הנקה אחרי ניתוח באריאטרי

ניתוחים באריאטריים (ניתוחים מסוגים שונים לקיצור הקיבה) הם אחת הדרכים לסייע לאנשים הסובלים מהשמנת יתר הטומנת בחובה סיכונים בריאותיים, כמו: בעיות לב, סוכרת, דום לב בשינה ועוד. ניתוחים אלה נעשים נפוצים יותר ויותר, ומאות אלפי אנשים עוברים ניתוחים באריאטריים בכל שנה ברחבי העולם. בקרב המנותחים יש רוב נשי מוחלט, וחלק ניכר מהן נשים בגיל הפוריות.

בעקבות הניתוח האישה מאבדת רכיבים תזונתיים, כי תהליכי ספיגה, אנזימים וגורמים נוספים נפגעים מהתהליך, ונדרשים לגופה בסביבות 12 עד 18 חודשים לאחר הניתוח עד שמשקלה ומצבה התזונתי מתייצבים, תלוי בסוג הניתוח שעברה.

השמנת יתר והנקה

לילדים שנולדו להורים הסובלים מהשמנת יתר יש סיכון מוגבר לפתח השמנת יתר בעצמם, אך הנקה במשך שישה חודשים לפחות/ויותר, מפחיתה סיכון זה. לכן בוחרות אמהות רבות להניק לאחר ניתוח באריאטרי.

סוגי הניתוחים הבאריאטריים

 ישנם 2 סוגים עיקריים של ניתוחים באריאטריים:

  • הליכים המגבילים את כמות המזון שיכולה להיכנס לקיבה, כמו טבעת או שרוול, כך שרק כמות מוגבלת של מזון (כ-50 סמ”ק) יכולה לשהות בה. יכולות להיות לניתוחים אלה השלכות מבחינת רכיבי תזונה מסויימים וכדאי לערוך מעקב אחרי רמות הברזל, הפולאט (החומצה הפולית) ו-B12 בגופה של האישה, במיוחד בתקופת הפוריות שלה.
  • ניתוחי מעקפים (קיבה או תריסריון) בעלי השפעה משמעותית יותר על ספיגת רכיבים תזונתיים מהמזון. במצבים אלה יש צורך, פעמים רבות, במתן תוספות קבועות לכל החיים של רכיבי תזונה מסויימים.

צרכים תזונתיים של אימהות מניקות

כמותו ואיכותו של חלב האם אצל אימהות מניקות אחרי ניתוח באריאטרי בדרך כלל מספיקה לתינוקות, בתנאי שהאימהות אוכלות תפריט המכיל לפחות 1800 קלוריות ביום, וכל עוד איבוד המשקל שלהן התייצב. ישנה חשיבות לאכילה מספקת של חלבון אחרי הניתוח, ועל כל ארוחה לאורך היום להכיל לפחות 50% חלבונים.

לאחר ניתוח מעקפים התוספת המינימלית לאימהות מניקות צריכה להכיל תמיד:

  • ויטמינים פרנטליים
  • תוסף B12 לספיגה מהירה מתחת ללשון, בערך של 1000 מק”ג
  • 65 מ”ג ברזל בצורה הנספגת היטב, ביחד עם לפחות 250 מ”ג ויטמין C כדי להבטיח ספיגה מקסימלית של הברזל
  • סידן ציטראט בכמות של 600 מ”ג פעמיים ביום

נשים רבות לא מצליחות להתמיד בנטילת התוספים הללו לאחר ניתוחים באריאטריים, וכתוצאה מכך הן עלולות לסבול מדימומים מרובים אחרי הלידה, מה שיוביל לצורך מוגבר בברזל ושאר ויטמינים. על כן יש לבדוק את רמות הויטמינים באופן קבוע אצל נשים מניקות שעברו ניתוח באריאטרי.

מעקב אחרי התינוק

חשוב מאד לערוך מעקב קפדני אחרי משקל התינוק לאורך זמן, מאחר ועלולים להתפתח מצבים של מחסור בחלב או ב-B12 שעשויים להשפיע על עלייתו במשקל של התינוק ועל מצבו הבריאותי. בגיל הינקות, מחסור ב-B12 עלול לגרום לאנמיה, להקאות, לאפאתיה, להיפוטוניה ולבעיות עצביות בלתי הפיכות, בנוסף לחוסר ההתפתחות והעלייה במשקל. בעיות אלה יכולות להתעורר גם לאחר תקופה קצרה בלבד של מחסור ב-B12 והתינוק עלול לפתח מחסור ב-B12 עוד לפני אמו.

