זה יהיה ארוך, אבל חייבת להסביר את השתלשלות העניינים.. אשמח ממש לעזרה כי אני אובדת עצות🙏🏼

בתחילת ההנקה עוד בבית החולים, נפצעתי מאוד בפטמות. בצד אחד יש לי פטמה שקועה ולכן הפציעה היתה עוד יותר חמורה, אחות בביה״ח אמרה ״אולי בינתיים אל תניקי בצד הזה״ ובטיפשותי הקשבתי- יום אחרי זה סבלתי מגודש קיצוני.

בהנחיית יועצת הנקה התחלתי לשאוב בצד הזה בכל הנקה, והנקתי רק בצד השני. ככה במשך שבוע וחצי, כבר חשבתי שלעולם לא אחבר את התינוק שלי לשני הצדדים…

בשלב זה קיבלתי דלקת חמורה בפעם הראשונה, טופלתי באנטיביוטיקה (צפוויט) וזה עבר לאט לאט.

לא רציתי להתייאש מהצד הימני עם הפטמה השקועה אז התייעצתי עם יועצת אחרת, והיא עזרה לי (מרחוק) לחבר את התינוקי. איזה אושר!! יכולה להניק בשני הצדדים.

אבל: הצד שהניק בלעדית עד השלב הזה, ממשיך לייתר כמויות גדולות מדי- שוב גודש, הפעם בצד ״הטוב״, השד לא מתרוקן כי עכשיו תינוקי יונק משני הצדדים, כןאב מאוד מהגודש, היועצת אומרת שאני חייבת להניק או חשאוב כל שעתיים וממליצה להעיר את התינוק כדי לאכול. לצערי, מקשיבה לה, ובכך מרגילה את התינוק לאכול קצת יותר מדי, הוא מתחיל לפלוט הרבה. רופאת הילדים אומרת להגביל אותו ל20 דקות הנקה כל פעם.

אז מנסה להניק פחות, ולכן יש עוד יותר גודש, ולכן שוב דלקת. שוב אנטיביוטיקה.

כאבי תופת!!! אני סובלת, כואב בכל רגע נתון (חוץ מאשר בהנקה עצמה), לא ישנה בלילה מרוב כאבים.

עכשיו אני יום אחרי שסיימתי אנטיביוטיקה, תינוקי בן חודש בדיוק. אני מניקה משני הצדדים, הוא מתחבר יפה, אוכל טוב (אני עדיין מגבילה ל20 דקות בכל הנקה, מנסה לאזן 10 דקות בכל צד, כל הנקה מתחילה בצד שסיימתי), לא כואב לי בהנקה עצמה אבל כואב לי בכל שאר הזמן.

בהמלצת רופא משפחה ראיתי כירורגית שד- בבדיקה אמרה שהכל תקין, אין גושים, השד ״רך״ אבל מאוד מלא וגדוש. ממליצה לשאוב כדי לרוקן. מפנה לאולטרסאונד כדי לשלול ציסטה.

אני כמעט מתייאשת, אני כל כך רוצה להניק, למרות שקשה לי לקום בלילה ולמרות שאני מרגישה פגיעה בעצמאות שלי, זה חשוב לי בשביל הבריאות שלו. אבל אני לא יכולה יותר עם הכאבים, הגודש, המלאות המוגזמת של השד הזה (שלא לדבר על זה שהשד הזה גדול פי 1.5 מהשני).

האם יש תקווה שזה יתאזן? מתי ההנקה תתבסס? יש סיכוי שככה זה יישאר? מה אפשר לעשות?