שאיבת חלב אם לפגות־ים

שאיבה בתקופת הפגיה ולאחריה

חווית ההורות לאחר לידת פג־ה, שונה מאוד מהחוויה שציפינו לה במהלך ההריון. הפער בין המציאות לציפיות שלנו מלווה במערבולת רגשית: קשיים, אכזבות וחששות.

גורמים שונים, כגון המצב הבריאותי, המשפחתי, הרגשי, שבוע הלידה ועוד משפיעים על ההורות בפגיה ואחריה. החוויה הזו משתנה ממשפחה למשפחה ומיום ליום. הגורמים הללו משפיעים על תחילת ההורות וגם על ההנקה.

הנקה לרוב איננה אפשרית בתחילת הדרך, אך בעזרת שימור ייצור החלב, היא אפשרית אפילו טרם השחרור מהפגיה. קצב המעבר להנקה מלאה תלוי בפגיה בה את נמצאת, במצב התינוק־ת ובשבוע הלידה. לרוב לידת פג־ה מתחילה עם אתגרי הנקה, גם במידה וההנקה חלקית, הרווח הוא גדול.

למה לשאוב חלב עכשיו?

בתוך החוויה הראשונית המורכבת גם ככה, נוסף העיסוק בשאיבת חלב אם. חלב אם נחשב בפגיות, מלבד תזונה וקלוריות, גם כתרופה מצילת חיים.

לא כל האמהות מצליחות לספק חלב אם באופן מלא, יש יתרון בריאותי רב לחלב אם, גם אם הוא רק חלק מתזונת הפג־ה.

חלב אם הוא ההזנה הטובה ביותר לכל התינוקות ובמיוחד לפגות־ים:

חלב אם קל יותר לעיכול ומעמיס פחות על מערכת העיכול שעדיין לא בשלה.
חלב אם של אמהות לפגות־ים שונה בהרכבו מחלב אם של תינוקות שנולדו במועד ומותאם לצרכיהם־ן. הוא מכיל רמות גבוהות יותר של גורמים נוגדי זיהום, גורמי גדילה וכמות זמינה של מרכיבים תזונתיים נוספים וחשובים הקיימים רק בחלב אם ולא זמינים במזון תינוקות.
חלב אם מפחית את הסיכון לדלקת נמקית של המעי בפגים (NEC).
חלב אם מפחית את הסיכון לאלח דם מאוחר (ספסיס).
חלב אם מפחית את הסיכון למחלת ריאות כרונית.
חלב אם מפחית סכנה של השמנת יתר ומחלות מטבוליות הרווחות יותר בקרב פגות־ים בבגרות ומשפר את המדדים הקרדיולוגיים בהמשך החיים.
חלב אם משפר התפתחות טובה של המערכת הנוירולוגית ושל הראייה. מחקרים מראים שככל שתקופת ההנקה ארוכה יותר, כך המוח של הפג־ה דומה לזה של תינוק־ת בשל וההישגים הלימודיים טובים יותר.

הנקה תורמת גם לבריאות האם בטווח הארוך, כולל סיכוי נמוך יותר לסכרת, מחלות לב, השמנת יתר, וסוגים שונים של סרטן. בנוסף לכל אלו יש גם יתרונות רגשיים לאם המניקה והשואבת. את היחידה שיכולה לספק עבור התינוק־ת שלך חלב אם ובכך לעזור לגדילה ושגשוג. אמהות רבות מתחזקות מהתחושה שיש להן דרך לעזור לתינוקות שלהן.

למה אפשר לצפות?

שלב הקולוסטרום:

החל משבוע 16 של ההריון ועד לימים הראשונים לאחר הלידה, הגוף מייצר קולוסטרום, חומר צמיגי, צהבהב וסמיך. למרות שכמותו מועטה, הוא מרוכז ומכיל רמות גבוהות במיוחד של גורמים חיסוניים. כמה ימים לאחר הלידה, השדיים יתחילו להרגיש מלאים יותר ויעברו לייצור חלב, שגם הוא מותאם לפגות־ים באופן ייחודי.

