התינוקת שלי נולדה קטנטנה ולפני הזמן, ונורא חששתי, אבל דווקא מן ההתחלה ינקה יפה והכל היה בסדר. לצרות זאת, איכשהו תמיד אמרתי שהיא פחות עדינה מאחותה הראשונה. הבעיה צצה רק עכשיו, בגיל 1.2 שצמחו לה החותכות העליונות. היא לא נושכת אותי, אבל בזמן שיונקת מרגישה את השיניים העליונות על הפטמה, וגם רואים קווים אח"כ היכן שנגעו. היא גם מושכת את הפטמה באופן לא נעים בזמן שאוכלת.

אני מבינה שהיא יונקת בצורה לא תקינה, אבל לא יודעת איך לשפר את זה, בעיקר עכשיו שהיא כבר גדולה, והדפוסים התקבעו. אני רואה שתופסת בד"כ רק את קצה הפטמה. כשאני מנסה לשים את הפטמה עמוק יותר בפה שלה היא הודפת אותה, לא נעים לה כנראה.

נראה שיש לי זרם טוב (לפי מה שרואה בשאיבות) נראה שלא חלש או חזק מידי.

אני לא מעוניינת להפסיק להניק כרגע..

בעיה נוספת שיש לי מהעת האחרונה היא סדק/פצע בצד אחד. בפעם הראשונה שקרה, הפסקתי להניק מצד זה, שאבתי ממנו במשך 3 ימים ומרחתי לנולין. זה החלים יחסית, חזרתי להניק, ותוך כשבועיים-שלושה קרה שוב (אותו המקום בדיוק נפתח). נהגתי באותה הדרך, המקום החלים, כנראה לא לגמרי, מאחר ותוך יוום-יומיים נפתח שוב.

זו לא פטריה, היא לא נשכה אותי, אך מניחה שקרה בעקבות דפוס יניקה לא תקין.

עכשיו אני מניקה בצד התקין, לרוב שואבת בצד הפצוע, ומידי פעם מניקה ממנו, כאשר אין ברירה - למשל כשגדוש, במהלך הלילה. לאחר כל פעם כזו הפצע נפתח או כואב.

איך ניתן להתגבר באופן יעיל, ולעזור למקום להרפא לחלוטין ולשוב להניק ממנו כרגיל?