גמילה מהנקת לילה

 

הנקת פעוט toddler breastfeeding and sleeping

פעוט יונק

כתבה: ורד לב

גמילה מהנקה בלילה, או גמילת לילה כפי שהיא נקראת לפעמים, פירושה שמפסיקים להניק את התינוק בשעות הלילה, אך בשעות היום הוא יכול להמשיך ולינוק באופן חופשי. מה שאומר שהתינוק עשוי להתעורר בלילה, אולם הוא לא יינק. תהליך זה של גמילת לילה עשוי לעזור למשפחות רבות לעשות קצת יותר סדר בלילה, לאפשר אולי יותר שקט, אם כי לא בהכרח.

במאמר זה אדבר על הסיבות לגמילת לילה, למי זה מתאים, ואיך כדאי לעשות את זה.

הנקה בלילה

תינוקות יונקים לפי הצרכים שלהם. אלה משתנים לאורך היום, בתקופות שונות, ככל שהם גדלים. זהו תהליך טבעי ונורמלי, אולם לא כולנו חיים בעולם טבעי לחלוטין.

מרבית האנשים נאלצים להיענות לתכתיבים של סדר יום, עבודה, לימודים וישנם צרכים רגשיים-נפשיים. ולכן לא פעם שומעים על אמהות שמתקשות להתעורר פעמים רבות בלילה להנקה. ישנם תינוקות שישנים טוב בלילה וישנם תינוקות שמתעוררים הרבה – גם זה משתנה מתינוק לתינוק ובתקופות השונות.

הציפייה של הורים שהתינוק ישן כבר לילה שלם אינה תמיד מעוגנת במציאות, או שמא עלי לומר, כמעט אף פעם אינה מעוגנת במציאות. שינה של לילה שלם היא שלב התפתחותי שמרבית הילדים מגיעים אליו בשלב כזה או אחר של התפתחותם (כפי שמרביתם נגמלים מחיתולים ולומדים ללכת לבד לשירותים). כל ילד יהיה בשל לשינה של לילה שלם בזמנו הוא, גם אם לא נעשה דבר. זו נקודה שחשוב לזכור, כי לפעמים ההורים מוצאים עצמם משקיעים מאמצים רבים להשיג שינה של לילה שלם, בזמן שהתינוק עדיין לא מראה מוכנות לכך.

אנחנו יודעים גם שתינוקות יונקים בלילה לא רק לשם הזנה. הם צריכים לדעת ולהרגיש שיש לידם מישהו, שהם אינם לבדם. הם זקוקים לבטחון הזה. להנקה בלילה יש גם תפקידים בריאותיים וחיסוניים. לעתים תינוקות יתעוררו יותר בלילה בתקופה של בקיעת שיניים, או בעת מחלה או קפיצת גדילה. לפעמים הם מתעוררים גם מסיבות כגון סיוטי לילה, קור או חום. על אף שיניקה אינה בהכרח סיבת ההתעוררות בלילה, עבור תינוקות רבים היא עשויה לעזור מאד בחזרה לשינה.

מתי אפשר לגמול בלילה?

מקובל לחשוב שתינוקות עד גיל שנה עדיין זקוקים להנקות בלילה ברמה התזונתית, אלא אם כן מדובר בתינוק שמסדר לעצמו דפוס שינה כזה, בו הוא ישן שעות רבות, או אפילו לילה שלם. במצב זה, כשהתינוק מחליט עבור עצמו, הוא כנראה אינו זקוק להנקה בלילה כדי לקבל אנרגיה ודואג להשלים זאת במהלך היום בצורות שונות.

סביב גיל שנה, חלק מהתינוקות יכולים גם להתחיל להבין מושגים כמו הפרדה, או סבלנות עד שיוכלו לינוק שוב, או כל סיבה שהאם ובן/בת זוגה יחליטו להסביר לתינוק. לכן, ההמלצה להורים שחושבים על גמילת לילה היא לחכות לפחות עד אחרי גיל שנה כדי להתחיל את התהליך.

אפשר, כמובן, לדחות את גמילת הלילה גם לשלב מאוחר עוד יותר, או לוותר עליה. אמהות רבות כלל אינן גומלות בלילה מיוזמתן, ומאפשרות לתינוק לגמול את עצמו מיוזמתו, כשהוא בשל לכך. יש אמהות שממשיכות להניק את ילדיהן עד גילאים מאוחרים לאורך היום ומוצאות שההנקה בלילות קשה עבורן. אלו בהחלט מצבים בהם ניתן לחשוב על גמילת לילה, כדי לשמור על חוויה חיובית ומהנה לאורך היום והשנים. למשל נשים עשויות להעלות קושי סביב הנקות הלילה בגילאי שנה וחצי, שנתיים, וגמילה מהנקות אלה יכולה לעזור להן להמשיך להניק עוד זמן רב בשאר חלקי היממה, בקלות ובהנאה.

הלכה למעשה: איך מפסיקים הנקה בלילה

הדבר החשוב ביותר בנוגע לגמילת לילה הוא ההחלטה. יש להתעכב עליה כמה זמן שנדרש. אם אפשר, כדאי שההחלטה תהיה זוגית/ משפחתית, מאחר והאם תזדקק לתמיכה הגדולה ביותר שתוכל לקבל מסביבתה.

