שלום :)

יש לי בעיה עם התינוקת שלי (עוד מעט בת 4 חודשים).

לפעמים כשהיא מגיעה למצב של בכי מאיזושהי סיבה, ובנוסף לזה היא גם רעבה, היא לא מוכנה / לא מצליחה לינוק מרוב בכי וצרחות.

זה נראה כאילו היא לא רוצה לינוק, אבל למען האמת היא כן רוצה, ולוקח הרבה זמן להרגיע אותה, ורק אחרי שמצליחים להרגיע היא יונקת.

(אני מצליחה להרגיע ע"י נדנוד מסוים, אבל לוקח כמה ניסיונות עד שזה מצליח, אחרי שזה מצליח אני ישר חייבת להצמיד אותה לשד באותה שניה.. אחרת היא שוב תבכה).

ולפעמים עד שאני סוף סוף אני מצליחה להרגיע, היא נכנסת שוב להיסטריה של בכי אחרי כמה שניות של הנקה.

ואז שוב צריך להרגיע, ואז היא שוב יונקת.

רק אחרי שאני מצליחה להניק אותה רצוף בלי בכי - היא שבעה, רגועה ושלווה.

כל עוד לא הצלחתי, היא בוכה כי היא רעבה..

אם אני נותנת לה לינוק ע"י הצמדה רגילה (בלי לנסות להרגיע את הבכי קודם), היא צורחת לתוך הפטמה... אני חייבת להרגיע אותה ורק אז היא יונקת..

זה מתסכל ולוקח המון זמן ואנרגיות..

העניין הזה קרה בעבר לעיתים נדירות, היום קורה פעם-פעמיים ביום.

חשבתי שאולי זו שביתת הנקה? לא בטוחה כי בסוף היא כן יונקת (יש לציין שהיא לא מוכנה לאכול בכלל חלב שאוב / תמ"ל.. רק הנקה)

אני שמה לב שבשנייה שאני הצלחתי סוף סוף להצמיד אותה, יש לה אנחת רווחה. רואים שהיא רצתה את זה.

היא אגב עולה ממש יפה במשקל, היציאות גם בסדר. כן יוצא לי חלב.

השאלה זה מה זו התופעה הזאת?

ומה ניתן לעשות?

תודה.