סיפור ההנקה שלי – אירית לוינגר

במסגרת שבוע ההנקה הבינלאומי לשנת 2016 תחת הסלוגן "אפשרי בריא להניק, לעבוד וללמוד", אנחנו מפרסמות סיפורי הנקה מעוררי השראה של אמהות אשר משלבות אמהות והנקה עם לימודים או קריירה.

אני אירית לוינגר, בת 37, אמא לארבעה ילדים בגילאים 10, 7, 6 ותינוק בן 3.5 חודשים.

עוד לפני שהתחתנו, החלטנו בן זוגי ואני שהבאת ילדים וגידולם תהיה משימה משותפת של שנינו, תוך תמיכה הדדית, ללא ויתור על קריירה שלי. את שלושת הילדים הראשונים ילדנו תוך הלימודים שלי – את הגדולה, תבל, שהיום עולה לכיתה ו', ילדנו בסוף התואר הראשון שלי (מדעי החיים); את הבן שלנו תבור – כיום בן 7, ועולה לכיתה ב', ילדנו בסוף של התואר השני שלי (ה.ביו רפואית), ואת הילדה השלישית, אשכול, כיום בת 6 , ילדנו בשנה הראשונה שלי בדוקטורט (ה.ביוטכנולוגיה).

עמידה בלחץ הלימודים, ועבודה כמתרגלת באוניברסיטה תוך כדי גידול הילדים התאפשרה בזכות התמיכה המשפחתית, בראש ובראשונה מבעלי וכמעגל תמיכה נוסף – מההורים שלי.

ההנקה של הבכורה שלנו הייתה מלווה בקושי הנגרם מכך שנאלצתי לעבור ניתוח בעין לתיקון היפרדות רשתית, שקרתה שבועיים אחרי הלידה. זה היה השלב שהתחלתי לשאוב והילדה קיבלה חלב שאוב בבקבוק. לצערי, לא היתה לנו באותה התקופה מודעות לנזק שיכול לגרום שילוב כ"כ מוקדם של הנקה והאכלה מבקבוק, ובהמשך נלחמתי על החזרתה של תבל לשד. הנקתי את תבל עד גיל 5 חודשים בשל הקשיים שחוויתי בעקבות הניתוח בעין, שאיבה וחזרה ללימודים.
את תבור ואשכול הצלחתי להניק עד גיל מאוחר יותר (7-8 חודשים).

בתום לימודי הדוקטורט התקבלתי לעבודה בחברת ביוטק, לתחום של פיתוח עיסקי. כעבור שנה בתפקיד קיבלתי קידום והתחלתי לנהל את תחום המכירות של החברה. היה לי ברור שתעמוד בפני משימה לא פשוטה לשלב קריירה תובענית וילד נוסף. למזלי הרב, התברכתי במקום עבודה שיווני, ובבוס שמקדם נשים/אמהות , ולא רואה באמהות מכשול להצלחה בקריירה. לראיה – את הקידום שלי, שכלל העלאה בשכר, קיבלתי אחרי שדיווחתי על ההריון שלי לממונים שלי.

השילוב של בן זוג תומך ומקום עבודה שעוטף באיכפתיות איפשר לי לעבוד בצורה יעילה וטובה עד יומיים לפני הלידה, ולהמשיך לעבוד מהבית אחרי חופשת הלידה (שהסתיימה בחודש יולי) – עד ספטמבר וכניסת כל הילדים למסגרות.

כחלק מהתפקיד אני נדרשת לנסיעות קצרות לחו"ל. ממש בגמר 14 השבועות של חופשת הלידה הייתי צריכה לטוס לכנס ל4 ימים. בעלי, שהקריירה שלי חשובה בעיניו לא פחות מהנקה רציפה, לקח ימי חופש מהעבודה והצטרף אלי לכנס, יחד עם בנינו התינוק, בכדי לאפשר לי לעבוד ולהביא את לביא אלי להנקות. כרטיס הטיסה של בעלי מומן ע"י מקום העבודה שלי, וזה אומר הרבה על הנכונות שלהם לאפשר לאמהות לשלב קריירה מוצלחת וגידול ילדים.

בילד הרביעי אני נזהרתי שלא לבצע את אותן השגיאות שגרמו להפסקת ההנקה המוקדמת מדי, בעיניי, של שלושת הילדים הגדולים.

ההתחלה הייתה מאתגרת במיוחד, בשל המשקל היחודי שלביא נולד – 5160 גרם, בלידה טבעית מדהימה (כמו כל האחים שלו, רק שהם נולדות במשקלים בין 4- 4.7 ק"ג). כבר על ההתחלה הופעל עלינו לחץ לא מבוטל לתת ללביא תוספת תמ"ל . אני סירבתי. בימים הראשונים לחייו לביא ינק ללא הרף את הקולוסטרום ודאג לעצמו לאספקת החלב העתידית. האחות בטיפת החלב קוראת ללביא בחיוך "שובר העקומות", לאחר שהגיע למשקל של מעל 8 ק"ג בגיל 3 חודשים, מהנקה בלבד. ההנקה שלו, וההנאה שננינו מקבלים מכך, מהווה בשבילי פיצוי על כל טעויות העבר. אני נותנת לילדים הגדולים חלב שאוב כמשקה בוקר, כמבקשת לפצות אותם על ההנקות הקצרות שלהם, יחסית.

ולביא – רק עכשיו, בחודש הרביעי לחייו, אני מציגה ללביא בזהירות בקבוק עם חלב שאוב, כדי להכין אותו לפעוטון אליו יתחיל ללכת בספטמבר.
את הפעוטון מצאתי קרוב למקום העבודה, כדי שאוכל לצאת ולהניק את לביא באמצע היום. את לביא אני מקווה להניק תקופה ממושכת, מה שבטוח מעבר לגיל שנה.

לסיכום, השילוב המדהים בין הסיפוק מהעבודה והקריירה לבין גידול ילדים בכלל והנקה בפרט, יכול להתאפשר כאשר לאמא יש, בראש ובראשונה, בן זוג מפרגן אשר נושא בעול ההורות בצורה שיוויונית, וגם, עם קצת מזל, יש לה מקום עבודה תומך.

קישורים:

לקריאה על הנקה וחזרה לעבודה

לקריאה על הנקה בימים ובשבועות ראשונים

לקריאה על האכלה מבקבוק בצורה תומכת הנקה

לקריאה על כמה חלב אם שאוב להשאיר לתינוק

לקריאה על האם כדאי להרגיל לבקבוק מההתחלה

לקריאה על התמודדות עם שביתת הנקה