מטבע הדברים, גמילה אינה תהליך קל, כי יש פה צורך לשנות הרגלים. אם למבוגר קשה לשנות הרגלים בכל מיני תחומים, הרי לתינוק, שעדיין לא מתקשר, יהיה זה קשה עוד יותר. כדי להצליח בתהליך עצמו, חשוב לאם לזכור מדוע בחרה לגמול בלילה, לא לוותר לעצמה, להיזכר בסיבות ברגעי הקושי ולשמור על הקו שהחליטה. לכן כדאי לאם להקדיש זמן לברר עוד לפני תחילת התהליך עם עצמה (ואולי אף עם בן/בת זוגה) מה היא רוצה לעשות ועד כמה זה חשוב לה. בלבול וחוסר החלטיות של האם נוטים להפריע ביישום ההחלטה, ולכן כדאי לשדר לתינוק מסר עקבי וברור.

אפשר לקבוע תאריך יעד לתחילת התהליך. זה יעזור להתכונן לכך רגשית. אם הילד מספיק גדול, אפשר להכין אותו לכך במלים. על אף שנדמה כי תינוקות לא מבינים, הם בהחלט יכולים להבין ואף להרוויח מהכנה כזאת, מה גם שזה עשוי לעזור לאם להתכונן מהבחינה הרגשית. הדבר הבא, החשוב לא פחות, הוא לעבור את התהליך תוך כדי מתן כבוד ואהבה לילד. ברור שהוא יעבור דרך קשיים וירצה להביע אותם. זו זכותו המלאה! על האמא להבין שהיא צריכה לגייס את כוחותיה ולהיות שם איתו, עבורו, בשבילו. גם היא עוברת שלב, בו היא תלמד לתקשר עם ילדה באופן אחר ממה שהייתה רגילה לו עד כה.

כדאי להיות מוכנים לקושי של התינוק ולבכי שלו, ולדעת ששלב הקשיים עשוי להתמשך. פה על האמא לדאוג למעגל תמיכה עבור עצמה, שתוכל להפעיל כשתזדקק לו. אם יש אב או בן/בת זוג בתמונה, יש מקום לאפשר לאב להשתלב בתהליך. ייתכן שיתפתח מכך קשר חדש ומשמעותי בין האב לילדו, וזה בהחלט מבורך.

כדאי לחשוב מראש על לוח זמנים הגיוני.

מרבית הסיפורים ששומעים מהורים מדברים על קושי של התינוק שמשתנה בתהליך. הבכי הולך ומתקצר עם הימים והולך ופוחת בתדירות שלו, עד שנעלם והילד מסתגל למשהו חדש. ישנם מצבים בהם זה לא כך, מה שעשוי לסמן שאולי התינוק עדיין לא בשל לגמילת הלילה ושאולי יש לו עוד צורך ביניקה באופן משמעותי. חשוב להיות גמישים וכנים ולא ללכת “ראש בראש”. במידה ומרגישים שזה עוד מוקדם מדיי, אפשר להפסיק את התהליך ולהתחילו שוב בזמן אחר.

כדאי לשים לב שלא יווצרו דפוסים חדשים שמהם צריך יהיה לגמול את הילד בהמשך. לשם כך, כאשר חושבים ומחליטים על התהליך, כדאי לחשוב על הדרך בה רוצים להתייחס לעניין השינה בהמשך: האם נכון להרדים תינוק על הידיים במקום במיטה? כבר מדובר בפעוט….. כבד… היכן הוא יישן מעתה? מהי הדרך הרצויה להרדמה? כדאי שהיא תתאים להורים, לאורח חייהם ולסדר יומה של המשפחה. אולי אפשר לחשוב על שיר הרדמות, על מגע, על הנחה באופן מסויים. אפשר להיעזר בסיפור מיוחד או בטקס שיוצרים עבור התינוק.

כדאי לזכור גם שלפעמים יש “שיטה” שמתאימה רק לתקופת המעבר, לתקופת השינוי, ואילו אחרי כן יתאים משהו אחר. כך שהרדמת ביניים עם עגלה/ רכב/ מנשא/ ידיים לא חייבת להשאר כך מעתה והלאה. אולי כשינותק הקשר הרגשי מההנקה, יהיה קל יותר לערוך שינוי נוסף באופן ההרדמה.

אפשרו לעצמכם תקופת מעבר לתהליך הגמילה מהנקות הלילה. דעו שזה עשוי לקחת מעט זמן ושדברים ישתנו, אולם אין כל סיבה שלא תוכלו למצוא שוב מנוחה ושקט בסדר היום החדש שיווצר לאחר השלמת תהליך הגמילה הזה.

שיהיה בהצלחה!

ירידה באחוזון בגיל ארבעה חודשים

small baby sleeping on mother's breast

קרדיט: שרון וולף ויסוקי

כתבה: חנה כצמן
עריכה: דיאנה חרובי ואורית לונגמן

ישנה תופעה מוכרת בקרב תינוקות בישראל. בביקור בטיפת חלב בגיל ארבעה חודשים, מתברר שהתינוק עלה במשקל אך ירד באחוזונים. האם ישנה סיבה לדאגה?

ראשית, נסביר מה היא ירידה באחוזונים.

תינוקות בריאים נמצאים בטווח של משקלים, המוצגים בטבלאות בטיפת חלב. העקומות בטבלאות הינן הדמייה ציורית של נתוני משקלים של תינוקות יונקים בריאים, שנולדו בזמן, משש מדינות שונות. לדוגמא, ניתן לראות שרוב התינוקות הבריאים, שנולדו בזמן, שוקלים בין 2.5-4 קילוגרם בלידה. תינוקות זכרים שוקלים 3.4 ק”ג בממוצע בלידה ותינוקות נקבות כ-3.2 ק”ג. משמעות הדבר היא שמרבית התינוקות נמצאים במשקלים קרובים לממוצע ומעטים נמצאים בקצוות הרחוקים מהממוצע. כך בכל גיל נתון.

