תרופות בהנקה
עודכן: 14 בספט׳
מאת מירי פבזנר- רוקחת, יועצת הנקה מוסמכת IBCLC - מעודכן ל 2026
לעיתים, כאשר אישה מניקה צריכה לקבל טיפול תרופתי, לעבור הליך רפואי, או טיפול הכולל הזרקה של תכשיר מסוים או חומר ניגוד, עולה החשש לגבי ההשפעה האפשרית של הטיפול על התינוק היונק.
חשוב לדעת שהנקה מוגדרת כאופציה הראשונה להזנת תינוקות על ידי ארגון הבריאות העולמי וגם על ידי ארגוני בריאות נוספים בעולם, לדוגמא האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים והאקדמיה האמריקאית לרפואת משפחה.
עקב הערך הבריאותי שיש לחלב אם אין למהר להמליץ על הפסקת הנקה זמנית עקב הטיפול התרופתי.
האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP) הצהירה ב- 2023 שיתרונות ההנקה גוברים על הסיכון בחשיפת התרופות לרב התרופות שהאם נוטלת.
המילה "לרב" מופיעה בהצהרה על מנת להזכיר לנו להיות זהירים. בהחלט יש מקרים, שבהם התרופה, העוברת לחלב, עלולה להוות סיכון לתינוק היונק (למשל התרופה קודאין, האסורה בהנקה).
לאן לפנות ואיפה לבדוק?
האופציה הטובה ביותר היא להתקשר לאחד המרכזים הטרטולוגיים.
בארץ קיימים נכון להיום 3 מרכזים טרטולוגיים, שהם הכתובת העדכנית והמקצועית ביותר לכל דילמה בנושא תרופות בהנקה.
להלן הטלפונים של המרכזים:
1. מרכז לייעוץ תרופתי מרכז רפואי שמיר (היחידה לטוקסיקולוגיה ופרמקולוגיה) 08-9779309
2. מרכז טרטולוגי של משרד הבריאות: 02-5082825
3. מרכז הרעלות של רמב"ם- בעקרון מיועד לשאלות על הרעלות, אך ניתן לקבל מענה גם בנושא תרופות והנקה: 04-7771900
באיזה אופן תרופה יכולה להגיע לחלב אם
הדרך היחידה שבה תרופה עלולה להגיע לחלב אם היא מעבר מהדם של האם לחלב אם. אין מעבר ישיר ממערכת העיכול של האם לחלב.
ההמלצה הכללית לגבי כלל התרופות היא לקחת את התרופה מיד אחרי הנקה ואם המתן הוא חד יומי יש לקחת את התרופה אחרי ההנקה שאחריה צפוי המרווח הגדול ביותר בין הארוחות. נטילת התרופה מיד אחרי הנקה תקטין את הסיכון לכך שהתינוק ייחשף לכמות משמעותית.
מה משפיע על יכולת התרופה לעבור לחלב באופן משמעותי?
מעבר למאפייני התרופה (למשל גודל החלקיקים), לריכוז התרופה ישנה השפעה רבה על המידה והקצב של מעבר התרופה לחלב. לכן צורת המתן של התרופה משפיעה מאוד על מידת המעבר לחלב. למשל כאשר מדובר על טיפות עיניים, כמות זניחה מגיעה מהעין של האם למחזור הדם של האם ובהתאם לכך לחלב תגיע כמות זניחה ביותר.
השימוש בתוספי תזונה ובתכשירים צמחיים
ישנם מעט מאוד מחקרים שבדקו רעילות או יעילות במינונים ספציפיים. כמו כן אין מחקרים קליניים עם מספר משמעותי של נשים המתייחסים להשלכות הטיפול על נשים מניקות. בנוסף מידת הפיקוח על התכשירים הצמחיים מבחינה רגולטורית, שונה מהותית מהפיקוח על התרופות ואין בידינו מידע וודאי באשר לכמות האמיתית של המרכיבים השונים במוצרים הצמחיים. עקב כך שימוש בתוספי תזונה ובתכשירים צמחיים בהנקה דורש אחראיות וזהירות ומומלצת בדיקה פרטנית באחד המרכזים הטרטולוגיים.
ישנן תרופות הידועות כבעיתיות במיוחד בהנקה. להלן רשימה חלקית:
תרופות נוגדות גודש באף במתן דרך הפה עלולות להפחית את כמות החלב באופן זמני.
תכשירים הורמונליים, המכילים אסטרוגן (ואצל חלק מהנשים גם תכשירים עם פרוגסטרון) עלולים להפחית את כמות החלב, כך על פי מידע עדכני מהספרות המקצועית. ההשפעה עשויה להיות הפיכה עם הפסקת נטילת הטיפול.
