בסוף זה מצליח

צילום: גבי פישמן פוסבורי

צילום: גבי פישמן פוסברי

סיפורה של אמא:

כשהייתי בהריון, אמרתי שאנסה להניק, יצליח, מעולה לא יצליח, אני לא אתאבד על זה.. כשילדתי את הגוזל שלי בלידת וואקום קשה, אני לא יודעת מאיפה מצאתי את תעצומות הנפש האלה, אבל מצאתי את עצמי מתאבדת על הנקה עם תינוק שלא תופס פטמה, שניזון מצינורית בימיו הראשונים כי התעקשתי לא לתת בקבוק … כשהגענו הביתה לקחתי יועצת הנקה שהמליצה על פטמת סיליקון, ואכן התינוק שלי תפס את הסיליקון ואכל, ואני ישבתי, הנקתי ובכיתי, אם זה מהפטמות הכואבות או התפרים הרבים, והמשכתי להילחם!! כל כמה זמן ניסיתי לגמול אותו מהפטמה ללא הצלחה, קראתי את כל הפוסטים בנושא, התייעצתי ועדיין לא.

כבר כמעט ויתרתי ואמרתי לעצמי שלפחות הוא בהנקה מלאה וניזון מחלב אם ושלא הכל מושלם… ואז לפני שלושה שבועות כשהקטנצ׳יק הגיע לגיל 3 חודשים, שמתי אותו בתנוחה, ולקח לי כמה שניות למצוא את פטמת הסיליקון, ופתאום הוא התחבר!!! בעצמו! בלי שכיוונתי… לא רציתי לכתוב על זה כדי להימנע מעין הרע אבל כעבור 3 שבועות אני רושמת! הוא תופס פיטמה, קיצר את ההנקות משעתיים ל-20 דקות! אין מאושרת ממני! אז לכל הנשים שתמכו בדרך תודה!! ולכל אלה שעוד נמצאת בתהליך דומה, תתעודדו, בסוף זה מצליח!

מאת אביגיל שפיר