הקולוסטרום סמיך ויוצא בכמות מועטה, ברמת טיפות בודדות, ניתן לאסוף אותו במזרק מותאם להזנה פומית או כפית שעברה חיטוי, ואפשר גם למרוח אותו באיזור הפה של הפג־ה (טיפול בּוּקָאלִי).

מהרגע הראשון לאחר הלידה, סמוך אליה ככל הניתן, כדאי לאותת לגוף על הצורך בהכנת החלב ע"י גירוי (סחיטה ולאחריה שאיבה, או הנקה אם אפשר) של השדיים שמונה פעמים ביממה (לפחות כל שלוש שעות).

מכיוון שהקולוסטרום סמיך, לרוב הנשים קל יותר להוציאו בסחיטה ידנית ולא בשאיבה. יחד עם זאת חשוב להקפיד על סחיטה ושאיבה כבר מהשעות הראשונות אחרי הלידה, מיד אחרי כל פעם שאת סוחטת את הקולסטרום. חשוב לא לסחוט חזק מדי על מנת לא לגרום לנזק לרקמת השד.

לפי מחקרים יש קשר בין כמות החלב בהמשך הדרך לבין תחילת שגרת השאיבות מוקדם ככל הניתן. חשוב להגיד שגם אם לא התאפשר לך לשאוב לאחר הלידה, עדיף מאוחר מאשר אף פעם.

לצפייה בסרטון המראה כיצד לבצע סחיטה ידנית לחצי כאן

שלב החלב:

כשיגיע החלב, הנפחים יגדלו והשאיבה תהיה קלה יותר. גם בשלב הזה יש להמשיך בשאיבה שמונה פעמים ביממה (כל שלוש שעות). בימים הראשונים של השאיבה יוצאת כמות מועטה, אבל התפקיד שלה חשוב על מנת לאותת לגוף על ייצור החלב. בהמשך כמות החלב הולכת ועולה עם הזמן.

גם אם נפח החלב בשאיבות גדול ממה שהפג־ה צריכ־ה בשלב זה, עדיין מומלץ להמשיך לשאוב שמונה פעמים ביממה על מנת לבסס את משק החלב. בהמשך, עם ביסוס ההנקה, ניתן להתייעץ באופן פרטני עם יועצת הנקה על מנת לרדת בכמות השאיבות.

הגעה לשמונה שאיבות ביממה, כל יממה, היא מאתגרת. לעומת זאת, מיעוט שאיבות ביממה, כל יממה, יפגעו בכמות החלב הנוכחית וביכולת שלך להמשיך לייצר חלב. כל אמא יכולה לבחור את האיזון המתאים לה ברצף הזה.

בישראל קיים בנק חלב אם המספק חלב אם לפגיות, לכל פג־ה מתחת לקילו וחצי או מתחת ל-32 שבועות יש זכאות לקבל חלב אם מהבנק. ישנם עוד מצבים בהם קיימת זכאות. ניתן לבדוק בפגיה פרטים נוספים לגבי קבלה/מתן תרומה לבנק החלב.

לבנק החלב לחצי כאן.

כיצד לשאוב חלב אם בצורה יעילה?