לעיון בעקומות גדילה באתר משרד הבריאות

איננו מצפים שכל תינוק יהיה באחוזון חמישים. זה כמו לצפות שכל אישה תנעל נעליים במידה 37. אבל אנחנו כן מצפים שבחודשים הראשונים תינוקות יעלו בקצב מסוים, שמתאים במידה רבה לאחוזון הלידה. כלומר, תינוק שנולד במשקל ממוצע, ימשיך לעלות פחות או יותר לפי העקומה שהיה בלידה.

ישנו מושג שנקרא קצב העלייה (velocity of growth) ומשמעותו היא שתינוק שנולד באחוזון נמוך (קטן יחסית מול תינוקות אחרים) יעלה במשקל פחות מאשר תינוק שנולד באחוזון גבוה ממנו. גם כאן יש טווח. היכולת להעריך האם העלייה במשקל מתאימה לתינוק מסוים או שמא מסמנת בעיה כלשהי, היא מיומנות מקצועית וגם קצת אומנות.

תינוקות אינם רובוטים. לפעמים הם יעלו פחות או יותר מילדים אחרים שנולדו באותו תאריך ובאותו משקל. תפקידם של טיפת חלב והרופא/ה המטפל/ת הוא לעקוב אחרי תינוקות ולאתר את אלו שעלולים להיות בסכנה. ירידה באחוזונים עלולה להוות נורה אדומה לבעיות, כגון תינוק שלא אוכל מספיק, תינוק חולה או שמתמודד עם בעיה התפתחותית. החשש הוא, שאם התינוק אינו מקבל מספיק אוכל, הדבר עלול לסכן את התפתחותו. במקרים כאלו, חשוב ביותר להתערב ולדאוג שהוא יאכל די צרכו.

ברוב המקרים בהם אמהות פונות אל טיפת בגיל ארבעה או ששה חודשים, מתברר שאין בעיה כלל. אך בטרם מגיעים למסקנה הזאת, מומלץ לבדוק עוד כמה נתונים חוץ מהאחוזון ויותר מהכל, להתבונן בתינוק.

פעמים רבות, כאשר מגלים שתינוק אינו עולה בקצב הצפוי, מאשימים את ההנקה וממליצים להוסיף בקבוקים או לגמול. אם הגדילה של התינוק תקינה, תוספת מזון, שאינו הנקה, עלולה להפחית את כמויות החלב שגוף האם מייצר ואף לגרום לגמילה לא רצויה.

כיצד ניתן לברר אם ישנה בעיה או שזהו דפוס הגדילה הטבעי של התינוק? להלן רשימה של שיקולים.

האם התינוק עלה יפה בחודשים הראשונים? מומלץ להסתכל על משקל הלידה והשקילות הנוספות. רוב התינוקות נשקלים בגיל חודשיים. כיוון שכמות החלב מתייצבת סביב גיל 5 שבועות, אם קצב הגדילה היה תקין עד גיל זה, אפשר לשלול בעיה מובנית אצל האם וסביר שאין ליקוי בייצור חלב. זה גם מסמן שהתינוק יודע היטב איך להעביר חלב (אלא אם הוא קיבל את רוב החלב דרך בקבוק).

האם לתינוק יש גישה חופשית לשד? גם בגיל הזה, חשוב להיניק על פי דרישה. כל הגבלה בהנקה, כולל תהליך של ייעוץ שינה שמגביל הנקות לילה, הנקה לפי השעון, או הגבלה לצד אחד כל פעם, עלולה לפגוע בכמות החלב. יש תינוקות שישנים 6-10 שעות בלילה בגיל הזה, רק רוצים צד אחד בכל הנקה או אוכלים בהפרשים אחידים כגון כל שלוש שעות. אם זה בא מהתינוק, לרוב זו אינה בעיה. בגיל הזה הרבה תינוקות מסתפקים בהנקות קצרות, אפילו של חמש דקות או פחות וגם זה תקין. בדרך כלל, מי שמניקה לפי דרישה, ורואה את ההנקה גם כדרך לנחם או להרדים תינוק, תבטיח עלייה מקסימאלית במשקל.

האם התינוק משתמש במוצץ? שימוש רב במוצץ, למשל לצורך הרגעה או הרדמה, עלול להסתיר סימני רעב ולגרום לירידה בייצור החלב. ישנם תינוקות “טובים במיוחד”, שבתוספת של שימוש במוצץ, לא יאותתו שהם רעבים.

מה האורך של התינוק? יש תינוקות בריאים ושמנים, אך בגלל שהם קצרים/נמוכים מהממוצע, המשקל שלהם נמוך ביחס לגיל. קיימות טבלאות של ארגון בריאות עולמי גם לגובה של בנים ושל בנות וכך נוכל לראות איפה התינוק נמצא. ידוע כי אם תינוק אינו מקבל מספיק אוכל, הוא קודם מאבד שומן, ורק בשלב מאוחר וקיצוני, מפסיק לגבוה. נכון שזה סובייקטיבי, אבל תינוק שנראה טוב מבחינת מבנה הגוף, ניתן להניח שאין לו בעיה של גדילה.

האם התינוק מתפתח כמו שצריך? האם הוא עושה מה שמצופה מתינוק בגילו? בטיפת חלב או הרופא/ה המטפל/ת אמורים לבצע בדיקות התפתחות בשגרה, בנקודות זמן שונות.