חשוב גם לוודא שהאם יודעת להצמיד את תינוקה בצורה יעילה אל השד, כך שההנקה יעילה ומספיק חלב מגיע אל התינוק. זאת מאחר ורקמת השד עשויה להיות רפוייה ונמתחת לאחר ניתוח באריאטרי. תינוקות בריאים ומשגשגים אינם זקוקים לתוספת של ויטמינים ומינרלים מעבר לויטמין K, D וברזל המומלצים לכל תינוק יונק.

השפעה על הפוריות ועל היכולת להרות

נשים רבות חוות שיפור משמעותי בפוריות אחרי ניתוח באריאטרי, והתוצאה היא לפעמים הריונות לא מתוכננים. אולם אמצעי מניעה הורמונליים מכל סוג אינם מומלצים לשימוש בקרב נשים מניקות שעברו ניתוח באריאטרי, מאחר ואסטרוגן ופרוגסטרון עלולים להפחית את ייצור החלב, ותרופות הניטלות בבליעה לא תמיד נספגות. האפשרויות הבטוחות ביותר למניעת הריון במצב זה הן שיטות המערבות חציצה פיזית. נשים רבות ימשיכו לחוות מחזורי ווסת לא סדירים, כפי שחוו לפני שירדו במשקל, מה שהופך את שיטת ה-LAM – שיטה המתבססת על הנקה כדרך לתכנון משפחה – ללא אמינה במיוחד לצורכי מניעת הריון.

הצלחה

90% מהאנשים שעברו ניתוח באריאטרי יחוו ירידה משמעותית במשקל ושיפור דרמטי בבריאות הכללית שלהם.

כדי לאפשר לנשים שעברו ניתוח באריאטרי הריונות טובים יותר וחוויות הנקה מוצלחות כדבר שבשגרה, חשוב להקפיד על תשומת לב לתזונה יחד עם תוספים מתאימים במינון הנכון, ועל מעקב מקצועי וצמוד אחרי התפתחות התינוק.

כדי להבטיח הנקה מוצלחת ומיטבית, האם המניקה יכולה להיעזר בקבוצות תמיכה של נשים אחרי ניתוח בריאטרי ובקבוצות תמיכה של אימהות מניקות.

מקורות

Breastfeeding after Gastric Bypass Surgery, La Leche League International

Kombol, P. Inside Track: Breastfeeding after weight loss surgery. Journal of Human Lactation, 2008;24(3):341-342.

Lamb, M. Weight-loss surgery and breastfeeding. Clinical Lactation, 2011;2(3):17-21

Stefanski, J. Breastfeeding after bariatric surgery. Today’s Dietitian 2006; 8(1):47-54

Stopp, T et al. “Fertility, Pregnancy and Lactation After Bariatric Surgery – a Consensus Statement from the OEGGG“. Geburtshilfe Frauenheilkd. 2018; 78(12): 1207–1211.

Kaska, Lukasz et al. “Nutrition and Pregnancy after Bariatric Surgery.” ISRN Obesity 2013 (2013): 492060. PMC. Web. 9 Nov. 2017.

תרגום והרחבה: ורד לב
עריכה: בשמת אבן-זהר

גמילה מהנקת לילה

 

הנקת פעוט toddler breastfeeding and sleeping

פעוט יונק

כתבה: ורד לב

גמילה מהנקה בלילה, או גמילת לילה כפי שהיא נקראת לפעמים, פירושה שמפסיקים להניק את התינוק בשעות הלילה, אך בשעות היום הוא יכול להמשיך ולינוק באופן חופשי. מה שאומר שהתינוק עשוי להתעורר בלילה, אולם הוא לא יינק. תהליך זה של גמילת לילה עשוי לעזור למשפחות רבות לעשות קצת יותר סדר בלילה, לאפשר אולי יותר שקט, אם כי לא בהכרח.

במאמר זה אדבר על הסיבות לגמילת לילה, למי זה מתאים, ואיך כדאי לעשות את זה.

