שלום,
אני מניקה הנקה מלאה את בני, בן 7 חודשים.
לפני כחודש וחצי לקחתי אנטיביוטיקה בגלל חיידק בגרון וכתוצאה מכך (כנראה) נוצרה לי פטריה באחת הפטמות מלווה בכאבים בהנקה, בין ההנקות ולאורך כל היום. הפטריה פגעה רק בי ולא בילד ורק בצד אחד (לא מוזר?). הפטריה טופלה עם הידרואגיסטן ואכן היתה הקלה משמעותית לאחר כמה ימים. המשכתי לטפל כ-3 שבועות.
למרות שהפטריה טופלה, המשיכו לי דקירות ועיקצוצים באותה פטמה על בסיס יומיומי, בעיקר בבקרים אחרי הנקת הבוקר.
בהתחלה חשבתי שזו עדיין הפטריה ולא הבנתי למה זה לא עובר, למרות הטיפול (לכן גם הטיפול הממושך). אבל אז נפגשתי עם יועצת הנקה שהסתכלה ואמרה שזה לא נראה כמו פטריה. היא חושבת שאולי מדובר בהתכווצות של צינוריות החלב ויעצה לי לחמם את האזור בזמן הכאבים. ניסיתי לחמם וזה לא עזר. קומפרסים קרים דווקא עזרו יותר טוב. כלומר, עם הקומפרסים הקרים סבלתי רק שעתיים לאחר ההנקה ולא 3 שעות...
ובכל זאת, למה זה קורה? ואיך ניתן לטפל?
השערות שלי: 1. אולי ההידרואגיסטן איכשהו פגע לי ברקמת העור באותו אזור ועכשיו הכל הרבה יותר רגיש. אבל למה דווקא בבקרים?
2. הבן שלי ישן לילות מלאים (10-11 שעות רצופות) מגיל חודשיים. אז אולי בבוקר ההנקה הממושכת (כי יש הרבה חלב אחרי כל כך הרבה שעות) מגבירה רגישות סביב הפיטמה. אבל למה דווקא רק בצד הזה? אולי כי זה הצד שנפגע בפטריה? (הצד השני לא נפגע אבל טופל אף הוא ליתר ביטחון ושם לא כואב לי בבקרים)
3. אולי יש לי איזה סדק בלתי נראה לעין שממאן להירפא? אבל עברו מאז כבר כמה שבועות. כמה זמן סדק וכמה זמן הוא בלתי נראה לעין?
אציין שכבר שבוע וחצי אני לא מטפלת בהידרואגיסטן (מאז שיועצת ההנקה אמרה שזו לא פטריה ופטרה אותי מהטיפול). רק משחת לנסינו והרבה איוורור ללא חזיה.
האם יש אילו השערות, עיצות, פתרונות, טיפים? הכל יתקבל בברכה!
תודה מראש,
יפעת
שלום
חסרים לח פרטים ורקע.
בכל מקרה, אם יש צד שמיצר בעודף, ונשאר גדוש גם אחרי ההנקה, עוד יותר העדפה שלו יכולה להחריף את הגודש, ולעודד את הצד השני ליצר פחות. הגודש בעצמו מאותת לגוף שיש כמות מוגזמת של חלב.
אם הגודש ממש מציק ועכשיו מניקים בצ השני, אפשר לתת קצת משם להקלה.
זה לא ממש מדע מדויק. שורה תחתונה תנסי ותראי מה הכי מסתדר לכם.