האם התינוק חיוני ופעיל? תינוק סקרן שמתעניין בסביבה, מחייך וממלמל ובסך הכל נראה מרוצה מהעולם, לרוב מקבל מספיק קלוריות. תינוקות בתת תזונה נוטים לא לעזוב את השד, להיות באי-שקט או באפטיות ובמקרי קיצון פניהם נראות כעוסות, ללא הבעות של שמחה.

האם יש חשש לחוסר ברזל? למרות שבגיל הזה אנמיה נדירה אצל יונקים, ישנם תינוקות, במיוחד אלו שנולדו לפני הזמן, שזקוקים לתוספת של ברזל. לעיתים קרובות אנמיה גורמת לחוסר תיאבון, ולכן להנקה לא מספקת, ובהמשך לייצור חלב לא מספיק. במקרה של חשש או גורמי סיכון לאנמיה ניתן לבקש בדיקה מהרופא/ה המטפל/ת.

אז אחרי כל זה, מה כן אפשר לעשות אם עדיין חוששים שיש בעיה?
קודם כל, מומלץ להיות בקשר עם רופאת ילדים שאת סומכת עליה. היא יכולה לבדוק את התינוק ולהרגיע, או להציע בדיקות נוספות.

אם מתברר שהתינוק זקוק לתוספת קלוריות, העדיפות הראשונה היא להציע יותר הנקות. אין גבול למספר ההנקות ואין צורך לחכות עד שהשד מרגיש מלא. גם הנקה של דקות ספורות נחשבת. אפשר בנוסף לדחוס את השד תוך כדי ההנקה, כדי להזרים יותר חלב לפה התינוק בכל מציצה. ככל שהשד ריק יותר, קצב ייצור החלב עולה. מומלץ להיניק לעתים קרובות ולשקול הנקה נוספת בלילה, במיוחד אם התינוק ישן יותר משש שעות.

אם המצב חמור, ויש צורך בתוספות מעבר להנקה, עדיף לתת חלב שאוב של האם. אם הדבר אינו אפשרי או אינו מספיק, לפי ארגון בריאות העולמי, אפשרויות אחרות הן חלב אם של אמא אחרת ממקור בטוח ומבוקר או תמ״ל (תרכובת מזון לתינוקות). לאחר גיל ארבעה חודשים, אוכל מוצק מעוך עתיר ברזל וקלוריות כגון טחינה, בשר, דגים, אפונה, בטטה, או ביצים גם מתאים כתוספת (ולא במקום הנקה או חלב אם בשום אופן). מתן מוצקים מתאים לכלל התינוקות אחרי גיל חצי שנה.

חלב אם הוא עתיר קלוריות ורק במקרים מאוד נדירים יש צורך להגביל הנקות או לגמול.

לשאלות בנושא, ניתן לפנות למדריכת ללל.

לעיון בעקומות גדילה באתר משרד הבריאות

עלייה איטית במשקל בשבועות הראשונים.

מריאן תומפסון בכנס האמהות של ליגת לה לצ’ה, מאי 2017

Marian Tompson speaks at LLL conference in Tel Aviv

קרדיט: אפרת בן-טובים פלדמן

ההרצאה של מריאן תומפסון בכנס האמהות של ליגת לה לצ’ה ישראל

התקיימה במרכז הירידים, תל אביב 12.05.2017

תרגום סימולטני: עדי יותם

עריכה: סיון בן אור ובטי כהן

ברצוני לספר על תחילת הדרך של ליגת לה לצ’ה, איך ראינו אותה גדלה.
הכל התחיל בפיקניק של הכנסיה שלנו, יום אחד אי שם בשנות השישים, בו ביליתי עם בעלי וארבעת ילדינו. אלמלא אותו יום, לא הייתי כאן היום.

במפגש ההוא הבנתי שעוד נשים פרט לי נאבקות בקשיים בהנקה, ורבות מהן עברו להזין את ילדיהן בתמ”ל.

בתקופה ההיא האישה לא יצאה לעבוד מחוץ לבית, היא בישלה וניקתה ואיש לא דיבר על מה שקורה בחיי האימהות. הנשים שהייתי פוגשת בכנסיה מעולם לא הביאו איתן את התינוקות שלהן אלא השאירו אותם עם מישהו אחר. באותם ימים, אם שכרת בייביסיטר, הדבר החשוב ביותר היה לומר לה לא לחמם יותר מדי את התמ”ל כדי לא לגרום לכוויות. המבחן היה לנער את הבקבוק ולטפטף על פרק היד על מנת לחוש את הטמפרטורה. אם הבייביסיטר ידעה לעשות זאת היא עברה את המבחן ונחשבה שמרטפית למופת.

בפיקניק ההוא הכרנו את אותן נשים שלא ידענו כיצד הן מאכילות את התינוקות שלהן. אני הנקתי את ילדי הרביעי, מרי ווייט הניקה את השישי שלה ונשים שהכרנו ניגשו לשוחח עימנו. הופתענו מכך שרובן האכילו בתמ”ל כבחירה שנייה.

כאשר שלושת ילדי הגדולים היו תינוקות היו לי שלושה רופאים שונים ואיש מהם לא הבין בהנקה. את שלושתם לא הנקתי מעבר לחצי שנה – הרופאים חשבו שנגמר לי החלב כשהיו בני שישה חודשים וכך הפסקתי להניקם. כאשר גילינו כי בתי השלישית אלרגית לחלב פרה, היה קשה למצוא אוכל תחליפי. כשילדתי את ילדי הרביעי, עם הרופא הרביעי, היה זה הילד הראשון שילדתי בבית וילדיו של אותו רופא ינקו מאמם, מרי ווייט. אותו ילד רביעי שלי היה בן 13 חודשים בפיקניק ועדיין ינק, איתו לא נגמר לי החלב.

