הנקה בקרב אמהות עם הפרעות אכילה

הנקה והפרעות אכילה: מסע עדין בין קושי לריפוי

הנקה יכולה להיות חוויה עוצמתית – אינטימית, פיזית, מרגשת. היא מחברת בין האם לתינוקה, מעניקה לו הזנה וביטחון, ולעיתים גם עוזרת לאם להרגיש תחושת משמעות ומסוגלות. אולם לצד כל אלה, עבור נשים המתמודדות עם הפרעות אכילה – או נשאו איתן סיפור שכזה בעבר – הנקה עלולה לעורר תחושות מורכבות.

עבור נשים מסוימות, חווית ההנקה מפגישה עם זיכרונות של שליטה באכילה, בדימוי הגוף או בקשיים הנוגעים להתמודדות עם אוכל ואכילה, זיכרונות שעלולים להתעורר מחדש דווקא כאשר נדרש מהן להזין תינוק. התחושות הללו עלולות לבוא לידי ביטוי כקושי להתמודד עם תחושת רעב, דחייה מהמראה המשתנה של הגוף, אי נוחות במגע או חשיפה של השדיים, או חרדה סביב "תפקוד הגוף" ויכולת ההזנה שלו.

יחד עם זאת – חשוב להדגיש שגם בתוך המורכבות הזו, קיימת אפשרות לחוויה של תיקון.לא מעט נשים מדווחות על כך שההנקה אפשרה להן לראשונה לחוש חמלה כלפי גופן, להתרגש מיכולתו להעניק חיים, ולחוות אינטימיות בטוחה ומטפחת.עבור חלקן, החיבור לתינוק דרך ההנקה יצר גשר עדין אך משמעותי בין ההישרדות לבין התחלה של אהבה עצמית. זהו מסע עדין שבו הגוף שכבר ידע מאבק – לומד מחדש להזין, לתת, להכיל.

חשיבות ההנקה לאמהות המתמודדות עם הפרעות אכילה

יחד עם האתגרים, הנקה יכולה גם להוות גורם מחזק ומרפא:

• שיפור הקשר עם התינוק – ההנקה עשויה לסייע לאמהות לפתח חיבור רגשי עמוק עם תינוקן, מה שיכול להשפיע לטובה על הבריאות הנפשית שלהן.

• הזנה בריאה– הצורך לספק תזונה מספקת לתינוק עשוי לעודד אמהות לשפר את הרגלי האכילה שלהן ואת אורח החיים גם יחד.

• שיפור דימוי הגוף והיחס לגוף כאמא- אמהות מתארות תחושה של הודיה על יכולותיו הפלאיות של גופן להביא חיים לעולם ולהזין תינוק בחלבן. ההכרה בכך שתינוק יכול להנות מהחלב שלהן ולשגשג הודות לכך יכולה לתרום לשינוי היחס אל הגוף בתהליך החלמה וריפוי.

• תועלות בריאותיות – הנקה תורמת לאיזון הורמונלי, שעשוי לסייע בשיקום מחזור הווסת ובאיזון רמות האנרגיה בגוף. 

• הפחתת הסיכון למחלות אצל התינוק– חלב אם מספק רכיבים תזונתיים ייחודיים המפחיתים את הסיכון למחלות.

אתגרים פיזיים וריגשיים אפשריים

הפרעות אכילה כמו אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה והפרעת אכילה כפייתית- בולמוסי אכילה, משפיעות על הבריאות הפיזית והרגשית של האישה, ולעיתים קרובות ממשיכות להשפיע גם בתקופת ההיריון וההנקה. על ידי קבלת מידע נכון ובחירה להתכונן ללידה ולהנקה ובמידת הצורך בליווי של אשת מקצוע, ניתן להתגבר על רבים מהקשיים הללו.

ההשפעות הנפוצות כוללות:

• תזונה לא מספקת – חוסר באבות מזון עלול להשפיע על איכות וכמות החלב המיוצר.ההמלצה היא על תזונה מגוונת וכמה שפחות מעובדת עבור האם המניקה, ככל שזה מתאפשר.  עם זאת, חשוב להבין שאמהות מייצרות חלב עבור התינוקות שלהן בכל מגוון תזונתי שקיים ואין ההמלצות אומרות שאמהות מניקות חייבות להיצמד לתכניות אכילה אידאליות בלבד.

• תפיסת גוף שלילית – לחץ נפשי הנובע משינויים בגוף במהלך ההנקה עלול להוביל להימנעות מהנקה.

• פחד מעלייה במשקל – נשים עם הפרעות אכילה עשויות לחשוש מהצרכים התזונתיים המוגברים בהנקה.

• חשש מאיכות תזונת האם- לעיתים עולה חשש הנוגע לבחירות התזונתיות של האם. חשש הקשור לאכילת אוכל מעובד, שאינו איכותי והשפעתו הפוטנציאלית על איכות החלב עבור התינוקות.

• מצב רגשי רגיש – דיכאון לאחר לידה וחרדה עשויים להחמיר בקרב נשים עם הפרעות אכילה ולפגוע במערכת היחסים עם התינוק ובהנקה.