מזל מדריכת ללל
עברנו לא מעט בעיות בדרך, אבל איכשהו הצלחנו להגיע לחמישה חודשים של הנקה מלאה ועכשיו כהכנה לגן שיבוא בעוד כחודש אני רוצה להרגיל את הקטנצ׳יק לסוג של שיגרה. אז החלטתי שבהנקה של הבוקר - 7:00 אני נותנת לו בקבוק שאוב שאני שואבת לו במקום. וכך עשיתי במשך שלושה ימים. והיום במשך כל היום אחרי הבקבוק ( של טומי טיפי עם הפטמה הכי קטנה) הוא מתנגד לינוק. אני רואה שהוא מתוסכל אבל אני לא יודעת מה הסיבה. האם הסיבה היא - הבקבוק? או יכול להיות שהוא באמת לא כזה רעב? אני רואה שמה שאני שואבת זה די הרבה בישבילו כי לא תמיד הוא מסיים בקבוק וגם לפעמים פולט, מה שלא קורה בהנקות. לפני הבקבוק הוא היה יונק כל שעה/מקסימום שעתיים ובלילה כל שעתיים. עם הבקבוק אני מציעה לו כל שעתיים והוא בוכה ויונק מקסימום שתי דקות. האם אפילו לאחר הנקה מבוססת הוא מעדיף בקבוק?
הקטני שלי השבוע יהיה בן חצי שנה וגם אנחנו על הנקה מלאה ובקבוקים שאובים. התחלתי לתת לו כדרך של שגרה בקבוקים שאובים בגיל 5 חודשים כשחזרתי לעבודה, גם אנחנו עם טומי טיפי פטמה הכי קטנה, אבל ניסיתי גם פטמה מספר 2 וגם הולך איתה טוב. אצלי בשבוע הראשון והשני הרגשתי שיש לו סוג של העדפה לבקבוק אבל עם הכוח רצון שלי, עכשיו הוא "יודע" שממני הוא רק יונק.
השבועיים שלושה הראשונים היו לא קלים בכלל. בהתחלה הוא לא אהב את הבקבוק ובקושי אכל בזמן שהייתי בעבודה לכן ירד באחוזונים במשקל ואנחנו עוד שבוע בשקילת מעקב. עכשיו הוא כבר הפנים את העניין שהוא חייב לאכול מבקבוק כשאני בעבודה. כשהייתי חוזרת להניק אותו בהתחלה היה מתנגד ולא רצה והיה מתחיל לבכות ולצרוח. מה שהייתי עושה זה ללכת לחדר חשוך נטול גירויים, הייתי מרגיעה אותו, שרה לו שיר ואומרת ששש....
מורידה חלק עליון שיהיה מגע עור בעור ואז הייתי מניחה אותו על המיטה ומניקה אותו בשכיבה. כבר חודש וחצי עברו ונורא נחמד לנו שהנקת הערב לפני השינה היא בשכיבה, שנינו נינוחים ורגועים. בהצלחה!!
היי
אני גם אנסה לענות עד שהמדריכות יענו..
אני בזמנו ניסיתי את הטומי טיפי..ודווקא בגלל שהוא מדמה כל כך ציצי זה לא טוב..גם הרגשתי שהיא מתחילה לעשות לי העדפה לבקבוק..אז החלפתי בקבוק
הרעיון הוא שלא תהיה העדפה לבקבוק: לתת בקבוק לא באותה תנוחה של הנקה (אולי על טרמפולינה), לתת אולי במצב של ישיבה יותר..
לעשות הפסקות יזומות כדי שלא ישפך לו החלב לבטן והוא לא יתאמץ כמו בהנקה..(ככה הוא בעצם מבין שיותר קל מבקבוק) לתת בקבוק לא כשכל החלב ממלא את הבקבוק אלא שיוצא פחות..
רצוי שמישהו אחר יתן לו את הבקבוק ככה הוא לא מבלבל בינך לבין הבקבוק..
חוץ מזה שחודש זה המון זמן..ויכול להיות שכשהוא יכנס לגן אז המטפלות ידעו להסתדר איתו ובעצם אין טעם להתחיל להרגיל ..
את יכולה מידי פעם לתת...אחת לשבוע..אבל לא זה נשמע מיותר להתחיל כבר מעכשיו..
אני גם חזרתי לעבוד כשהקטנה היתה בת 7 חודשים..והסתדרנו
וגם אם הבייבי שלך חכם ולא ירצה בקבוק בעוד חודש אז יש עוד דרכים ותתמודדו אז
בהצלחה
נשמע שאת קשובה מאד מאד לעצמך ולקטן..וכנראה אתם באמת עוד לא מוכנים לשינוי הזה..וזה הגיוני..