הנקה בלילה

תינוקות יונקים לפי הצרכים שלהם. אלה משתנים לאורך היום, בתקופות שונות, ככל שהם גדלים. זהו תהליך טבעי ונורמלי, אולם לא כולנו חיים בעולם טבעי לחלוטין.

מרבית האנשים נאלצים להיענות לתכתיבים של סדר יום, עבודה, לימודים וישנם צרכים רגשיים-נפשיים. ולכן לא פעם שומעים על אמהות שמתקשות להתעורר פעמים רבות בלילה להנקה. ישנם תינוקות שישנים טוב בלילה וישנם תינוקות שמתעוררים הרבה – גם זה משתנה מתינוק לתינוק ובתקופות השונות.

הציפייה של הורים שהתינוק ישן כבר לילה שלם אינה תמיד מעוגנת במציאות, או שמא עלי לומר, כמעט אף פעם אינה מעוגנת במציאות. שינה של לילה שלם היא שלב התפתחותי שמרבית הילדים מגיעים אליו בשלב כזה או אחר של התפתחותם (כפי שמרביתם נגמלים מחיתולים ולומדים ללכת לבד לשירותים). כל ילד יהיה בשל לשינה של לילה שלם בזמנו הוא, גם אם לא נעשה דבר. זו נקודה שחשוב לזכור, כי לפעמים ההורים מוצאים עצמם משקיעים מאמצים רבים להשיג שינה של לילה שלם, בזמן שהתינוק עדיין לא מראה מוכנות לכך.

אנחנו יודעים גם שתינוקות יונקים בלילה לא רק לשם הזנה. הם צריכים לדעת ולהרגיש שיש לידם מישהו, שהם אינם לבדם. הם זקוקים לבטחון הזה. להנקה בלילה יש גם תפקידים בריאותיים וחיסוניים. לעתים תינוקות יתעוררו יותר בלילה בתקופה של בקיעת שיניים, או בעת מחלה או קפיצת גדילה. לפעמים הם מתעוררים גם מסיבות כגון סיוטי לילה, קור או חום. על אף שיניקה אינה בהכרח סיבת ההתעוררות בלילה, עבור תינוקות רבים היא עשויה לעזור מאד בחזרה לשינה.

מתי אפשר לגמול בלילה?

מקובל לחשוב שתינוקות עד גיל שנה עדיין זקוקים להנקות בלילה ברמה התזונתית, אלא אם כן מדובר בתינוק שמסדר לעצמו דפוס שינה כזה, בו הוא ישן שעות רבות, או אפילו לילה שלם. במצב זה, כשהתינוק מחליט עבור עצמו, הוא כנראה אינו זקוק להנקה בלילה כדי לקבל אנרגיה ודואג להשלים זאת במהלך היום בצורות שונות.

סביב גיל שנה, חלק מהתינוקות יכולים גם להתחיל להבין מושגים כמו הפרדה, או סבלנות עד שיוכלו לינוק שוב, או כל סיבה שהאם ובן/בת זוגה יחליטו להסביר לתינוק. לכן, ההמלצה להורים שחושבים על גמילת לילה היא לחכות לפחות עד אחרי גיל שנה כדי להתחיל את התהליך.

אפשר, כמובן, לדחות את גמילת הלילה גם לשלב מאוחר עוד יותר, או לוותר עליה. אמהות רבות כלל אינן גומלות בלילה מיוזמתן, ומאפשרות לתינוק לגמול את עצמו מיוזמתו, כשהוא בשל לכך. יש אמהות שממשיכות להניק את ילדיהן עד גילאים מאוחרים לאורך היום ומוצאות שההנקה בלילות קשה עבורן. אלו בהחלט מצבים בהם ניתן לחשוב על גמילת לילה, כדי לשמור על חוויה חיובית ומהנה לאורך היום והשנים. למשל נשים עשויות להעלות קושי סביב הנקות הלילה בגילאי שנה וחצי, שנתיים, וגמילה מהנקות אלה יכולה לעזור להן להמשיך להניק עוד זמן רב בשאר חלקי היממה, בקלות ובהנאה.

