לילות עם התינוק

וואו… שינה… זוכרים? כן, הלילות עם תינוק הם ממש לא מה שהתרגלנו אליו. תינוקות צעירים מתעוררים בתדירות גדולה מאד בשבועות ובחודשים הראשונים לחייהם. למעשה, ניתן לומר שבשנה הראשונה הם אינם ישנים יותר משעות ספורות באופן רצוף. למה זה? ובכן, יש לכך מספר סיבות, כאשר רובן פיזיולוגיות.

קרדיט: מעיין זוסמן

התינוק שלנו הוא יצור שמונע על ידי רפלקסים ואינסטינקטים, הוא לא מניפולטיבי ולא "מפונק". הוא מתוכנת אבולוציונית להתנהגויות מסוימות, וככל שנבין זאת טוב יותר, כך ניטיב להתמודד עם הדרישות שעולות מהמצב הזה.

בשבועות הראשונים, תינוקות נמצאים במעין מצב של ג'ט לג". הם הופכים בין היום והלילה. אמהות רבות מספרות כי התינוק ישן נהדר במהלך היום ופותח מרווחים בין ההנקות, אבל בלילה–מתעורר כל שעה להנקה. זהו מצב נורמאלי לחלוטין אשר נובע בין השאר מכך שהשעון הביולוגי של התינוק עדיין אינו מסונכרן עם החיים שמחוץ לרחם. מצב זה מתחיל להסתדר סביב גיל שלושה שבועות, ובגיל חודש וחצי רוב התינוקות כבר מבדילים היטב בין יום ולילה, וניתן להבחין בהתנהגות שינה שונה לאורך היממה.

כדי לקדם את ההבחנה הזו כדאי ליצור הבדלים ברורים בין יום ולילה. חשוב לחשוף את התינוק לאור יום; לפתוח ווילונות ותריסים בבית, לצאת לטיול ובאופן כללי ליצור אוירה של עשייה ותכונה במהלך היום. לקראת הערב אפשר להוריד את הפעילות, לעמעם אורות ולהתנהל בצורה רגועה. התנהגות זו עשויה לעזור לתינוק להתאים את השעון הביולוגי שלו. זה לא אומר שהתינוק יפסיק להתעורר, אבל רוב התינוקות יחזרו לישון מהר מאד אחרי שיסופקו צרכיהם ולא יישארו ערים.

מהם הצרכים האלו?

בסיסיים ביותר: הזנה, מגע, ובטחון. ברחם, התינוק היה בהזנה רציפה. לא הייתה לו תחושה של רעב וגופו היה מאוזן תמיד מבחינת רמות סוכר בדם. גם עכשיו, בחיים שמחוץ לרחם, גופו שואף לשמר את האיזון הזה. בבדיקות נמצא כי רמות הסוכר בדם מתחילות לרדת תוך שעה מהארוחה האחרונה ולכן, כדי לשמור על איזון, תינוקות זקוקים להאכלה תכופה במרווחים קטנים. באופן כללי נהוג לומר שמבחינה פיזיולוגית, תינוקות זקוקים להאכלה בלילה.

אחרי האוכל, מגיע תורה של מערכת העיכול לעבוד…

אצל תינוקות צעירים תהליך העיכול יכול להיות מלווה בחוסר נוחות ואי שקט, מה שכמובן גורם להם להתעורר. מה עוזר לתינוק להתמודד? יניקה עוזרת, כיוון שהמציצה מפעילה את תנועתיות המעיים וגורמת להפרשה של מיצי עיכול, החזקה בתנוחה זקופה, תנועה, טפיחות קצובות על אזור החיתול, עיסוי עדין של הבטן. כל אלו דברים שמקלים על התינוק את העיכול. נכון, את חלקם אי אפשר לעשות בשכיבה במיטה, אבל זהו מצב זמני אשר משתפר בהדרגתיות עד שהוא נעלם כליל עם ההבשלה של מערכת העיכול. תינוקות צעירים מאד גם עושים קקי בלילה, ויותר מפעם אחת… זה דורש החלפת חיתול, מה שאומר להדליק אור, להתעורר מספיק כדי לתפקד, להעיר את התינוק… החדשות הטובות הן שהצורך להחליף חיתול בלילה נגמר לרוב סביב גיל חודש וחצי.