תזרמי..
חודש זה המון באופן יחסי..מאד מבינה אותך שזה נראה ממש מעט..במיוחד שזה רגע לפני שהוא נכנס למסגרת..ואת חוזרת לעבוד..
אני לא הפסקתי לבכות בשבועות האלה..מה יהיה ואיך היא תסתדר ומה נעשה והיא תאכל והיא לא תאכל ותגמר ההנקה ולא תגמר ואני אוכל לשאוב או לא..וואווו...היתי בסטרס
אבל שידרתי לקטנה..שאני מאמינה בה ויהיה לה טוב וגם לי יהיה טוב לחזור לעבוד ולהתגעגע אליה..
והיתה התחלה לא פשוטה והתגעגעתי אבל עד היום היא לא מוותרת לי על הנקה כשאני חוזרת הביתה (בת שנה :)
אז לאט לאט..
תהני ממה שיש כרגע
בהצלחה
למה תינוק שפגש בקבוק יסתבך הלאה בהנקה ? יש הרבה סיבות. בנוסף לדברים החכמים והנכונים שנאמרו - יתכן והוא מבולבל ואפילו קצת נעלב מזה שאמא לידו והחלב שלה מגיע ממקום אחר.
נשאר לכם עוד חודש להנות ביחד מחופשת הלידה. חבל כל כך להרוס את הכיף והביחד על הכנות והתרגלות.
בכל מקרה תגיעו כבר לגיל בו תינוקות רבים מוכנים למוצקים, ואם בקבוק לא כל כך יתאים לו, תוכלו לתת מוצקים לפחות בחלק מהזמן. אפשר את החלב השאוב לתת גם בכוס או בכפית. הכי נוח למטפלות עם בקבוק כי ממלאים פעם אחת וזה לא נשפך. מצד שני זה מפתה מאוד לתת לו לשתות לבד בלי חיבוק ומגע בעוד שבצורות האכלה אחרות נמצאים יחד איתו.
די'ה לצרה בשעתה.
אם בכל זאת חשוב לך ללמד מיומנות של בקבוק בשל הדרישות מצד הגן, אפשר לתת לו כמות קטנה בין הארוחות ע"י מישהו אחר כל יום בשבועי'ים האחרונים לפני הגן.
ברגע שרכש את המיומנות, לא חשובה הכמות. הוא ידע מה לעשות עם בקבוק בגן.
שלום, אני קצת מבולבלת לגבי איחוד מנות. כל פעם שאיחדתי מנות, איכשהו החלב התקלקל. מדובר במנות מהמקרר. אני לא יודעת מה אני עושה לר בסדר, וכואב לי הלב לזרוק חלב. חשבתי שאולי עדיף להקפיא ואשמח להבין האם ניתן לאחד מנות קפואות ואיך.תודה רבה!!!
שלום מאי.
זה בטח כ"כ מתסכל לזרוק חלב שהתאמצת עליו כ"כ .
כשמאחדים מנות במקרר חשוב לקרר את החלב החדש לטמפרטורה של זה שכבר במקרר, ורק אז להוסיף.
אם את רוצה להוסיף חלב טרי לחלב מוקפא, צריך לקרר היטב ולהקפיד שכמות החלב החדש קטנה מהכמות הקפואה.
נשמח לשמוע אם זה עוזר או שאולי הבעיה היא אחרת.
הרבה הצלחה, גינת
שכשאני שואבת מנות קטנות במהלך כמה ימים, ולפני ההאכלה רוצה לאחד הכל לבקבוק אחד ולתת לה הכמות שהיא אוכלת. משום מה לאחר איחוד המנות-כנראה המנה מהתאריך הרחוק יותר קלקלה הכל...כך עשיתי במקרר-הכל היה קר.
איך אני עושה זאת במקפיא? אפשר להקפיא כמויות קטנות ולפני שעת ההאכלה להפשיר כמה ביחד ולאחד? תודה!
היי, יש לי תינוק בן 4 שבועות- יונק מההתחלה וגם מקבל לפעמים בערב בקבוק חלב אם שאוב.