הלכה למעשה: איך מפסיקים הנקה בלילה

הדבר החשוב ביותר בנוגע לגמילת לילה הוא ההחלטה. יש להתעכב עליה כמה זמן שנדרש. אם אפשר, כדאי שההחלטה תהיה זוגית/ משפחתית, מאחר והאם תזדקק לתמיכה הגדולה ביותר שתוכל לקבל מסביבתה.

מטבע הדברים, גמילה אינה תהליך קל, כי יש פה צורך לשנות הרגלים. אם למבוגר קשה לשנות הרגלים בכל מיני תחומים, הרי לתינוק, שעדיין לא מתקשר, יהיה זה קשה עוד יותר. כדי להצליח בתהליך עצמו, חשוב לאם לזכור מדוע בחרה לגמול בלילה, לא לוותר לעצמה, להיזכר בסיבות ברגעי הקושי ולשמור על הקו שהחליטה. לכן כדאי לאם להקדיש זמן לברר עוד לפני תחילת התהליך עם עצמה (ואולי אף עם בן/בת זוגה) מה היא רוצה לעשות ועד כמה זה חשוב לה. בלבול וחוסר החלטיות של האם נוטים להפריע ביישום ההחלטה, ולכן כדאי לשדר לתינוק מסר עקבי וברור.

אפשר לקבוע תאריך יעד לתחילת התהליך. זה יעזור להתכונן לכך רגשית. אם הילד מספיק גדול, אפשר להכין אותו לכך במלים. על אף שנדמה כי תינוקות לא מבינים, הם בהחלט יכולים להבין ואף להרוויח מהכנה כזאת, מה גם שזה עשוי לעזור לאם להתכונן מהבחינה הרגשית. הדבר הבא, החשוב לא פחות, הוא לעבור את התהליך תוך כדי מתן כבוד ואהבה לילד. ברור שהוא יעבור דרך קשיים וירצה להביע אותם. זו זכותו המלאה! על האמא להבין שהיא צריכה לגייס את כוחותיה ולהיות שם איתו, עבורו, בשבילו. גם היא עוברת שלב, בו היא תלמד לתקשר עם ילדה באופן אחר ממה שהייתה רגילה לו עד כה.

כדאי להיות מוכנים לקושי של התינוק ולבכי שלו, ולדעת ששלב הקשיים עשוי להתמשך. פה על האמא לדאוג למעגל תמיכה עבור עצמה, שתוכל להפעיל כשתזדקק לו. אם יש אב או בן/בת זוג בתמונה, יש מקום לאפשר לאב להשתלב בתהליך. ייתכן שיתפתח מכך קשר חדש ומשמעותי בין האב לילדו, וזה בהחלט מבורך.

כדאי לחשוב מראש על לוח זמנים הגיוני.

מרבית הסיפורים ששומעים מהורים מדברים על קושי של התינוק שמשתנה בתהליך. הבכי הולך ומתקצר עם הימים והולך ופוחת בתדירות שלו, עד שנעלם והילד מסתגל למשהו חדש. ישנם מצבים בהם זה לא כך, מה שעשוי לסמן שאולי התינוק עדיין לא בשל לגמילת הלילה ושאולי יש לו עוד צורך ביניקה באופן משמעותי. חשוב להיות גמישים וכנים ולא ללכת “ראש בראש”. במידה ומרגישים שזה עוד מוקדם מדיי, אפשר להפסיק את התהליך ולהתחילו שוב בזמן אחר.

כדאי לשים לב שלא יווצרו דפוסים חדשים שמהם צריך יהיה לגמול את הילד בהמשך. לשם כך, כאשר חושבים ומחליטים על התהליך, כדאי לחשוב על הדרך בה רוצים להתייחס לעניין השינה בהמשך: האם נכון להרדים תינוק על הידיים במקום במיטה? כבר מדובר בפעוט….. כבד… היכן הוא יישן מעתה? מהי הדרך הרצויה להרדמה? כדאי שהיא תתאים להורים, לאורח חייהם ולסדר יומה של המשפחה. אולי אפשר לחשוב על שיר הרדמות, על מגע, על הנחה באופן מסויים. אפשר להיעזר בסיפור מיוחד או בטקס שיוצרים עבור התינוק.