בנוסף, אצל תינוק צעיר אין הפרשת מלטונין (זהו ההורמון המשרה שינה) ברמה מספקת כדי לאפשר לו להירדם בעצמו ולכן הוא תלוי בהנקה (מלטונין מופיע בחלב אם) או בעזרה אקטיבית אחרת כדי להירדם. רק סביב גיל 6-7 חודשים מתחילה הפרשת המלטונין לעלות ולהתייצב, והיא מגיעה לשיא בגיל שנתיים. סיבה נוספת ואולי המשמעותית מכולן, היא אבולוציונית- הישרדותית.

התינוקות שלנו נולדים מאד לא בשלים. אם נשווה אותם ליונקים אחרים בטבע, נגלה שהתינוק האנושי מגיע רק סביב גיל שנה לאותה רמת התפתחות שבה יונקים אחרים נולדים. היכולת של תינוק לישון פרקי זמן רצופים היא פונקציה של בשלות המוח שלו. למעשה, ההתעוררויות התכופות הן מנגנון הגנה שהטבע יצר כדי לפצות על חוסר הבשלות הזה.

עדיין לא הכל ידוע לגבי תסמונת המוות בעריסה, אך ההנחה המקובלת היום היא שגזע המוח של התינוק (האחראי על הנשימה), פשוט אינו בשל מספיק ולכן לפעמים "שוכח" לתת לגוף הוראה לנשום. מצב זה סביר יותר שיקרה כאשר התינוק נמצא בשינה עמוקה. ואכן, תצפיות על גלי המח של תינוקות בשינה, מגלות לנו שתינוקות נמצאים כ- 50% מזמן השינה שלהם בשינה קלה. שינה זו, שקל להתעורר ממנה, היא מנגנון ההגנה של התינוק. לאט לאט המוח מבשיל, ומאפשר לתינוק פרקי שינה ארוכים יותר מבלי לסכנו. כמובן, כל תינוק והקצב שלו… נכון, יש כאלו שלוקח להם יותר זמן מלאחרים, אבל תמיד צריך להתחשב בגורמים נוספים כמו שבוע לידה, משקל, מצב תזונתי, שלבים בהתפתחות ועוד.

שינה בנויה ממחזורים. אצל תינוקות מחזור השינה הוא קצר יחסית ואורך כשעה. השעה הזו מתחלקת לשלושה שלבים עיקריים: 20 דקות ראשונות הן שנת חלום (REM), בה ניתן לראות תנועת עפעפיים, העוויות פנים, נשימה מהירה ולא סדירה וכו'. זוהי לא שינה עמוקה, אלא שינה שניתן להתעורר ממנה בקלות רבה. זהו גם השלב החשוב כל כך בו המוח עושה את רוב עיבוד המידע והתפתחות הראייה.

בשלב השני התינוק נכנס לשינה עמוקה יותר, ואפשר לראות כיצד גופו נרפה ונשימותיו הופכות לעמוקות וסדירות. שלב השינה העמוקה נמשך כחצי שעה ובו מתרחשת ההפרשה ההורמונלית הדרושה לתינוק לגדילה ותפקוד תקין. השלב השלישי הוא פרק זמן קצר שבו שנתו של התינוק הופכת להיות שוב רדודה- זה קורה בסוף מחזור שינה, לקראת המחזור הבא.

זו החלוקה שמסבירה לנו את המצב עליו דיברנו קודם של 50% שינה קלה, וזהו עוד הסבר לנחיצות האבולוציונית של השינה הקלה. בקיצור, בואו נשים את הקלפים על השולחן; השנה הראשונה עם תינוק היא שנה של הישרדות… אנחנו חושבות שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם חוסר השינה ולשרוד אותו, היא להפסיק להילחם, ופשוט להתמסר… קודם כל, צריך לשחרר את התפיסה של "לישון לילה שלם". תינוקות פשוט לא עושים את זה בהתחלה.