אנחנו רוצים לצאת לפעמים בערב לבלות ולהתאוור עם חברים- מה עושים עם הגודש הנוראי?....
אתמול הנקתי אותו אחר הצהריים, בערב יצאנו לסרט כך שלא הנקתי בערב -בסרט הרגשתי גודש נוראי.
לא הייתה לי אפשרות לשאוב בסרט, כמובן, והנקתי אותו לא הרבה לפני שיצאנו כך שלא ראיתי טעם לשאוב לפני שיצאנו.
מה עושים? יש פיתרון?
הי,
עד שיענו לך המדריכות המקסימות אנסה לעזור מנסיון- כשאני יוצאת מהבית ומרגישה שהחזה גדוש אני נכנסת לשירותים וסוחטת ידנית לכיור עד להקלה (לא הרבה)... קצת עצוב על החלב שנשפך אבל זה עוזר.
אצלי גם שמתי לב שכשהתינוקי קצת גדל (היום בן 4 וחצי חודשים..) נהיתה פחות הרגשת גודש ביו הנקות (לוקח די הרבה זמן להרגיש מלאות והרבה פחות מציק מבחודשיים -שלושה הראשונים)..קראתי פה בפורום שמרבית החלב מיוצר בזמן ההנקה אז יכול להיות שזו הסיבה...
בהצלחה!
שבת שלום,
ביתי בת 4 חודשים ואני מנסה להתחיל איתה תהליך גמילה. ההנקה שלה הייתה מאוד לא פשוטה מתחילת הדרך ובחודש האחרון נתתי לה חלב שאוב או תמל במהלך היום (עד פעמיים). בשבוע האחרון היא לא רוצה לאכול מבקבוק! לא שאוב ולא תמל והמקסימום שאני מצליחה לתת לה הוא 60 מל!! אני עדיין מניקה במקביל אז לא חוששת שהיא לא אוכלת מספיק אבל אני רוצה להתחיל להפחית את ההנקה... תופעה נוספת שהחלה בשבוע האחרוו היא שהיא יונקת רק משד אחד בכל פעם ולא משניהם (כמו שינקה עד לפני מס ימים...)
אשמח לקבל עצות ותובנות בנושא על מנת להצליח...
כאשר אימא מעונינת לגמול את התינוקת כשהיא פחות מגיל שנה, התינוקת צריכה לפתח קשר חיובי לצורת האכלה חלופית, שבארץ זה כמעט תמיד הבקבוק. ישנם תינוקות שיכולים להגמל ישר לכוס, מאכלי אצבע וכפית של מוצקים בגיל 8-9 חודשים ולדלג בכלל על הבקבוק, אבל לרוב התינוקות זה מתאים רק לקראת גיל שנה.
כמה זמן זה יקח עד שהיא תסכים לאכול מהבקבוק? אף פעם לא יודעים מראש. אם היית צריכה לצאת מחר לעבודה, ולא יכולת לקחת אותה איתך (או שיביאו לך אותה בשעת ההנקה), היה עובר אליה תקופת הסתגלות לא פשוטה. אם את לא חוזרת עכשיו לעבודה, האם יש אפשרות להמתין ולעשות את המעבר בהדרגה? אמהות שונות יחליטו אחרת עקב הנסיבות האישיות של משפחתן. כל אימא עושה מה שהיא מרגישה הוא הכי נכון עבור משפחתה.אך לעיתים אימא מקבלת מידע לא מדויק והיא חושבת שהיא חייבת לגמול את התינוק מאיזה שהיא סיבה, ואת זה אנחנו מנסות לברר ביחד. לפעמים האימא אכן צריכה לגמול מסיבה רפואית שבכל זאת לא מאפשר הנקה. הכל תלוי בנסיבות האישיות.
איך מרגילים בהדרגה לבקבוק? אם היא כרגע בוכה עם הבקבוק עדיף לאפשר לה לשכוח שהיא ברוגז עם הבקבוק. אם היא לא בוכה אפשר להציע לה בדרכי נועם, כמו במשחק, כשהיא לא מאוד רעבה. לעיתים יותר קל שמישהו מלבד אימא יתן את הבקבוק.