כדאי לזכור גם שלפעמים יש “שיטה” שמתאימה רק לתקופת המעבר, לתקופת השינוי, ואילו אחרי כן יתאים משהו אחר. כך שהרדמת ביניים עם עגלה/ רכב/ מנשא/ ידיים לא חייבת להשאר כך מעתה והלאה. אולי כשינותק הקשר הרגשי מההנקה, יהיה קל יותר לערוך שינוי נוסף באופן ההרדמה.

אפשרו לעצמכם תקופת מעבר לתהליך הגמילה מהנקות הלילה. דעו שזה עשוי לקחת מעט זמן ושדברים ישתנו, אולם אין כל סיבה שלא תוכלו למצוא שוב מנוחה ושקט בסדר היום החדש שיווצר לאחר השלמת תהליך הגמילה הזה.

שיהיה בהצלחה!

היהפוך חלב למים ?

היהפוך חלב למים ? הרצאתה של ד”ר שרון ברנסבורג-צברי מכנס המניקות הגדול של ליגת לה לצ’ה שהתקיים באפריל 2016

ד”ר ברנסבורג-צברי עונה בצורה בהירה ומרתקת על השאלות שמטרידות את כולנו ?

* האם החלב שלנו “מים” ?
* האם הדם שלנו “מים” ?
* האם הנקה היא פונקציה של האכלה בלבד ?
* מהו חלב אחורי /קדמי ?
* על מה מעיד צבע החלב ?

הנאה מובטחת

המרצה: ד”ר שרון ברנסבורג צברי PhD, בעלת תואר ראשון בכימיה, תואר שני ודוקטורט בביוכימיה. פוסט-דוקטורט בחקר ההתפתחות החיסונית. שרון היא יועצת הנקה מוסמכת משנת 2008 ומדריכת לה לצ’ה משנת 2000. היא מובילה בתחום ההנקה בישראל, משתתפת בועדות שונות של הכנסת ובין השאר השתתפה בועדה המקצועית המייעצת למשרד הבריאות בנושא הקמת בנק חלב אם בישראל.

***כנס אימהות 2017 יתקיים ביום שישי הקרוב 12.5.2017 כרטיסים ניתן לרכוש בקישור הבא : כרטיס לכנס נשמח לראותכן***

למה אני אוהבת את הכנסים של ליגת לה לצ’ה?

בשתי מילים אפס הפרדה.

אותה אפס הפרדה המדוברת אחרי הלידה אז אותה הייתי צריכה בהמשך  כשנשארתי לבד “בחופשת” לידה לטפל בתינוק ואסביר:

בתקופת החיים הזו של השנה הראשונה הרבה פעמים הרגשתי לבד לבד מחוץ לעניינים בגלל שיש לי תינוק.
כי אם רציתי לעשות משהו של מבוגרים או עם מבוגרים אז הרבה פעמים איך אומר התינוק היה פחו600826_10150955528054559_1007475383_nת רצוי או פחות מתאים. רציתי ללכת להרצאות, לקורסים,למסיבות עבור עצמי, לנושאים שמעניינים אותי  וכמעט בכל מקום זה לא התאים או הוגבל לעד גיל זחילה של התינוק.
כשהכרתי את לה לצ’ה זכיתי לקבל את מה שהייתי צריכה וזה היה שינוי כל כך מרענן.
הן במפגשים הקבוצתיים והן בכנס.
כאשר קיבלתי הזמנה לכנס עם הרצאות שונות ודוכנים מגוונים הרגשתי כל כך טוב שיש מישהו ששם את הצרכים שלי ושל התינוק ביחד שמישהו גם רואה אותי, את האדם הבוגר שרוצה ומעוניין להקשיב להרצאות,  אך גם מבינים שאני רוצה לעשות זאת יחד עם התינוק שלי.
מקום שלא רק מבין ומקבל אלא גם מעודד את הביחד הזה.
היה לי כיף לפגוש ולראות עוד המון אמהות יחד איתי המעוניינות להרחיב אופקים,  שרוצות לשמוע ולדבר על “נושאי מבוגרים” ולהיות תוך כדי עם התינוק ולא להצטרך להשאיר אותו בנפרד.
בכנס של לה לצ’ה הרגשתי שהתינוק אהוב ורצוי. לא הייתי צריכה לדאוג מה יקרה או איך יגיבו אם התינוק יבכה/ יפלוט/ יינק/ יעשה קקי וכו’. הייתי יכולה להיות נינוחה ולהקשיב לחלקים מההרצאה, להרגיש את המוח שלי עובד ונהנה מהחשיבה השונה.  הדוכנים גם היוו עניין ויכולתי לשוטט בכיף בין דוכנים שונים שחלקם היו קשורים להנקה,  וחלקם לתינוקות, פנאי, סטייל ובריאות. התחושה החזקה של להיות עם עוד אמהות מיניקות אחרות הייתה מעצימה מן תחושה של ביחד באותה הסירה 🙂
ועכשיו אני מזמינה כל אחת מכן לצאת מהבית, וליהנות מחברת מבוגרים יחד עם התינוק 🙂

