התינוקת שלי בת חודשיים וחצי
התחלתי ממש עכשיו לנסות לצאת לשעתיים פעם ב.. ולשאוב לה חלב כל פעם לקראת היציאה.
עד כה לא היתה צריכה לאכול לפני שחזרתי
אתמול יצאתי בערב לשעתיים או פחות על הזמן שבד״כ היא גם יונקת לפני מקלחת (אחכ יונקת והולכת לישון)
רבע שעה לפני שחזרתי הביתה כבר עשתה סימני חוסר סבלנות ואבא שלה ניסה לתת לה בקבוק שאוב
היא לקחה 10 סיסי, ולא בכייף, והתחילה לבכות ועד שהגעתי זה כבר היה ממש לצרוח.. כלום לא הרגיע..
כשהגעתי מיד הנקתי אותה ולקח לה שעה ארוכה להירגע
(המשיכה לבכות מאוד ולצרוח בין הנקה ותוך שאני מרגיעה היא נרגעת ושוב חוזרת לבכות)
אני תוהה מה אפשר ללמוד מהסיפור הזה ואיך ומתי אוכל לצאת שוב בלעדיה בלי שתגיע למצוקה..
אולי זה לא היה עיניין של רעב בכלל..
האם לנסות להרגיל לבקבוק?
האם לצאת בשעות אחרות?
האם לחכות שתעבור תקופה?
אשמח לעיצות
תודה רבה יקרה
מעניין אם אבא היה לוקח לאמבטיה היתה נרגעת.. הם טיילו חזרו ואז ניסה לתת בקבוק ומשם למקלחת.. שווה בדיקה
היציאה היא לשיעור ספורט חצי שעה הלול וחצי שעה חזור ושיעור.. זה קריטי לי להתחזק פיזית כי הטיפול בקטנה שלי מאוד דורש גוף חזק- במיוחד הגב.
דה משהו שקיוויתי לעשות פעם בשבוע סהכ..
אבל צודקת שיצירתיות יכולה לאפשר פתרונות אחרים..
וכן אולי זה יכול לחכות
את חושבת שהזמן ביום גם קריטי?
אולי הבוקר כשעירנית כבר יותר מתאים?
מה לגבי להרגיל לבקבוק? לא התייחסת לזה, מה המחשבות שלך בנושא?