שחרור חלב דיספורי D-MER
D-MER – Dysphoric Milk Ejection Reflex
שחרור חלב דיספורי הוא תופעה מוכרת וידועה שעלולה להתרחש אצל אימהות מסויימות, בתקופת ההנקה. תופעה זו זכתה להכרה ולהתייחסות רק בעשור האחרון. דיספוריה היא הפרעה במצב הרוח. הכוונה בדרך כלל היא למצב רוח ירוד, לא נעים. למשל תחושת עצב קשה, תחושת חרדה, רגזנות או חוסר שקט. זהו המצב ההפוך מאופוריה. בשחרור חלב דיספורי מדובר על ירידה חדה במצב הרוח או על הצפה של רגשות שליליים בסמיכות לזמן בו מתרחש רפלקס שחרור החלב - בתחילת ההנקה, או במהלכה.
מה זה לא?
זו אינה תגובה רגשית להנקה, לא משהו שקשור ללידה טראומתית או לפגיעה מינית בעבר, זה אינו דיכאון לאחר לידה, זו לא הפרעת התנהגות או הפרעה נפשית בעקבות ההנקה, זה לא חוסר אהבה לתינוק או להנקה עצמה, אין מדובר בסלידה מההנקה בהריון, בהנקת טנדם או בהנקת פעוט.
איך זה בא לידי ביטוי?
אמהות מתארות "גל" או מגוון של תחושות כמו חרדה, אשמה, דיכאון, מרה שחורה, יאוש, בושה, הצפה רגשית ו/או תחושה פיזית כמו בחילה עד כדי גועל ממזון, "בור" בבטן ועוד. יש שמתארות פגיעה גדולה ביכולת להתרכז. תחושות אלה יכולות להופיע בהנקה או במהלך שאיבה ואף להתבטא בזמן גודש ואו כשחושבות על היונק, ולא רק על פעולת ההנקה.. יתכן שהן יופיעו בזמנים שהגוף מתכונן להנקה או מרגיש שזמן ההנקה קרב.
התחושה יכולה להיות פנימית ומכוונת לחוויותיה, חייה, עברה או מחשבותיה של האם ולרוב לא כלפי התינוק.
כמה זמן זה נמשך?
משך התחושות כחצי דקה עד שתי דקות, עוצמתן משתנה מאם לאם ואחריה חוזרת תחושה טובה ומצב רוח תקין. התחושה תחלוף כאשר ההיפותלמוס ישחרר אוקסיטוצין כתגובה להנקה, אך יתכן שתחזור עם רפלקס שחרור חלב נוסף. יש אמהות שדיווחו כי תחושות אלה חלפו כשלושה חודשים אחרי הלידה, בעקבות השינוי ההורמונלי במנגנון ייצור החלב. אולם יש נשים שממשיכות לחוות אותן לאורך כל תקופת ההנקה.
בספרות המחקרית התגובות מחולקות לשלוש:
תגובת דכדוך – השכיחה ביותר. מאופיינת בעצב, תחושות שליליות מגוונות ותחושת חוסר מסוגלות. מעוצמה קלה ועד קשה.
תגובת חרדה – חשש, תחושת אימה ופחד, לעיתים יהיה שילוב של דכדוך ואי שקט בנוסף. לרוב התגובה בינונית עד קשה.
תגובת אי שקט – פחות שכיחה. מאופיינת בכעס, חוסר שקט, פרנויה, מתח בכל הגוף. התגובה כמעט תמיד קשה.
בנוסף, עוצמת התגובות מחולקת לשלוש ומשפיעה על משך הימשכותה:
תגובה קלה – לרוב תשתפר או תיעלם לאחר כשלושה חודשים.
תגובה בינונית – לרוב תשתפר לאחר 3-9 חודשים.
תגובה קשה – עלולה להימשך בשנת ההנקה הראשונה ואף מעבר לה.
למה זה קורה?
התופעה נגרמת עקב ירידה חדה או מהירה מדיי של המוליך העצבי דופמין, שנמשכת חצי דקה עד שתי דקות. זה יכול לקרות מספר פעמים במהלך אותה הנקה, ככל שעוצמת התחושה חזקה יותר כך משך הזמן ארוך יותר.
הדופמין אחראי על שחרור הפרולקטין, הורמון ייצור החלב.
מה אפשר לעשות?
לרוב השלב החשוב ביותר הוא המודעות לתופעה. עצם זה שהיא מוכרת, שיש לה הסבר והגדרה והאישה אינה מדמיינת אותה, יכולה להיות משמעותית ביותר להתמודדות ולשליטה בתסמינים.
אישה יכולה לנסות וללמוד מה הם גורמים המחמירים את המצב, כמו: סטרס, צריכת קפאין, צריכת מוגברת של סוכר, צמא, רעב, מחסור בשינה, שתייה מועטת, נטילת תרופות מסוימות.
אפשר להיעזר בגורמים מסייעים כמו מנוחה, הסחת דעת, שתייה - במיוחד של מים קרים, טכניקות הרפיה ופעילות גופנית.
ניתן להיעזר לפעמים בטיפול תרופתי שמשפיע על רמות הדופמין. ישנם מחקרים שמראים שנטילת מגנזיום, אומגה 3 וצריכה מספקת של חלבון בתפריט היומי יכולים לסייע.
שחרור חלב דיספורי יכול להעיב על ההנקה ולגרום לתסכול ולתחושת דחייה מההנקה או אפילו מהתינוק ולכן חשוב לדבר על זה, לשתף את גורמי התמיכה, להתייעץ עם אנשי מקצוע ולמצוא את הכלים האישיים המסייעים בהתמודדות. עצם המודעות לכך כבר מתחילה את תהליך הריפוי.
תמיכה, שיתוף והכלה הם בדיוק מה שתמצאי במפגשי לה לצ'ה ובקבוצת הפייסבוק שלנו.
לקריאה
נוספת
Frawley, T., & McGuinness, D. (2023). Dysphoric milk ejection reflex (D‐MER) and its implications for mental health nursing. International Journal of Mental Health Nursing, 32(2), 620-626https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36705232/
Ureño, T. L., Berry-Cabán, C. S., Adams, A., Buchheit, T. L., & Hopkinson, S. G. (2019). Dysphoric milk ejection reflex: a descriptive study. Breastfeeding Medicine, 14(9), 666-673https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31393168/
נכתב על ידי רוית לביא, דצמבר 2023