בהצלחה!
הי אורית,
תודה על התשובה המהירה והמפורטת!!
העניין הוא שביתי אכלה עד עכשיו בקבוק ביום (לרוב חלב שאוב) ולא הייתה לה בעיה עם זה...
רק בשבוע האחרון היא התחילה לא לרצות בקבוק או לאכול מקסימום 60 מל
אני חוזרת לעבודה בעוד כשבועיים מבלי אפשרות לשאוב במהלך היום ולכן גומלת אותה מהנקה
אם יש לך תובנות או עצות נוספות בנושא אשמח לשמוע..
אנחנו לעיתים שומעות על תינוקות שלקחו בקבוק ללא בעיה ואז בדיוק לפני שהאימא חוזרת לעבודה עושים שביתה נגד הבקבוק. היא פשוט גדלה ומראה את ההעדפות שלה. כשאין ברירה, עם סבלנות ואהבה היא תיקח את הבקבוק.
אני מקרה קשה.
פטמה שקועה, תינוקות עם מבנה לסת לא נח.
את הילד הראשון שלי לא הנקתי. שאבתי במשך חמישה וחצי חודשים.
נפגשתי והתייעצתי עם שלוש יועצות הנקה, שילמתי הרבה כסף. לקחתי משאבה ענקית מיד שרה (לקטינה של מדלה - שואב האבק הידוע :-) לא ישנתי בלילות כי רציתי לשאוב (איזה טעות! אם הייתי ישנה יותר, היה לי יותר חלב!)
ולא הצלחנו לעבור להנקה!!
כמו שאמרתי מקרה קשה!
ואולי אפילו אבוד? כנראה שלא!
כשנולד התינוק השני, קיוויתי שכתיקון הוא פשוט יתחבר בקלות עוד בחדר הלידה.
זה לא קרה. במקום זאת קיבלתי שידור חוזר מדוייק לילד הראשון.
בעצם לא מדוייק! :-) כי הפעם כבר הייתי מוכנה.
עוד לפני הלידה דיברתי עם יועצת הנקה. ולאחר הלידה, התקשרתי אליה ברגע שזיהיתי ששוב יש בעיה, וקיבלתי הנחיות בטלפון, עד שנפגש (וכמה שיותר מהר, עוד בבית החולים!!)
עד הפגישה סחטתי קולסטרום לתוך כפית והאכלתי את בני.
לשמחתי, סחיטת הקולסטרום השפיעה על כמות החלב שיצרתי אחר כך.
בכל הימים שאחר כך שאבתי והנקתי. לא ברור כמה הוא ינק, אבל קיבל השלמות בשאיבות. (וגם השלמות תמל כשהיה צורך!)
כמו שהמדריכות בפורום הזה כותבות, מתחילים ארוחה בהנקה, ומשלימים בבקבוק אם נשאר רעב. בסוף הארוחה שואבים את מה שנשאר בשד, וזאת ההשלמה לארוחה הבאה. כשהמטרה היא להוריד בקבוקים בהדרגה (כשרואים שאפשר), עד הגעה להנקה מלאה.
לא תמיד מגיעים להנקה מלאה - אבל גם הנקה חלקית משתלמת מאד!!
בהריון הזה (השני) עשיתי את המחקר כבר במהלך ההריון.
אני צריכה יועצת הנקה טובה! עם ניסיון. ושאתחבר אליה, שהיא תבין אותי ושאני אבין אותה.
ואם אפשר שגם לא יעלה הרבה כסף.
בנות, בידקו בקופת החולים שלכן! מסתבר שיש דבר כזה יעוץ הנקה בח-י-נ-ם בקופות החולים!
ואם אתן רוצות שהיועצת תגיע אליכן הביתה (או כבר לבית החולים), זה יעלה, אבל בעזרת קופת החולים, זה יעלה מעט.
(אני יודעת לגבי כללית מושלם ולגבי מכבי שלי, אבל אני די בטוחה שגם שאר הקופות השוו את התנאים)
סליחה שאני אומרת את זה, אבל אל תסמכו על האחיות (או היועצות) במחלקת יולדות.
