פעילויות בכל הארץ לכבוד שבוע ההנקה הבינלאומי 2018

לכבוד שבוע ההנקה הבינלאומי 9.7-4.8.18, ליגת לה לצ׳ה גאה להפעיל פעילות ברחבי הארץ ובמרחב הוירטואלי! נא לרשום ביומן ולשתף. נשמח לראותכם.
כל הפעילויות בארץ לכבוד שבוע ההנקה העולמי

להצטרפות למפגשים וירטואליים יש ללחוץ על הקישור:

יום ראשון 29.7 בשעה 10:30 מדריכה: ורד לב

יום שני 30.7 בשעה 10:00 מדריכה: נטלי

יום שלישי 31.7 בשעה 10:00 מדריכה: אפי

יום רביעי 1.8 בשעה 20:00 מדריכה: שגית

  • מומלץ להיכנס כ-10 דקות לפני תחילת המפגש

 

ארועי שבוע ההנקה בשנים קודמות:

שבוע ההנקה 2017

סיכום הכתבות על שבוע ההנקה 2016 באתר

פעילות שבוע ההנקה העולמי קיץ 2017

smiling mother and nursing baby

קרדיט: ספיר

 

 

שבוע ההנקה הבינלאומי מתקיים בין התאריכים ז׳ – י״ד אב תשע״ז, 30.7-5.8.17.
גם אנחנו בלה לצ׳ה ישראל מציינות את שבוע ההנקה שנושאו השנה: “הבחירה שלי בהנקה” בארועי הנקה ברחבי הארץ בהם תוכלו לפגוש אמהות נוספות ויונקים נוספים, לקבל מידע בנושא הנקה והורות ברוח ההנקה.
מוזמנים לארועים השונים!

 

 

רשימת הארועים על פי תאריכים:

30.7, יום ראשון, 10:00-13:00 בני ברק, בר אילן 39, הנקה וחזרה לעבודה, מיועד לאמהות, תינוקות, הריוניות, סבתות, מטפלות. גיתית 050-7901781

30.7, יום ראשון, 20:00, אבן יהודה, מתנ”ס, הכנה להנקה לזוגות. סיון 052-3656454

31.7 יום שני, 10:45, ירושלים, רח’ דב יוסף קרוב לצומת פת. ציון בווייז. אימהות, תינוקות, ונשים בהריון מוזמנות להשתתף, ללמוד, ולשוחח על הנקה. נא להירשם מראש:[email protected] אילנה 054-5665122, וסיליסה 054-7570200, פייגא 052-8975391

1.8, יום שלישי, 21:00, אינטרנט, הנקת פעוטות חוויות ואתגרים. להרשמה יש לשלוח מייל לשגית.

2.8, יום רביעי, 11:00, מושב מרחביה, מרכז שלבים, קבוצת הנקה, דונה 052-3727689

2.8, יום רביעי, 17:30, רעננה, פארק רעננה (ליד פינת החי) פיקניק לכל המשפחה (כל משפחה מתבקשת להביא כיבוד ושתיה עבורה). להנחיות הגעה ופרטים – 050-8223047

3.8, יום חמישי, 17:30, אבן יהודה, הדשא ליד הספריה, פיקניק לכל המשפחה, סיון 052-3656454

3.8, יום חמישי, 19:30, ירושלים, בית קפה חרוצים, בניין שקל, מפגש בנושא הנקה. אפרת. הרשמה מראש אצל אסנת 050-5963026

3.8, יום חמישי, 19:30, כרמיאל, אודיטוריום, הרצאה על הנקה, כרמית, קורל, שרון.

3.8, Thursday, 10:30-12:00, English support meeting, Tel Aviv (Kikar Hamedina). Details: Elisheva 052-481-2351

7.8, יום שני, 19:00, שוהם, בית קולנוע לב, סרט לאמהות מיניקות, תינוקות ובני/בנות זוג.

Monday, Movie for breastfeeding mothers, babies, partners. Shoham, Lev Theatre, NIS 30 for adults. Registration