מכיוון שלא היתה תמיכה, נשים שרצו לעשות את הטוב ביותר לתינוקות שלהן, כלומר להניק, לא יכלו להצליח. ידעתי שאני רוצה לעשות משהו, אך הכרתי רק עוד שתי אמהות בעיר שהניקו את ילדיהן. הצעתי להן לעשות מעשה ולמצוא עוד אמהות מיניקות. הן הסכימו והתקשרו לנשים נוספות, ומחמש ערים נמצאו שבע נשים אשר הפכו למייסדות ליגת לה לצ’ה.

באותם ימים לא היו לנשים הזדמנויות להיפגש ולא היה ספר על הנקה. היה ספר אחד שנכתב בידי רופא שלא ידע דבר על ההיבטים המעשיים של ההנקה. אחת ההצעות המטרידות שלו היתה שאם התינוק לא יונק מספיק, כלומר לא מקבל מספיק חלב, יש לעשות לו חוקן לפני הארוחה כדי שיהיה לו יותר מקום!

החלטנו שהטוב ביותר יהיה לחלוק את חוויותינו, איך הנקנו בעצמנו. לא חשבנו שתהיינה מתעניינות רבות ושזה ישנה כל כך את חיינו.
באותו זמן החלטנו על ארבע פגישות אשר עסקו בסוגיות שונות ולאחריה פגישה חמישית לאבות, שהנחו ד”ר ווייט (בעלה של מרי ווייט, אחת משבע המייסדות) וד”ר רטנר. ידענו שהגברים זקוקים למידע, משום שנשותיהם עשו משהו אחר ממה שנשים אחרות עשו. פגישת האבות לא עברה היטב ואבות אחרים לא הרגישו בנוח להגיע למפגשים. כיום יש מפגשים לזוגות ומפגשים מיוחדים לאבות.

היו שני תחומים עיקריים בהם אמהות נזקקו לתמיכה ובטחון –  הראשון, שהחלב שלהן הוא הטוב ביותר לתינוק. לא היתה אז מודעות בריאותית ליתרונותיו הייחודיים של החלב. אמהות לא ידעו שזה שונה מתמ”ל. התחום השני היה השאלה כיצד יהיה מספיק חלב. באותם ימים הנחו אמהות להיניק כל ארבע שעות, להניח את התינוק במיטה ולתת לו להירדם. אך איזה תינוק ירצה להיות שלא בזרועות אמו? התינוק היה בוכה והאמא מאבדת את בטחונה. עברתי את זה בעצמי עם מלאני ביתי, שאיתי כאן היום ושרדה.

אנשים היום (שלא הניקו בעצמם) שואלים – למה יש צורך בארגון, במפגשים? למרות שיותר אמהות מניקות כיום מבעבר, אנו חיים בחברה שמאכילה מבקבוק ומצפה ללוח זמנים נוקשה. אם ניתן היה לשאול תינוק, לא בטוח שהוא היה אומר שלינוק כל ארבע שעות זה לוח זמנים טוב. בהאכלה של חלב פרה זה מתאים משום שלוקח לו הרבה זמן להתעכל. אך חלב אם מתעכל במהירות, ואמהות חשבו שמשהו לא בסדר, שהחלב לא מספיק טוב. הן היו זקוקות לעידוד שכדאי להניק את תינוקך כשהוא  רעב, ולא כשאת חושבת שהוא אמור לאכול. זה היה רעיון חדשני.

בנוסף, אמהות חששו שהן מפנקות את ילדיהן. קראו לזה הנקה לפי דרישה, שהתינוק דורש לאכול, לא צריך לאכול.

אמהות דאגו במיוחד לגבי הירדמות בהנקה. איך ילמד להירדם עצמאית? היום אנו יודעים הרבה יותר על הצרכים שלנו כבני אדם וצרכי התינוק שהיה צמוד לאמו כל ההריון. במשך זמן רב אמהות דאגו בשל כך.
אני שמחה שהבאתי את בתי איתי היום, מורה בדימוס, אם לתאומים וסבתא לשלושה. אין לכן מושג כמה נשים ניגשות אליי בכנסים ומספרות שהן מגדלות את ילדיהן אחרת ממה שגידלו אותן ומאיך שחשבו שיגדלו את ילדיהן. מה שעלינו להדגיש היום הוא ילדי ליגת לה לצ’ה, איזה אנשים הם גדלו להיות. אחד מתינוקות ליגת לה לצ’ה שלנו עובד בבית הלבן, הוא רופא שאחראי על אסונות ברחבי העולם שמסכנים ילדים. הוא מחליט איך לחלק משאבי רפואה באיזורים מוכי אסון. פגשתי הבוקר מדריכות ליגת לה לצ’ה דור שני, וכבר פגשתי גם דור שלישי!

באותם ימים כמעט לא היה מחקר על חלב אם או הנקה כי לא היו מספיק אנשים שעשו זאת. אחד המחקרים העדכניים לגבי פינוק תינוקות, נערך באוניברסיטת נוטרה דאם וטוען כך: חיבה מופגנת (Extravagant Affection) לתינוקות גורמת להם בבגרותם להיות אנשים בריאים יותר, שמחים יותר, בעלי קשרים משמעותיים ומוסריים יותר.