אפילו אם יש להן ידע רב בהנקה (מה שלא תמיד נכון), ואפילו אם הן מקסימות ורוצות מאד לעזור (וזה נכון בהרבה מקרים) יש להן מחלקה עמוסה שלמה לטפל בה, ואין מספיק אחיות - ולא באשמתן!!
עד שהאחות תמצא כמה דקות לשבת איתכן, זה לא בטוח יהיה כשתינוקי רעב, ועדיין יחכו לה עוד המון יולדות אחרות.
אני הזמנתי יועצת לבית החולים, אשר ישבה איתי שלוש (!!!) שעות - דרך קופת החולים!! (ושילמתי סכום מאד סביר)
לסיכום: התמדה ורצון, ליווי צמוד של יועצת הנקה טובה (כמה שיותר קרוב לזיהוי הבעיה) , כמה טריקים מתחום ההנקה (מוציא פטמות של לנסינו - התינוק כבר לא זוכר שהוא לא אהב את צד שמאל :-) , בקבוק עם פטמת קלמה של מדלה - שלא יתרגל לחיים קלים, ומשאבה ידנית אחת קומפקטית שקטה ונעימה - אני מבינה שזה אינדיבידואלי, אבל בשבילי זה תענוג), מעקב אחרי המשקל של התינוק והיציאות שלו, ומודעות לצרכים הבסיסיים שלי:
איכלי כמו שצריך! שתי הרבה! שני מתי שאפשר! נוחי ותהני כמה שתוכלי!
ואני מניקה הנקה מלאה כבר חודש! :-)
טפו טפו טפו
ואם אני הצלחתי, עם כל הקשיים, הסטורית הבן הראשון והעובדות הפיזיות, אני בטוחה שכולכן יכולות!
אני יודעת שזה לא מובן מאליו,אני מודעת לכך (גם מלקרוא בפורום הזה) שקשיים יכולים לתעורר בכל רגע, גם לאחר חודשים של הנקה מוצלחת.
אך בכל יום שעובר בהצלחה אני מודה לה', ואני מאד מקווה שזה ימשיך כך ככל שנרצה.
ממש משמח לשמוע !! כל הכבוד על הדבקות במטרה. אני עם ילד שלישי וגם לא מוותרת אל אף שיש והיו קשיים גם עם השניים הקודמים, אותם יש לציין לא צלחתי, אבל שוב מחדש מנסה ומנסה.
תודה על השיתוף!
תודה רבה על השיתוף.
תאור החוויות והקשיים שעברתם, המסקנות ודרכי ההתמודדות, מעוררים השראה.
זו עזרה נפלאה לאמהות!
אתם מוזמנים להמשיך לשתף ולהשתתף כאן בפורום וגם בקבוצת לה לצ׳ה.
המון תודה והמון הצלחה בהמשך. גינת
גם ההתחלה שלי היתה לא פשוטה...אומנם ממש לא כמו שלך..אבל תמיד מרשים אותי אמהות שנלחמות על הנקה למרות כל הקשיים של אחרי לידה ותינוק ראשון ואפילו כבר אמהות לעוד תינוקות
כל הכבוד
וכיף לקרוא הצלחות כאלה
אין ספק שהחלק הרגשי של הנקה מוציא מאיתנו רצון להצליח ..וכמובן שהנקה היא מאתגרת בלי קשר אז אחת כמה וכמה כשיש כזו התחלה
בהצלחה בהמשך!
כאמא לתינוקי בן חצי שנה בהנקה מלאה וחלב שאוב כשאני בעבודה, אני באמת עוברת יום יום ומודה על כל יום שעובר... אך יחד עם זאת אחרי חודש של הנקה מלאה ושאיבות בעבודה בגוף שלי כבר עייף מהשאיבות וגם לא מצליח להגיע לכמויות ששאבתי, מקסימום אשלב תמ"ל כשאני בעבודה. אני מנסה לקבל את זה ולא "לאכול את עצמי".
בעוד שבצורות האכלה אחרות נמצאים יחד איתו.
גינת