שילוב של מספר תכשירים אנטיאפילפטיים
תרופות לאקנה, הניתנות בכדורים.
קנאביס
תרופות, האסורות לחסרי האנזים ל- G6PD, למשל ניטרופוראנטואין, בעייתיות כאשר התינוק קטן מ- 8 ימים (ועל פי חלק מהמקורות קטן מחודש) לכלל התינוקות ואסורות לגמרי לתינוקות עם חוסר G6PD.
תרופות רדיאואקטיביות- חומרי ניגוד פולטי קרינה דורשים הפסקת הנקה ושאיבה וזריקה של החלב לפרק זמן מסוים- נדרשת בדיקה פרטנית במרכזים הטרטולוגיים.
תרופות לטיפול בסרטן ותרופות, הגורמות לדיכוי של מערכת החיסון- אסורות.
קודאין codeine- מרכזים טרטולוגיים ממליצים להימנע מקודאין בהנקה
דוגמאות לתכשירים נפוצים:
1. שיכוך כאב- על פי נייר עמדה של ההסתדרות הרפואית בישראל בנושא טיפול בכאב בהריון ובהנקה דצמבר 2019
פרצטמול (אקמול, דקסמול)- מותר בהנקה
איבופרופן (אדויל, אדקסנורופן)- מותר בהנקה במינון עד 800 מ"ג 3 פעמים ביממה, למעט אמהות ליילודים עם מומי לב, התלויים בזרימת דם דרך ductus arteriosus פתוח
אופטלגין- מותר בהנקה. העלון לצרכן מעודכן בהתאם.
2. סוגי אנטיביוטיקה נפוצים- ע"פ טבלה של היחידה לפרמקולוגיה קלינית וטוקסיקולוגיה מרכז רפואי שמיר אוגוסט 2025
מוקסיפן Amoxicillin- מותר בהנקה
אוגמנטין Amoxicillin + clavulanic acid - מותר בהנקה
צפורל, צפוויט Cephalexin - מותר בהנקה
זינט Cefuroxime - מותר בהנקה
3. בדיקות דימות- ע"פ נייר עמדה תפקיד הרופא בעידוד ותמיכה בהנקה וטיפול באם המניקה ובתינוקה מאי 2018
אין כל בעיה להניק, ואין צורך לשאוב חלב ולהשליכו לבדיקות דימות כגון CT או MRI עם או בלי חומר ניגוד. פרוצדורות באמצעות איזוטופים רדיואקטיביים, מצריכות בדרך כלל הפסקה קצרה בלבד. יש לבדוק את סוג החומר לפני הפרוצדורה ולברר עם המרכז לייעוץ על הבטיחות בהנקה בדבר הצורך בהפסקת הנקה ולאיזה משך.
4. שימוש בחומרי הרדמה – ע"פ נייר עמדה תפקיד הרופא בעידוד ותמיכה בהנקה של החברה לרפואת הנקה מאי 2018:
לאחר חשיפת האם לחומרי הרדמה ניתן לשוב להיניק כאשר האם בהכרה, יציבה וערנית תוך מעקב אחר חיוניות היונק.
לסיכום,
נטילה של תרופות בהנקה דורשת זהירות ואחריות ואין להניח שכל התרופות מותרות. עם זאת ברב המקרים אין בעיה להמשיך להניק במהלך הטיפול התרופתי ובמקרים שבהם הטיפול אינו מתאים בהנקה ניתן למצוא תרופה חליפית שכן מותרת ולשמר את ההנקה, שהינה האופציה האופטימלית להזנת התינוק מבחינה בריאותית וחיסונית. חשוב ביותר להתייעץ עם המרכזים הטרטולוגיים לקבלת תשובה פרטנית.
רפרנסים
1. Drugs and Lactation Database (LactMed): https://toxnet.nlm.nih.gov/newtoxnet/lactmed.htm
2.Gerald G. Briggs, Roger K. Freeman, Sumner J. Yaffe, Drugs in Pregnancy and Lactation, 9 ed. 2013
3. Christof Schaefer, Paul W.J. Peters, Richard K Miller, Drugs during pregnancy and lactation, 3rd ed, 2014
4. Thomas W. Hale, Hilary E. Rowe, Medications & Mothers' Milk. 17 ed 2017
5. Sachs HC; Committee on Drugs. The transfer of drugs and therapeutics into human breast milk: An update on selected topics. Pediatrics 2013; 132:e796–e809.
6. Lawrence RA, Lawrence RM. Breastfeeding: A Guide for the Medical Professional, 8th ed. Philadelphia: Elsevier; 2016.