אמהות צריכות תזכורת לכך שמה שהן עושות הוא טוב.
אחד הקשיים והסיבה לכך שצריך תמיכה בהנקה, הוא התפישה החברתית. ב1980 בפעם האחרונה שהייתי בישראל, בכנס רופאי הילדים על הנקה, הייתה דוגמה טובה לכך שאפילו האנשים המחויבים ביותר לא מבינים בהנקה. שני הימים הראשונים של הכנס ההוא הוקדשו למחקרים על הנקה וחלב אם. באותו כנס דיברה סטפני אטקינסון שהציגה (את החידוש) שחלב אם לפג היה מתאים יותר לפג מאשר תרומת חלב מאם לתינוק שנולד במועד.

בשני הימים לאחר מכן היו הרצאות על הצלחות בהנקה. הזמינו מדריכות ליגת לה לצ’ה ואנשים אחרים שעבדו עם אמהות מיניקות. הם לא הבינו שלרבות מהן היו תינוקות שיבואו איתן לכנס. היו רעשים של תינוקות ופעוטות כמו עכשיו, והרופאים לא היו רגילים לזה והסתכלו בעצבנות על הקטנים. עמדתי מאחור, ובהפסקה, ד”ר פראייר, יו”ר החברה הישראלית לרפואת ילדים, אמר: “יש לי משהו להודיע: יש לנו הרבה תינוקות היום, ודאגנו לתינוקייה בקומה השלישית, שם תוכלנה אמהות להשאיר את התינוקות תחת השגחה ותהיינה פנויות להקשיב להרצאות”. האמהות ניגשו אלי ושאלו – מה נעשה? אני הייתי המרצה הבאה בתור, ואמרתי לאמהות, אל תדאגו.

לוח הזמנים בכנס היה נוקשה, כולנו שלחנו את ההרצאות מראש מכיוון שהיו ארבעה מתורגמנים. היית אמורה לדבר 20 דקות, אור אדום יידלק בדקה ה-19 ובדקה ה-20 המיקרופון יכבה. עמדתי להתחיל בהרצאה והבנתי שיהיה עליי לשנות את ההרצאה שלי. ראשית סיפרתי כמה בדיחות… היה לנו פלאייר של ליגת לה לצ’ה שכתבו מדריכות, על השד האמיתי. דיברנו על כך שהפטמות לא נופלות, שהשד רב פעמי וכו’. ואז אמרתי: “הצעתו הנדיבה של ד”ר פראייר על חדר נפרד לתינוקות יכולה לבוא רק בחברה שנותנת בקבוקים. תינוקות ואמהות הם יחידה אחת. תינוקות יבכו בקומה השלישית והאמהות כאן לא יוכלו להקשיב להרצאות. אז אני מקווה שביומיים הקרובים נוכל לגלות סובלנות ושהאמהות תישארנה כאן”.

כשהבנתי כמה זמן נותר לי, ידעתי שהאור האדום עומד להידלק, שאלתי את המפיק כמה זמן נשאר. והוא אמר, “לא נעז לעצור אותך, גברת תומפסון! דברי כמה שאת רוצה”. שאר המרצים בטח כעסו עליי (בחיוך). כל אותם רופאים בכנס הבינו פתאום שאינם מבינים את ההנקה, שיש לקבל אם ותינוק יחד. לאחר אותו כנס ד”ר פראייר צירף אותי לצוות שכתב את המלצות הכנס. זה היה נהדר מצד אותו אדם ששינה את דעתו.

ליגת לה לצ’ה גדלה להיות הרבה יותר ממה שציפינו: לא רק חלוקת חוויות, אלא הבנה של כל מה שמשפיע על ההנקה – החל מלידה. באותם ימים אמהות נלחמו למען הלידה. כשתינוקות לא הגיבו טוב לאחר לידה מאולחשת והיו לא מסונכרנים עם האם, האמהות חשבו שמשהו לא בסדר. איש לא דיבר על ההשפעות האפשריות של האפידורל. בכל פעם שאני מקבלת שיחה מאמא שלא היתה במפגש של ליגת לה לצ’ה ורופא אומר לה לתת לה תמ”ל ליתר ביטחון, אני שואלת אם קיבלה אפידורל ובמשך כמה זמן. זו הקלה בשבילה לדעת שהכל בסדר איתה ועם התינוק. כיום, יותר ויותר רופאים לומדים על הנקה ותומכים בה, ויותר בתי חולים הופכים ידידותיים להנקה.

אמש התראיינתי בטלפון למגזין “לאשה”. המראיינת הייתה טובה מאוד, מיניקה את תינוקה בן החמישה חודשים ופתוחה למה שאנו עושות, אבל היו לה שתי שאלות: היא שאלה לגבי חברה שלה שלא הייתה מעוניינת להיניק: “מה אוכל לעשות?”

“כלום”, עניתי. “זה לא מתפקידך לשכנע. את יכולה לשמש דוגמה, להעביר מעט מידע שאולי היא לא תשמע במקום אחר. אך אל תגרמי לה להרגיש לחץ או שאת שופטת אותה, כי אין לך מושג איפה היא נמצאת בחייה. אולי היא תגיע לשם ואולי לא”.

אחרי מותו של בעלי הכרתי אשה בגילי, בעלת חנות ששמעה על ליגת לה לצ’ה ועל הנקה. היא אמרה לי שאם הרופא היה אומר לה בזמנו שעליה להניק, זה היה דוחה אותה. עם הזמן, היא למדה דברים, והייתה מזמינה לקוחות בחנות שבהריון לדבר איתי. בתה שלה היניקה את ילדיה. צריך לפגוש אנשים במקום שבו הם נמצאים.