בנוסף, הרבה הורים מרגישים שהם צריכים "לחנך" את התינוק, ושאם הם לא עושים זאת הרי שהם עצלנים או בוחרים בדרך הקלה. אנחנו חושבות, שאם מבינים שההתעוררויות בלילה נובעות מצורך מסוים (פיזיולוגי או רגשי) ולא מכך שהתינוק "עושה לנו דווקא", יהיה לנו קל יותר לענות על צרכיו, ובדרך להקל קצת על עצמנו (מה רע?). השנה הראשונה עם תינוק היא כל כך מורכבת, החל מהטלטלה שבלידה, דרך השינויים העצומים שיש להסתגל אליהם במצב המשפחתי ובהרגלים, וכלה בתחושות ורגשות חדשים. למה להוסיף עוד אתגרים? כדאי "לבחור את המלחמות שלנו" (זה נכון, אגב, באופן כללי בגידול ילדים), ולא להילחם במשהו ששינוי שלו יכול לגבות מחיר לא רצוי.

ובכל זאת, מה עושים?! קודם כל, כמו שאמרנו, לנסות ליצור את ההבדל הברור בין היום והלילה, לחשוף לאור יום ולהרגיע פעילות לקראת הערב. בלילה כאשר התינוק מתעורר, לשמור על התנהגות תכליתית: אם צריך להחליף חיתול, לעשות זאת בזריזות וכמה שיותר בחושך. בלילה לא שרים, משחקים, עושים פרצופים לתינוק או כל התנהגות מעוררת אחרת. זוהי התנהגות שונה מאד מההתנהגות ביום ומטרתה לסמן לתינוק את ההבדל. ההורים של הלילה הם כל כך משעממים שאין סיבה למשוך את זמן הערות…

לזכור שזהו מצב זמני. הזמן עושה את שלו, התינוק גדל ומבשיל וגם הלילות יהפכו להיות קלים יותר. חשוב לדעת שרוב התינוקות בגיל חצי שנה, עדיין לא מגיעים לחמש שעות שינה רצופות. כלומר- התינוק שלכם נורמלי… כדי שתוכלו להתמודד עם המצב הנורמלי (אך המאתגר) הזה, כדאי מאד לייצר תנאים סביבתיים מתאימים. למשל- להשלים שעות שינה ככל האפשר במהלך היממה וללכת לישון מוקדם יותר ממה שהתרגלתם. לפעמים זה אומר ויתור על הרגלים אחרים, כמו לשבת עם בן הזוג לשיחות נפש עד השעות הקטנות (מישהו אמר שינוי סטטוס?!), אבל שינה היא צורך בסיסי של האדם, ואם לא תספקו אותו, שאר התחומים בחיים יסבלו עוד יותר.

הרבה אמהות מגלות שכאשר התינוק ישן קרוב אליהן, שנתו הרבה יותר רגועה ורצופה. ואכן, שינה משותפת היא פתרון זמין, יעיל ומקובל ברחבי העולם. כאשר את ישנה קרוב לתינוקך, הצורך שלו בקרבה לגוף אנושי מתמלא, והצורך שלך בשינה איכותית יותר, מבלי לקום ולהתעורר לחלוטין, בא אף הוא על סיפוקו. כמובן שבשינה משותפת עם תינוקות יש לשמור על מספר כללי בטיחות בסיסיים. על יתרונות השינה המשותפת וכיצד לעשות זאת נכון קראי עוד כאן.

לסיום, עוד דבר. כל מה שנאמר כאן נכון ברוב המכריע של המקרים. אם אתם מרגישים שלתינוק שלכם יש הפרעה ממשית לשינה, חשוב לחפש את הסיבה – החל מבקיעת שיניים, או חרדת נטישה שהם שלבים טבעיים בחיי התינוק, וכלה בבעיות פיזיולוגיות כמו התפתחות מחלת חום, תולעים במערכת העיכול, הפרעות נשימה ועוד. אם אתם מוטרדים מאפשרות כזו- חשוב לבדוק.

נכתב על-ידי שרון מלחי IBCLC ונעה חן IBCLC