אמילי, מדריכת לה לצ’ה

לפרטים והרשמה לכנס אמהות 2017 לחצי כאן

למטפלת בתינוק היונק

אמא מנשקת תינוק

מאת ננסי מורבאכר, 2013

תרגמה: עדי יותם
ערכה: בשמת אבן-זהר

ננסי מורבאכר הרצתה בכנס המקצועי השנתי של ליגת לה לצ’ה ישראל שהתקיים בתאריכים 8.9.2016 במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים וב-12.9.2016 במרכז הרפואי שיבא. 

את כבר יודעת עד כמה את חשובה לתינוק שאת מטפלת בו. אבל אולי אינך יודעת איזה תפקיד משמעותי יש לך בסיוע לאמו של התינוק להצליח בהנקה. הנה כמה מן הדרכים הרבות שבהן תוכלי לתמוך בה.

הימנעות מהאכלת יתר

אם התינוק מקבל יותר מדי חלב כשאמו אינה נמצאת, הוא עלול לאבד עניין בהנקה כשהם ביחד. ירידה בכמות ההנקה עלולה לסכן את אספקת החלב של האם. ייתכן גם שהיא תיאלץ לשאוב יותר חלב. כל דבר שתוכלי לעשות כדי להקטין את כמות החלב שהיא צריכה לשאוב יקל עליה.

מה מאפיין הנקה נורמלית? רוב התינוקות היונקים זקוקים לכמויות קטנות יותר, לעתים קרובות יותר, מאשר תינוקות שאינם יונקים. בהנקה ממוצעת, תינוק יונק בן חודש ומעלה מקבל בין 90 ל-120 מ”ל חלב.

איך אפשר לשמור על הרגלים של התינוק היונק כאשר נותנים בקבוק במקום הנקה?

נותנים בקבוק רק כאשר התינוק מראה סימני רעב, ולא לפי לוח זמנים קבוע מראש. סימנים כמו תנועות חיפוש והכנסת היד לפה פירושם שהגיע הזמן לחלב. תינוקות יונקים רעבים לעתים תכופות יותר בשעות מסוימות של היום מאשר בשעות אחרות.

מאכילים לאט, בהאכלה קצובה. כאשר התינוק גומע חלב במהירות, הוא מספיק לשתות כמות גדולה מדי של חלב, לפני שגופו קולט שהוא כבר שבע מזמן. כך המהירות גורמת להאכלת יתר ולשיבוש המנגנון הטבעי של רעב-ושובע בגוף. לעומת זאת, כאשר התינוק שותה לאט, הוא שבע אחרי כמות מספקת של חלב, וכך האם צריכה לשאוב פחות. אם התינוקת בת יותר משישה-שבעה חודשים, אפשר לתת לה חלב בכוס. אם הוא מקבל בקבוק, כל ארוחה אמורה להימשך 15 עד 30 דקות.

העקרונות להאכלה קצובה:

מחזיקים את התינוקת כשהיא זקופה או חצי-זקופה, ונוגעים בעדינות בשפתיה בעזרת הפטמה עד שהיא פותחת “פה גדול”.

עכשיו התינוק צריך לתפוס את הפטמה עמוק בפה, כך ששפתיו נסגרות על בסיס הפטמה ולא על הקצה (אם התינוק מגיב ברפלקס הקאה, הוא צריך פטמה קצרה יותר). אם שפתיו של התינוק משוכות פנימה, תפשילי אותן בעדינות החוצה.

בזמן שהתינוקת שותה, תחזיקי את הבקבוק כשהוא כמעט מקביל לרצפה, במאוזן, כדי שהזרם יהיה איטי יותר.

