פעוט יונק
כתבה: ורד לב
גמילה מהנקה בלילה, או גמילת לילה כפי שהיא נקראת לפעמים, פירושה שמפסיקים להניק את התינוק בשעות הלילה, אך בשעות היום הוא יכול להמשיך ולינוק באופן חופשי. מה שאומר שהתינוק עשוי להתעורר בלילה, אולם הוא לא יינק. תהליך זה של גמילת לילה עשוי לעזור למשפחות רבות לעשות קצת יותר סדר בלילה, לאפשר אולי יותר שקט, אם כי לא בהכרח.
במאמר זה אדבר על הסיבות לגמילת לילה, למי זה מתאים, ואיך כדאי לעשות את זה.
הנקה בלילה
תינוקות יונקים לפי הצרכים שלהם. אלה משתנים לאורך היום, בתקופות שונות, ככל שהם גדלים. זהו תהליך טבעי ונורמלי, אולם לא כולנו חיים בעולם טבעי לחלוטין.
מרבית האנשים נאלצים להיענות לתכתיבים של סדר יום, עבודה, לימודים וישנם צרכים רגשיים-נפשיים. ולכן לא פעם שומעים על אמהות שמתקשות להתעורר פעמים רבות בלילה להנקה. ישנם תינוקות שישנים טוב בלילה וישנם תינוקות שמתעוררים הרבה – גם זה משתנה מתינוק לתינוק ובתקופות השונות.
הציפייה של הורים שהתינוק ישן כבר לילה שלם אינה תמיד מעוגנת במציאות, או שמא עלי לומר, כמעט אף פעם אינה מעוגנת במציאות. שינה של לילה שלם היא שלב התפתחותי שמרבית הילדים מגיעים אליו בשלב כזה או אחר של התפתחותם (כפי שמרביתם נגמלים מחיתולים ולומדים ללכת לבד לשירותים). כל ילד יהיה בשל לשינה של לילה שלם בזמנו הוא, גם אם לא נעשה דבר. זו נקודה שחשוב לזכור, כי לפעמים ההורים מוצאים עצמם משקיעים מאמצים רבים להשיג שינה של לילה שלם, בזמן שהתינוק עדיין לא מראה מוכנות לכך.
אנחנו יודעים גם שתינוקות יונקים בלילה לא רק לשם הזנה. הם צריכים לדעת ולהרגיש שיש לידם מישהו, שהם אינם לבדם. הם זקוקים לבטחון הזה. להנקה בלילה יש גם תפקידים בריאותיים וחיסוניים. לעתים תינוקות יתעוררו יותר בלילה בתקופה של בקיעת שיניים, או בעת מחלה או קפיצת גדילה. לפעמים הם מתעוררים גם מסיבות כגון סיוטי לילה, קור או חום. על אף שיניקה אינה בהכרח סיבת ההתעוררות בלילה, עבור תינוקות רבים היא עשויה לעזור מאד בחזרה לשינה.
מתי אפשר לגמול בלילה?
מקובל לחשוב שתינוקות עד גיל שנה עדיין זקוקים להנקות בלילה ברמה התזונתית, אלא אם כן מדובר בתינוק שמסדר לעצמו דפוס שינה כזה, בו הוא ישן שעות רבות, או אפילו לילה שלם. במצב זה, כשהתינוק מחליט עבור עצמו, הוא כנראה אינו זקוק להנקה בלילה כדי לקבל אנרגיה ודואג להשלים זאת במהלך היום בצורות שונות.
סביב גיל שנה, חלק מהתינוקות יכולים גם להתחיל להבין מושגים כמו הפרדה, או סבלנות עד שיוכלו לינוק שוב, או כל סיבה שהאם ובן/בת זוגה יחליטו להסביר לתינוק. לכן, ההמלצה להורים שחושבים על גמילת לילה היא לחכות לפחות עד אחרי גיל שנה כדי להתחיל את התהליך.
אפשר, כמובן, לדחות את גמילת הלילה גם לשלב מאוחר עוד יותר, או לוותר עליה. אמהות רבות כלל אינן גומלות בלילה מיוזמתן, ומאפשרות לתינוק לגמול את עצמו מיוזמתו, כשהוא בשל לכך. יש אמהות שממשיכות להניק את ילדיהן עד גילאים מאוחרים לאורך היום ומוצאות שההנקה בלילות קשה עבורן. אלו בהחלט מצבים בהם ניתן לחשוב על גמילת לילה, כדי לשמור על חוויה חיובית ומהנה לאורך היום והשנים. למשל נשים עשויות להעלות קושי סביב הנקות הלילה בגילאי שנה וחצי, שנתיים, וגמילה מהנקות אלה יכולה לעזור להן להמשיך להניק עוד זמן רב בשאר חלקי היממה, בקלות ובהנאה.
