימהות עובדות, שיתכן שתינוקן צורך פחות חלב שאוב לאורך היום ומשלים את הכמויות בהנקה בשאר הזמן המשותף לאורך היממה.

איך אדע מהו "מספר הפלא" עבורי? במצב של הנקה מלאה (ללא שאיבות ותוספות) ותינוק שמשגשג ועולה במשקל באופן תקין, "מספר הפלא" הוא מספר ההנקות הממוצע ביממה – שכן, זה מספר הפעמים של ריקון השד לאורך היממה, שמוביל לייצור מספק. עבור אמא שחוזרת לעבודה, ומתכננת לשאוב במהלך שעות העבודה ולהמשיך להזין את תינוקה בחלב אם בלבד, מומלץ לחשוב – כמה פעמים ביממה ינק התינוק בזמן חופשת הלידה. כדאי לאותה אמא, בחזרתה לעבודה, להתייחס למספר הזה כ"מספר הפלא" שלה, ולנסות לשמור עליו. אם למשל בחופשת הלידה הניקה 8 פעמים ביום, וכעת חזרה לעבודה, ובעבודה שואבת נניח 3 פעמים ביום, כדאי בשעות שהיא בבית, להניק עוד 5 פעמים ליממה וכך "מספר הפלא" שלה, 8, נשמר.

פתרון עבור אימהות עובדות, שבחזרתן לעבודה פוחת מספר ההנקות שלהן, הוא להגביר את מספר השאיבות ביממה. אמהות לתינוקות שישנים בלילה כ-10-12 שעות ברצף, ולא קמים לינוק, יכולות לשאוב פעם אחת במהלך הלילה, ובכך להגדיל את כמות החלב שהיא מייצרת ביממה (כלומר, השד "התרוקן", ועד הבוקר ייצר עוד חלב, שלא היה מיוצר אלמלא השאיבה).

לכן חשוב להתמקד לא רק במספר השאיבות בשעות שהאם נמצאת בנפרד מתינוקה, אלא גם במספר ההנקות בשאר היממה. ישנן אמהות רבות ששואבות בתדירות מספקת במהלך העבודה ואף אוגרות כך מספיק חלב לספק את צרכי התינוק בהעדרן, אך עם הזמן ההנקות בשאר היממה פוחתות וייצור החלב פוחת בהתאם. ייצור החלב לא נקבע לפי מספר השאיבות אלא לפי תדירות ריקון השד לאורך היממה.

יש לציין, כי ישנן אמהות שמניקות בתדירות גבוהה ועדיין נתקלות במיעוט חלב. במקרים רבים מדובר בקושי בריקון השד עצמו – בין אם כתוצאה מקושי בהצמדה לשד או יניקה לא יעילה של התינוק. החשיבות של יניקה יעילה לייצור החלב היא בהתאם לעיקרון של "מספר הפלא", שכן מדובר בכמות הפעמים שהשד מתרוקן ביממה, שאינה זהה בהכרח לכמות ההנקות. במצבים אלו יש לבחון את ההנקה עצמה ולהבין כיצד להתנהל על מנת להגיע לריקון מספק של השד.

לסיכום ייצור החלב מושפע באופן ישיר מפינוי חלב מהשד. אמנם ישנם גורמים שונים שעלולים להשפיע על ייצור החלב או לפגוע בו כמו תת פעילות בבלוטת התריס, סינדרום שחלות פוליציסטיות, שימוש בגלולות הורמונליות למניעת הריון ועוד. אך ברוב המקרים, היכולת לייצר חלב בכמות מספקת קיימת, ועל אמהות "רק" להבין איך עובד מנגנון ייצור החלב ולהתנהל בהתאם ל"מספר הפלא" שלהן.

עודכן על-ידי אליה רובי, נובמבר 2020

פוסטים קשורים

הצג הכול

Comments


bottom of page