דרכי התמודדות ותמיכה

על מנת לסייע לאמהות עם הפרעות אכילה להניק בצורה מיטבית, ניתן לנקוט בכמה גישות תומכות:

1. ליווי מקצועי – פנייה לייעוץ תזונתי, ליווי רגשי וטיפול פסיכולוגי עשויים לתרום להתמודדות עם קשיים רגשיים ופיזיים.

2. תמיכה משפחתית וקהילתית – ביכולתם של עידוד מצד בני משפחה, קבוצות תמיכה ואנשי מקצוע להקל על ההתמודדות ולחזק את האם.

3. הקפדה על תזונה מאוזנת – תכנון ארוחות מאוזנות ומספקות יכול לשפר את בריאות האם ולסייע לכמויות החלב שהיא מייצרת.אנחנו מודעות לכך שליבת הקושי בהפרעות אכילה הוא סביב ניהול התזונה וסדר היום, ולכן על מנת שתספקי עבור עצמך ותינוקך תזונה מאוזנת, ממליצות מאוד להיוועץ באשת מקצוע מנוסה ורגישה.

4. מודעות והכלה עצמית – הכרה בקשיים ובאתגרים תוך פיתוח גישה של סלחנות וחמלה עצמית יכולה לסייע בהתמודדות חיובית יותר עם ההנקה. אל תישארי עם זה לבד, אנחנו מעודדות אותך לערב את הקרובים אליך או אנשי מקצוע שילוו אותך בתהליך.

5. ייעוץ עם יועצות הנקה – יועצות הנקה יכולות לספק תמיכה וליווי בנושאים כמו מיקום והצמדת התינוק, מניעת קשיים וניהול הנקה במצבים רפואיים ונפשיים. במידת הצורך יועצות הנקה יכולות להפנות לעזרה מתאימה.

6. הערכה מוקדמת – יש להיעזר באנשי מקצוע על מנת לבצע הערכה של ההיסטוריה הרפואית והתזונתית של האם במהלך ההיריון כדי לזהות הפרעות אכילה קיימות או בעבר.

7. תוכנית טיפול מותאמת – פיתוח תוכנית טיפול אישית הכוללת תמיכה תזונתית, פסיכולוגית והדרכה על הנקה.

8. מעקב צמוד לאחר הלידה – הבטחת מעקב ותמיכה מתמשכת לאחר הלידה כדי להתמודד עם אתגרים אפשריים בהנקה.

סיכום

אמהות המתמודדות עם הפרעות אכילה ניצבות בפני אתגרים ייחודיים בהנקה. עם זאת בסיוע של תמיכה נכונה והכוונה מקצועית, ניתן להתגבר על מכשולים אלו ולהפיק תועלת רבה מהתהליך. יצירת סביבה תומכת, שמירה על תזונה וסדר יום מאוזנים ככל האפשר וליווי רגשי יכולים לסייע לאמהות ליהנות מחוויית ההנקה ולשפר את בריאותן הפיזית והנפשית. בנוסף, ההנקה מספקת לתינוק יתרונות בריאותיים משמעותיים, כולל הפחתת סיכון להשמנת יתר בילדות ולבעיות מטבוליות עתידיות.

מעבר לכך שההנקה היא חוויה משמעותית עבור האם ותינוקה, ההנקה מספקת יתרונות בריאותיים ופיזיולוגיים רבים. עם זאת, עבור אמהות המתמודדות עם הפרעות אכילה, או שהתמודדו עם הפרעה שכזו בעבר, תהליך ההנקה עלול להיות מלווה באתגרים ייחודיים. כדי לספק את התמיכה הנחוצה לנשים שסובלות מהפרעות אכילה כתבנו את המאמר הזה, בכדי שתהיי מודעת ומוכנה ותוכלי לצלוח את האתגרים ולהניק בדרך שלך בצורה המיטבית ביותר.

במובן הזה, ההנקה יכולה להפוך לתהליך ריפוי רגשי של ממש – כאשר היא נעשית מתוך בחירה, הקשבה, וליווי מתאים. היא עשויה לחזק תחושת מסוגלות אימהית, לסייע בבניית אמון מחודש בגוף, ולהוות הזדמנות לעבודה רגשית משמעותית – לא רק סביב תינוק חדש, אלא גם סביב הסיפור הישן שהגוף נושא.

נכתב על ידי ורד לב, קורל פישל ויסברוד, רעות אלינגר וענת קינן, ספטמבר 2025

תודה רבה לורד בוקעי ולדפי רהב הס על סיוען בכתיבת המאמר.

מקורות

La Leche League International. Eating Disorders and Breastfeeding. Retrieved from: https://llli.org/eating-disorders/

Academy of Breastfeeding Medicine. Protocol #19: Breastfeeding Promotion and Support in High-Risk Situations. Retrieved from: https://www.liebertpub.com/doi/pdf/10.1089/bfm.2024.0203

Micali, N., Treasure, J., & Simonoff, E. (2007). Eating disorders and mother–infant interaction: A longitudinal study of women with anorexia nervosa and bulimia nervosa. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 48(12), 1233–1241.

Torgersen, L., Ystrom, E., & Haugen, M. (2010). Breastfeeding and maternal eating disorders: A prospective cohort study. International Journal of Eating Disorders, 43(8), 704–711.

Fisher, J., Hammarberg, K., & Baker, G. (2012). The role of breastfeeding in women's psychological health. Acta Obstetricia et Gynecologica Scandinavica, 91(9), 985–990.