הלכה למעשה: איך מפסיקים הנקה בלילה
הדבר החשוב ביותר בנוגע לגמילת לילה הוא ההחלטה. יש להתעכב עליה כמה זמן שנדרש. אם אפשר, כדאי שההחלטה תהיה זוגית/ משפחתית, מאחר והאם תזדקק לתמיכה הגדולה ביותר שתוכל לקבל מסביבתה.
מטבע הדברים, גמילה אינה תהליך קל, כי יש פה צורך לשנות הרגלים. אם למבוגר קשה לשנות הרגלים בכל מיני תחומים, הרי לתינוק, שעדיין לא מתקשר, יהיה זה קשה עוד יותר. כדי להצליח בתהליך עצמו, חשוב לאם לזכור מדוע בחרה לגמול בלילה, לא לוותר לעצמה, להיזכר בסיבות ברגעי הקושי ולשמור על הקו שהחליטה. לכן כדאי לאם להקדיש זמן לברר עוד לפני תחילת התהליך עם עצמה (ואולי אף עם בן/בת זוגה) מה היא רוצה לעשות ועד כמה זה חשוב לה. בלבול וחוסר החלטיות של האם נוטים להפריע ביישום ההחלטה, ולכן כדאי לשדר לתינוק מסר עקבי וברור.
אפשר לקבוע תאריך יעד לתחילת התהליך. זה יעזור להתכונן לכך רגשית. אם הילד מספיק גדול, אפשר להכין אותו לכך במלים. על אף שנדמה כי תינוקות לא מבינים, הם בהחלט יכולים להבין ואף להרוויח מהכנה כזאת, מה גם שזה עשוי לעזור לאם להתכונן מהבחינה הרגשית. הדבר הבא, החשוב לא פחות, הוא לעבור את התהליך תוך כדי מתן כבוד ואהבה לילד. ברור שהוא יעבור דרך קשיים וירצה להביע אותם. זו זכותו המלאה! על האמא להבין שהיא צריכה לגייס את כוחותיה ולהיות שם איתו, עבורו, בשבילו. גם היא עוברת שלב, בו היא תלמד לתקשר עם ילדה באופן אחר ממה שהייתה רגילה לו עד כה.
כדאי להיות מוכנים לקושי של התינוק ולבכי שלו, ולדעת ששלב הקשיים עשוי להתמשך. פה על האמא לדאוג למעגל תמיכה עבור עצמה, שתוכל להפעיל כשתזדקק לו. אם יש אב או בן/בת זוג בתמונה, יש מקום לאפשר לאב להשתלב בתהליך. ייתכן שיתפתח מכך קשר חדש ומשמעותי בין האב לילדו, וזה בהחלט מבורך.
כדאי לחשוב מראש על לוח זמנים הגיוני.
מרבית הסיפורים ששומעים מהורים מדברים על קושי של התינוק שמשתנה בתהליך. הבכי הולך ומתקצר עם הימים והולך ופוחת בתדירות שלו, עד שנעלם והילד מסתגל למשהו חדש. ישנם מצבים בהם זה לא כך, מה שעשוי לסמן שאולי התינוק עדיין לא בשל לגמילת הלילה ושאולי יש לו עוד צורך ביניקה באופן משמעותי. חשוב להיות גמישים וכנים ולא ללכת “ראש בראש”. במידה ומרגישים שזה עוד מוקדם מדיי, אפשר להפסיק את התהליך ולהתחילו שוב בזמן אחר.
כדאי לשים לב שלא יווצרו דפוסים חדשים שמהם צריך יהיה לגמול את הילד בהמשך. לשם כך, כאשר חושבים ומחליטים על התהליך, כדאי לחשוב על הדרך בה רוצים להתייחס לעניין השינה בהמשך: האם נכון להרדים תינוק על הידיים במקום במיטה? כבר מדובר בפעוט….. כבד… היכן הוא יישן מעתה? מהי הדרך הרצויה להרדמה? כדאי שהיא תתאים להורים, לאורח חייהם ולסדר יומה של המשפחה. אולי אפשר לחשוב על שיר הרדמות, על מגע, על הנחה באופן מסויים. אפשר להיעזר בסיפור מיוחד או בטקס שיוצרים עבור התינוק.
כדאי לזכור גם שלפעמים יש “שיטה” שמתאימה רק לתקופת המעבר, לתקופת השינוי, ואילו אחרי כן יתאים משהו אחר. כך שהרדמת ביניים עם עגלה/ רכב/ מנשא/ ידיים לא חייבת להשאר כך מעתה והלאה. אולי כשינותק הקשר הרגשי מההנקה, יהיה קל יותר לערוך שינוי נוסף באופן ההרדמה.
אפשרו לעצמכם תקופת מעבר לתהליך הגמילה מהנקות הלילה. דעו שזה עשוי לקחת מעט זמן ושדברים ישתנו, אולם אין כל סיבה שלא תוכלו למצוא שוב מנוחה ושקט בסדר היום החדש שיווצר לאחר השלמת תהליך הגמילה הזה.
שיהיה בהצלחה!