כשהמראיינת גילתה שאני בת 87, שאלה: “מתי תפרשי?” חשבתי לעצמי, לכולנו הזדמנויות לשפר את העולם, ובשבילי זו ההזדמנות לסייע לאמהות להפוך לאמהות שהן רוצות להיות. לא הייתי מגיעה לישראל, לא הייתי פוגשת רבות מכן, אתן מעשירות אותי בעצם הווייתכן. תמיד חשבתי שלא אצטרך אפילו לומר מלה כשאני נכנסת לחדר עם מדריכות, שעושות הטוב ביותר לילדים שלהן ומעבירות את זה הלאה. אתן עוזרות לי, לילדיי, לנכדיי ולניניי. עומד להיוולד לי עוד נכד בסתיו, איזו זכות יש לנו לעשות מה שאנו אוהבות ולאהוב את מה שאנו עושות. אני מודה לכן, אתן הופכות את העולם לטוב יותר, ובלעדיכן אילו חיים משעממים היו לי, הייתי צריכה ללמוד לשחק קלפים או משהו…

Marian under sign inviting participants to sit with her, along with ten participants.

באדיבות חנה כצמן

שאלות מהקהל

מה הייתה הגישה באותם ימים כלפי הנקה בציבור? האם מניקות היו מקבלות הערות?

היינו מאוד ערמומיות, רבים לא ידעו אפילו שאנו מניקות. התלבשנו בשכבות. היו פגישות בבית שהנחה כומר ואני הנקתי במהלכן. בסוף הוא אמר, תודה לאל שלא אמרת לי קודם שאת מניקה, הייתי מת ממבוכה. למדנו להניק בצורה דיסקרטית מאוד, בבגדים רגילים. אנשים לא העלו על דעתם שאנו מניקות. היום הם היו חושדים.

מה היית אומרת לאמא שהניקה בציבור וניגשו אליה שתתכסה או שתעזוב?

אמא צריכה לעשות מה שנוח לה בקשר להנקה בציבור. אמהות שנוח להן להיחשף ירגיזו אנשים, אבל ישנו את התרבות הרבה יותר מהר ממה שאנחנו עשינו.

חברה שלי הייתה בשדה תעופה וישבה ליד גבר שאמר לה על האשה במעבר ממול: אם היא תתחיל להניק אני אקיא. חברתי אמרה לו, אל תדאג, אני אטפל בזה. קמה, לקחה את אחת השמיכות ואמרה לו – פשוט שים את זה על ראשך אם היא תתחיל להניק.

תודה על הרצאה מעוררת השראה. האם באותם ימים הבנתן שאתן עושות משהו מהפכני?

לא ראינו בעצמנו מהפכניות. חשבנו שנעזור במשך כמה שנים לנשים מהעיר שלנו. אני חושבת שאם אנחנו לא היינו מתחילות, מישהו אחר היה מתחיל. התנועה לשחרור האישה התחילה זמן קצר אחר כך, היינו חלק מן המהפכה.

האם הרגשתן שמשהו שונה ובלתי צפוי קורה?

אינני יודעת מתי הבנו שמשהו קורה… היינו כל כך עסוקות, לי היו היו שבעה ילדים, למרי וליולה היו אחד עשר ילדים. רק הרבה יותר מאוחר הסתכלנו לאחור והבנו.

מאיפה השם לה לצ’ה?

באותה תקופה כשהתחלנו, לא יכולת לומר “שד” באופן גלוי או לפרסם בעיתון. ד”ר ווייט שמע על פסל שנקרא “גברתנו של הלידה המאושרת ושפע חלב” ” Nuestra Senora de la Leche y Buen Parto “. חשבנו שלה לצ’ה זה בצרפתית, ביטאנו את זה “לה לש”. יותר מאוחר גילינו שזה בספרדית. לא חשבנו אז שנצטרך להסביר את זה בכל העולם, ואיך יתרגמו את זה. אבל זה עבד טוב בסופו של דבר.

חשבתי בעבר שהתינוק נולד ואת מניקה, לא ידעתי שתינוקות יונקים ולא יכולתי לדמיין את זה, חברותי הלכו למפגשים וראו בני חצי שנה יונקים וזה הפתיע אותן, כיום אני מניקה בן שלוש.

איך הפך הארגון ממקומי לארצי? כיצד נטבע המונח מדריכה Leader?

היינו מופתעות כשזה קרה. בשנה הראשונה, נשים שסייענו להן רצו לסייע לאחרות בשיקגו. לא ידענו כיצד לקרוא להן. לא אהבנו את השם יועצות, לא רצינו שיחשבו שאנו נשות מקצוע. פשוט עלה הרעיון של מדריכה (Leader) – מי שמובילה ומנחה את הפגישה.

הספר “Womanly Art of Breastfeeding” היה בן 33 עמודים, שאלנו את המועמדת אם היא מסכימה עם הפילוסופיה ואם קראה את הספר ובזה הוסמכה. התהליך השתנה לאורך השנים וממשיך להשתנות.

האם את רואה בהנקה נושא פמיניסטי?

ישנם דברים רבים כל כך שאנשים מגדירים כפמיניזם – עמידה על זכויות נשים. יש נשים שחשבו שפמיניסטיות הן ההפך מאמהות שנשארות בבית. בתחילת הדרך היו מפגשים מהארגון הלאומי לנשים (National Organization of Women) שהפגינו מחוץ למפגשים שלנו, שטענו שליגת לה לצ’ה משכנעת אמהות להישאר בבית ולא לצאת לעבוד. אני באמת לא יודעת מהו התיאור האמיתי לפמיניסטית. כשמלאני בתי היתה בת 13 היינו בכנס ובהפסקה הייתי עם תינוק יונק בן חצי שנה. המרצה בדיוק סיימה הרצאה על חשיבות קבלת תלוש משכורת. אני קמתי ואמרתי שאני לא צריכה הערכה נוספת חוץ מאשר להסתכל על התינוק שלי ולראות אותו גדל. המרצה נזפה בי שאני מניקה רק כדי שארגיש טוב עם עצמי. מאוחר יותר אותו ארגון הפך לתומך מאוד בליגת לה לצ’ה, כי הבינו שאנו תומכות בנשים בהחלטותיהן.

