היי
הבן שלי בן שנה ו9,אני בחודש שביעי.
אני מניקה במהלך ההריון והכל היה בסדר עד שירד הכמות חלב מה שגרם לתחושה הפיזית (אצלי) של ההנקה לבלתי נסבלת,ממש מרגישה שהגוף דוחה את היניקה שלו.
ניסיתי להתמקד בדברים אחרים בזמן שינק זה עבד תקופה ואחרי זה הפסיק וכלום לא עוזר זה פשוט בלתי נסבל.
התחלתי גמילה לפני חמישה ימים,הסברתי לו מה קורה ולמה והבין את זה מעולה,משך היום לא מבקש בכלל ונותן לחזה חיבוק ומשחרר בלי לינוק,אבל ביומיים האחרונים נהיה לו קשה להרדם בלי ובכי היסטרי שכואב הלב.
מה לעשות? איך לגמול בצורה שהוא יבכה כמה שפחות אבל גם שאני לא אגיע למצב של התחושה הנוראית מההנקה (שמביאה אותי לעצבים מטורפים ועקב זה החלטתי שעדיף לגמול מאשר להתעצבן ככה)???? אשמח לעצה 🙏🏼🙏🏼🙏🏼🙏🏼
שלום יקרה,
כמה מרגש זה בטח לכולכם לצפות לתינוק חדש ואיזה יופי שזכיתם עד כה להנקה.
הנקה בהריון עשויה להיות מאתגרת ולא מעט אמהות חוות תחושות שונות סביב ההריון וההנקה.
נשמע שהחלטת לגמול, אך גם אם נראה שקטני מבין את הדברים, הוא עדיין קטן וההגיון פחות פעיל אצלו בעוד הרגש מאוד עוצמתי. נשמע שאולי הוא זקוק ליותר הדרגתיות בגמילה.
האם עשויה להיות דרך שתאפשר לכם להפרד מההנקה בצורה יותר הדרגתית?
דיבור וסיפור על כמה שגדל ועל כך שכבר לא יונק יכול לעזור יותר בשעות היום. זהו גם זמן טוב להכיר לו שיטות הרגעה חלופיות כמו חיבוק, ליטוף, החזקה על הידיים, שיר וכו'...
אם מתאים אולי בן הזוג יוכל לעזור בהרגעה תוך חיזוק הקשר ביניהם.
אבל חשוב לזכור שסביב ההשכבה ובלילה הכל מתנהל פחות בהגיון ונראה יותר מפחיד (גם לנו). לכן כדאי למצוא דרך להקל על הזמנים האלה כמה שיותר.
אפשר למשל, לצמצם את משך ההנקה ולא להוריד לגמרי בשלב הראשון.
מה דעתך על הדברים? משהו מתאים לך?
המון הצלחה, פרידה קלה ושיהיה בשעה טובה!
גינת מדריכת ללל