משאבה לשאיבה בלעדית - בפגיה ובמחלקת יולדות יש משאבות לשאיבה בלעדית חזקות ומותאמות לשאיבה אינטנסטיבית. מומלץ להצטייד בהקדם האפשרי במשאבה ביתית, דו-צדדית, חשמלית וחזקה המותאמת לשאיבה בלעדית והגברת ייצור החלב. חשוב לשים לב שמשאבות רבות הן טובות ומומלצות אך לא מתאימות לשאיבה בלעדית.
משק החלב פועל על פי ביקוש והיצע - המטרה בשאיבה היא לשדר לגוף שיש צורך בחלב. ולכן ככל שנשאב יותר פעמים הגוף יבין, שעליו לייצר יותר חלב. לכן, תדירות השאיבה המומלצת היא 8 פעמים ביממה, כלומר כל שלוש שעות. לפעמים אנחנו מפספסות שאיבה, קורה לכולן, אפשר לנסות לצופף קצת את השאיבות הבאות כדי לחפות על זה ואם אין לך זמן לשאיבה מלאה, גם שאיבה חלקית וקצרה זה טוב. כדי להצליח להגיע ליעד אפשר לשחק עם פערי השאיבות, למשל לשאוב כל שעתיים ואז לפתוח פער של ארבע שעות בחלק אחר של היום - כדי שיהיה זמן מנוחה. אם לא הצלחת להגיע ביממה הזו לשמונה שאיבות, זה בסדר, זו באמת משימה מאוד קשה, חשוב להבין שכל שאיבה שתצליחי להכניס ללו"ז שלך היום תעזור לך להגיע עוד כמה ימים לכמות חלב גדולה יותר.
משך השאיבה - משך השאיבה המומלץ הוא כ 20 דקות במשאבה כפולה. שאיבות ארוכות יכולות לגרום לנזק לשד ופחות מומלצות. על מנת להגביר את כמות החלב חשוב להבין שמספר השאיבות ביממה חשוב יותר ממספר הדקות בכל שאיבה, יחד עם זאת יש לשאוב בכל שאיבה עד שהשד מרגיש רך בסופה.
עוצמת השאיבה- יש לבחור בעוצמת השאיבה הנוחה והאפקטיבית ביותר, מומלץ להתחיל בשאיבה בעוצמה הנמוכה ביותר ולעלות בהדרגה עד לעוצמה בה יוצא חלב ואת חשה בנוח. אם את חשה כאב כדאי להפחית את העוצמה.
התאמת גודל הקונוס לפיטמה - שאיבה עם קונוס גדול או קטן מדי עלולה לגרום להפחתת חלב, כאב ופציעה. אם את מרגישה כאב או שהחלב לא יוצא, וודאי שהפיטמה נכנסת לצינור הפלסטיק בזמן השאיבה עם חיכוך קל. אם חלקים גדולים מהשד מעבר לפטמה נכנסים לצינור תוך כדי השאיבה, כנראה הקונוס גדול מדי. אם החיכוך כואב מדי, אולי הקונוס קטן מדי.
כיצד מתבצעת שאיבה - במשאבה דו-צדדית אפשר לשאוב את שני הצדדים ביחד. כדאי להצטייד בחזיית שאיבה שתוכל להצמיד את החצוצרות אלייך כך שידייך יהיו פנויות ותוכלי ללחוץ על השד בעדינות, פעולה שעוזרת להרבה אמהות להוציא יותר חלב. לאחר כרבע שעה של שאיבה כזו (או פחות, עד שהחלב מפסיק), אפשר לעשות הפסקה קלה ולחזור לעוד חמש דקות של סחיטה ידנית (הסחיטה לאחר ההפסקה הוכחה כמגבירת חלב).
חשיבות השאיבה בלילה - בלילה רמות הורמון הפרולקטין, אשר אחראי על ייצור החלב, הן גבוהות יותר ולכן מומלץ לשאוב בלילה למרות הקושי. את המרווח כדאי לייצר בשעות אחרות ביממה.
מעקב אחר שאיבות - המעקב מציג לנו תמונה מלאה על כמות השאיבות ומשק החלב. ניתן לתעד את שגרת השאיבה: שעת שאיבה, משך השאיבה, כמות החלב השאוב מכל צד, ולבצע שינויים בהתאם לצורך. התיעוד הוא כלי ואינו חובה, יש אמהות שמוצאות אותו עוזר, ויש אמהות שמוצאות אותו מפריע או מעלה חרדה. אם את בוחרת לתעד, יש אפליקציות רבות לתיעוד ואפשר כמובן לתעד ידנית.
לעיתים, דילוג על שאיבה יכול להביא לדלקת. למידע נוסף על דלקת בשד לחצי כאן.
אם פיספסת שאיבות, תמיד אפשר להמשיך לחזור ולשאוב יותר.
כל מאמץ שאת משקיעה הוא מבורך. השאיבה היא מאוד מאתגרת, לכן חשוב להתייחס לעצמנו בחמלה, ללא כעס וללא תחושות אשם. כל אחת מאיתנו שונה ועושה הכי טוב שהיא יכולה. יש הרבה גורמים שמשפיעים על משק החלב. אי אפשר להשוות אמא אחת לאחרת, אלא רק את ההתקדמות שלנו לאורך הזמן.