האם תוכלי להרחיב מה היה חשוב לך בזה שהמדריכות לא יהיו נשות מקצוע?

בעלי מקצוע רבים לא היו מעורבים באופן רגשי. רופאים נדרשו להרחיק את עצמם. אבל בלה לצ’ה עברת בעצמך אותן חוויות, היית שם, את מרגישה אמפתיה, והאמא מקבלת משוב שונה מזה שהייתה מקבלת עם איש מקצוע שמרחיק את עצמו מן הסיטואציה.

Marian Tompson talking to attendees

קרדיט: ליאת אטלס

פעילות שבוע ההנקה העולמי קיץ 2017

smiling mother and nursing baby

קרדיט: ספיר

 

 

שבוע ההנקה הבינלאומי מתקיים בין התאריכים ז׳ – י״ד אב תשע״ז, 30.7-5.8.17.
גם אנחנו בלה לצ׳ה ישראל מציינות את שבוע ההנקה שנושאו השנה: “הבחירה שלי בהנקה” בארועי הנקה ברחבי הארץ בהם תוכלו לפגוש אמהות נוספות ויונקים נוספים, לקבל מידע בנושא הנקה והורות ברוח ההנקה.
מוזמנים לארועים השונים!

 

 

רשימת הארועים על פי תאריכים:

30.7, יום ראשון, 10:00-13:00 בני ברק, בר אילן 39, הנקה וחזרה לעבודה, מיועד לאמהות, תינוקות, הריוניות, סבתות, מטפלות. גיתית 050-7901781

30.7, יום ראשון, 20:00, אבן יהודה, מתנ”ס, הכנה להנקה לזוגות. סיון 052-3656454

31.7 יום שני, 10:45, ירושלים, רח’ דב יוסף קרוב לצומת פת. ציון בווייז. אימהות, תינוקות, ונשים בהריון מוזמנות להשתתף, ללמוד, ולשוחח על הנקה. נא להירשם מראש:[email protected] אילנה 054-5665122, וסיליסה 054-7570200, פייגא 052-8975391

1.8, יום שלישי, 21:00, אינטרנט, הנקת פעוטות חוויות ואתגרים. להרשמה יש לשלוח מייל לשגית.

2.8, יום רביעי, 11:00, מושב מרחביה, מרכז שלבים, קבוצת הנקה, דונה 052-3727689

2.8, יום רביעי, 17:30, רעננה, פארק רעננה (ליד פינת החי) פיקניק לכל המשפחה (כל משפחה מתבקשת להביא כיבוד ושתיה עבורה). להנחיות הגעה ופרטים – 050-8223047

3.8, יום חמישי, 17:30, אבן יהודה, הדשא ליד הספריה, פיקניק לכל המשפחה, סיון 052-3656454

3.8, יום חמישי, 19:30, ירושלים, בית קפה חרוצים, בניין שקל, מפגש בנושא הנקה. אפרת. הרשמה מראש אצל אסנת 050-5963026

3.8, יום חמישי, 19:30, כרמיאל, אודיטוריום, הרצאה על הנקה, כרמית, קורל, שרון.

3.8, Thursday, 10:30-12:00, English support meeting, Tel Aviv (Kikar Hamedina). Details: Elisheva 052-481-2351

7.8, יום שני, 19:00, שוהם, בית קולנוע לב, סרט לאמהות מיניקות, תינוקות ובני/בנות זוג.

Monday, Movie for breastfeeding mothers, babies, partners. Shoham, Lev Theatre, NIS 30 for adults. Registration

* הפעילות שהיתה אמורה להתקיים בירוחם ביום ראשון 30.7 לא תתקיים. עמכם הסליחה

סיכום פעילות שבוע הנקה בינלאומי 2016

היהפוך חלב למים ?

היהפוך חלב למים ? הרצאתה של ד”ר שרון ברנסבורג-צברי מכנס המניקות הגדול של ליגת לה לצ’ה שהתקיים באפריל 2016

ד”ר ברנסבורג-צברי עונה בצורה בהירה ומרתקת על השאלות שמטרידות את כולנו ?

* האם החלב שלנו “מים” ?
* האם הדם שלנו “מים” ?
* האם הנקה היא פונקציה של האכלה בלבד ?
* מהו חלב אחורי /קדמי ?
* על מה מעיד צבע החלב ?

הנאה מובטחת

המרצה: ד”ר שרון ברנסבורג צברי PhD, בעלת תואר ראשון בכימיה, תואר שני ודוקטורט בביוכימיה. פוסט-דוקטורט בחקר ההתפתחות החיסונית. שרון היא יועצת הנקה מוסמכת משנת 2008 ומדריכת לה לצ’ה משנת 2000. היא מובילה בתחום ההנקה בישראל, משתתפת בועדות שונות של הכנסת ובין השאר השתתפה בועדה המקצועית המייעצת למשרד הבריאות בנושא הקמת בנק חלב אם בישראל.

***כנס אימהות 2017 יתקיים ביום שישי הקרוב 12.5.2017 כרטיסים ניתן לרכוש בקישור הבא : כרטיס לכנס נשמח לראותכן***