כל כמה דקות תעשי הפסקה ותנמיכי את הבקבוק, כדי שהפטמה תתרוקן מחלב. את יכולה גם להוציא את הפטמה מהפה שלו ולהניח אותה על שפתו התחתונה.

חזרי על שלבים 4-1 עד שהיא שבעה. החליפי את היד שהתינוקת נשענת עליה באמצע ההנקה, בחיקוי להחלפת הצדדים בהנקה, כדי למנוע התפתחות א-סימטריה אצל התינוקת.

הארוחה נגמרת כשהתינוק מפסיק לאכול, גם אם נשאר עדיין חלב בבקבוק.

עכשיו כדאי להרים לגיהוק (גרעפס) כדי לעזור לתינוקת להוציא אוויר מיותר.

איך תעודדי את ההנקה?
כדי שהאם תצליח לייצר מספיק חלב, הכי חשוב שתוכל להניק לעתים קרובות. את יכולה לעזור לה בכך שתעודדי אותה להניק ממש לפני שהיא יוצאת, וברגע שהיא חוזרת לתינוק. אם את מטפלת בתינוק בביתך או במעון, כך תוכלי להקל עליה:

תוודאי שיש לה מקום נוח לשבת.
תאפשרי לה פרטיות בזמן ההנקה, אם זה מה שהיא רוצה. אפשר פשוט לשאול אותה.
חשוב שהיא תרגיש שאת מקבלת את ההנקה בברכה.
אם היא אמורה להגיע בקרוב ונראה לך שהתינוק רעב, תני לו רק מעט חלב, כדי שהיא תוכל להניק כשהיא מגיעה.

ככל שהאם מניקה פעמים רבות יותר ביממה, כך היא צריכה לשאוב פחות חלב. תינוקות יונקים זקוקים בממוצע ל-750 עד 900 מ”ל ליממה. ככל שהתינוק מקבל יותר חלב באופן ישיר מאמו, כך יש צורך בפחות חלב שאוב.

איחסון וטיפול בחלב שאוב
העזרה והתמיכה באם המניקה יכולה להתבטא גם דרך הטיפול בחלב השאוב, כדי שלא נבכה על חלב שנשפך… למשל:

חשוב לעדכן את האם במקרה שהתינוק צריך באופן קבוע פחות חלב ממה שהיא מביאה.
חשוב להקפיד על הנחיות אחסון החלב שהיא משאירה לך.
חלב שאוב צריך להפשיר בעדינות ובהדרגה, בחום נמוך. כדאי לערבב את החלב בתנועות סיבוביות עדינות כדי לערבב את השכבות השונות – אסור לנער או לשקשק חלב שאוב.

אפשר להפשיר את החלב במקרר או במשך הלילה על השיש. אפשר גם להפשיר או לחמם חלב בדרכים אחרות:
אפשר להחזיק את החלב מתחת לזרם מים חמים במשך כמה דקות.
אפשר לשים את החלב בקערה עם מים חמים. אסור לחמם את החלב ישירות על הכיריים.
אם את משתמשת במים כדי להפשיר או לחמם את החלב, תחזיקי את החלב בצורה כזאת, שהמים לא יוכלו להיכנס מתחת למכסה או להיכנס לחלב השאוב בצורה אחרת. את החלב המחומם חשוב לתת מייד לתינוק, או להכניס למקרר.

אין להפשיר או לחמם את החלב במיקרוגל, כדי לא לשנות את הרכבו הכימי וכדי שלא יתחמם בצורה בלתי אחידה. אפילו אם את מערבלת או מנערת את החלב לאחר חימום במיקרוגל, חלקים ממנו עלולים להישאר רותחים ולגרום לתינוק לכוויות בגרון.

התמיכה בהנקה בכל הדרכים שפורטו לעיל, מאפשרת לך להעניק טיפול איכותי ביותר לתינוק היונק. ובמקביל, את יכולה להקל על האם ועל המשפחה כולה.

ננסי מורבאכר, 3.12.2013
מידע למטפלת, לאמהות מניקות עובדות.

ננסי מורבאכר הרצתה בכנס המקצועי השנתי של ליגת לה לצ’ה ישראל 2016.

כתבות באתר:
תינוקות שמסרבים בקבוקים