כיצד להגביר כמויות ולהקל על השאיבה?

להיעזר בסביבה - את היחידה שיכולה לשאוב אבל סביבתך יכולה לסייע בתמיכה, התארגנות, ניקוי ועיקור, חלוקה למנות, הקפאה, האכלה ועוד. העזרה המעשית בתפעול יכולה להקל ממשית על האם השואבת.
עור לעור - אחד המונחים שחשוב לאמהות לפגות־ים להכיר זה "קנגרו" או "עור לעור". הכוונה היא שבין האמא והפג־ה יהיה מגע ישיר של עור בעור (כלומר הפג־ה רק עם חיתול ואת בלי חולצה ובלי חזיה). לפעמים יש צורך בעזרת צוות הסיעוד להוציא את הפג־ה מהאינקובטור ולשים על האם יחד עם כל הכבלים המחוברים לפג־ה. תנוחה זו הוכחה כעוזרת במצבים רבים מבחינה בריאותית - ייצוב רמות הסוכר והחמצן בדם, הרגעה ועוד. בנוסף ליתרונות הבריאותיים, תנוחה זו גם עוזרת להגברת כמויות החלב שלך. מומלץ לשהות בתנוחה זו ככל האפשר. לקריאת מאמר ״מגע עור לעור״.
שאיבה ליד התינוקות יכולה להגביר כמות חלב בשאיבה ולשפר את הרכבו התזונתי. במידה ולא ניתן להיות בקרבת התינוק־ת אפשר להסתכל בזמן השאיבה על תמונות, סרטונים,לשמוע מוסיקה מרגיעה, או להריח בד טטרא עם הריח של התינוק־ת שלך.
לאחר שאיבה, סחיטה ידנית של כמה דקות בודדות מכל צד יכולה להגביר את משק החלב.
עיסוי השד במהלך השאיבה - עיסוי השד לפני ובמהלך השאיבה מגביר את ייצור החלב.
תוספי מזון - מחקרים מצאו שחילבה ומורינגה במקביל לשאיבות מרובות עשויים להגביר כמויות של חלב אם. יש להתייעץ עם הצוות הרפואי בפגייה לפני נטילה של תוספי מזון. ללא שאיבות מרובות תוספי המזון לא יועילו.
סביבה נוחה - אם בפגיה ואם בבית נסי לארגן לך סביבת שאיבה נוחה. בפגיות לרוב יש חדר ייעודי לשאיבה. בחרי מיקום נוח, הוסיפי כריות במידת הצורך, דאגי לנשנושים טעימים ומזינים ומים בהישג יד.
חזיית שאיבה - אפשר להצטייד בחזיית שאיבה (או לאלתר אחת) שתוכל להצמיד את החצוצרות אל השדיים כך שידייך יהיו פנויות ותוכלי במהלך השאיבה לעסות את השד ובכך להגביר כמויות או לעסוק בדברים אחרים.
אפשר להצטייד בכמה ערכות שאיבה על מנת להתעסק עם פחות נקיונות.

ניקיון, עיקור ואחסון חלב אם

פגות־ים נמצאות־ים בסכנה מוגברת לזיהומים ולכן צריך לשמור על כללי הטיפול ואחסון החלב.

טבלת ההנחיות לאחסון חלב אם מאתר משרד הבריאות.

לליגת לה לצ'ה מספר ערוצי תמיכה לאמהות, כולל מפגשי תמיכה בהנקה לאמהות פנים אל פנים ובזום עם מפגש ייעודי לאמהות לפגות־ים. חנות ספרים ובה ספר על הנקת פגים, קו תמיכה, פורום באתר וקבוצת פייסבוק פעילה לאמהות.

כל פעילויות העמותה הינן ללא עלות וניתן לתרום ברכישה באתר או תרומה חד פעמית.

המאמר נכתב בינואר 2023 ע"י רתם ורד, נירית קראווני ואפרת פלדמן

למבצעי החודש לחצו כאן

ליגת לה לצ'ה ישראל