* הפעילות שהיתה אמורה להתקיים בירוחם ביום ראשון 30.7 לא תתקיים. עמכם הסליחה

סיכום פעילות שבוע הנקה בינלאומי 2016

מיומנה של אימא מניקה – נועה רבן במילים כנות ומרגשות

ילדה שלי,
לא להאמין אבל בעוד ימים ספורים תהיי בת חצי שנה.
שישה חודשים מאז הבלחת מגופי, ברגע אחד נבראנו יחד, את ואני, בת ואם.
לידה קשה ומייגעת לשתינו, לאחריה הופרדנו לחמש שעות שנדמו כנצח ובתומם החזקתי בך לראשונה. מאז לא נפרדנו לרגע.
זו לא היתה אהבה ממבט ראשון (וגם לא שני).
ההנקה היתה בעבורי גשר לעכל את אשר קרה ולהפנים הלכה למעשה את פלא הבריאה.
ולקח זמן. ודם ויזע ודמעות. וחתכים מרובים על שדיי.
חבלי הלידה לא תמו בחדר ההוא, כי אם ליוו אותי עוד הרבה אחרי בנסיונות ההתחברות וההתרגלות האחת אל השניה.
ההנקה מלכתחילה היתה הרבה יותר מהאכלה.
היא היתה מקור הנחמה לשתינו, ודרכה נרקמה בינינו מערכת יחסים בה הפכנו להיות אחד שלם.
בוכות את גורלנו, את פחדנו, את כאבינו…
זרעי החמלה, הכאב והמורא שהזינו את המוטיבציה הראשונית להנקה נבטו להבלחות קטנות של נחת, צחוק וסיפוק.
הבלחות שגדלו והתעצמו , הבשילו למשפחתיות קסומה והפריחו המון רגעים של נחת ואושר בלתי נלאים.
ובאותם הימים הבטחתי שלא אעזוב אותך לנצח.
אך תוכניות לחוד ומציאות לחוד.
 נועה-ואילה
ארבעה חודשים אחרי.
מציאות חדשה.
עם תספורת מחמיאה, בגד חדש ומשאבה חשמלית חזרתי לעבוד.
שבועיים ראשונים אוטופיה מוחלטת.
מצליחה לשאוב שלוש פעמים במהלך יום העבודה, פחות או יותר כל שלוש שעות.
יוצאות כמויות מכובדות. תענוג אמיתי.
קשה לחשוב על המרחק ממך אז אני לא חושבת. מתנתקת.
לשאוב בעבודה זה מוזר. מאוד.
מסיטואציה אינטימית ועילאית, לחדר קר ומלאכה טכנית כשברקע מתנגנים רחשי יום העבודה במשרד.
אבל כל טיפה נוסכת בי שלווה וביטחון שהשד לא כל כך גרוע.
למזלי הרב את מבלה בשעות היעדרותי עם אבא, סבא וסבתא – אותי מפנקים בתמונות שלך לאורך היום, אותך בים של חום ואהבה ולשתינו מוחים את הדמעות ומשכחים את כאב הפרידה.
בכל יום שואבת לך את הארוחות ליום המחרת.
וזה מצליח.
בכל שאיבה אני מצליחה לשאוב את הכמות שתצטרכי בארוחה המקבילה למחרת.
אחרי כחודש נכנסים לשגרה.
ומתחילה אי נעימות מההיעדרויות התכופות בתוך רצפי הפגישות.
אז מוותרת על הפסקת צהריים וממירה אותה להפסקות שאיבה במהלך היום.
במקביל את מתחילה לזחול, להיעמד ולטעום ירקות ופירות.
וכולי קנאה שאני לא שם איתך לחוות ולהיות.
בעבודה כבר דורשים היום דברים לאתמול ונכנסים לשגרת עבודה טובענית.
בראשי מתחיל מחול שדים.
פתאום זה כבר לא כל כך קל…
הכלל ששאיבה אחת שווה לארוחה שלך חדל מלהתקיים.
את צורכת יותר אך במקביל אינני שואבת יותר ממה ששאבתי קודם לכן, ולפעמים גם פחות. זה בא בגלים.
יש ימים בסימן שמחת בית השואבה. ויש ימים חלשים יותר.
המלאי שאגרתי מבעוד מועד על סף חיסול.
נכנסת ללו”ז של שאיבות.
בעבודה ומחוצה לה.
המטרה: להגדיל את תפוקת השאיבות היומית בכדי להשלים את הכמות הנדרשת לך לארוחות ואולי גם להצליח במקביל לייצר מלאי קטן בצד.
מרגישה חזקה כמו שלא הייתי מעולם.
בזכותך אני לביאה.
שואבת ללא הפסקה. ביום ובלילה. בימי חול ובסופי שבוע.
לוקחת תוספים להגברת ייצור החלב.
אך לחלב קצב משלו.
והוא מסרב להיכנע לתכתיבים האלימים.
אז אני נושמת.
ומקשיבה לו.
ובשביל להתאזן חוזרת אליך למצוא בך מקור של נחמה, ומוצאת מרגוע. מביטה בך ישנה בזרועותיי את הלילה ומניקה אותך בשקיקה.
ולעת עתה קיבלנו החלטה, אבא ואני, פשוט להנות מהזמן המשותף שלנו. בלי שאיבות. רק לנוח, לצחוק הרבה (גם אם קצת יותר קשה לי כרגע) ולהניק להניק להניק…
אז אני מניקה כל הזמן כשאנחנו ביחד.
שזה אומר בעצם כל הזמן שאני לא בעבודה.
בלי שעות, בלי טקסים, בלי חוקים.
פשוט מניקה.
ובזמן ששדי מתרוקנים, ראשי מתרוקן גם הוא ממחשבות וכל כולי מוקדשת לכאן ולעכשיו.
אין חשיבות לזמן.
אין חשיבות למסביב.
ושוב זה רק את ואני ואנחנו.
בניגוד מוחלט לקשיי השאיבה, עומדת איתנה וחזקה ההנקה.
את יונקת מצטיינת.
לא מוותרת עלינו לרגע.
וההנקה שומרת עלינו. על כולנו.
הנחמה בצילה והסיפוק בגינה כל כך גדולות.
ולמרות שהרבה קורה מסביב, איתך, איתנו, איתי, ברגעים שאת יונקת הכל עוצר מלכת, ואנו פוצחות בשיחה קולחת של מבטים, ליטופים וחיוכים המתמלאים לקול גמיעותיך .
כל קשיי השעה מתפוגגים כלא היו.
אני מוצאת, כמו בימי ההנקה הראשונים, ששעת הקושי מרגישה נצחית, אך פתאום ברגע המשוכה האימתנית מתגמדת ואין לה שום זיכרון רגשי.
אז אני אופטימית.
ומאמצת אליי חזק חזק את ההנקה… כמו דיאטה.
מבינה שמבחינתי היא לא מטרה, כי אם גישה. היא אורח חיים.
עוזרת לי לשמור את עצמי מעצמי.
היא מצפן שעוזר לי לנווט ונותן לי אינדיקציה חדה וברורה על הכאן והעכשיו, להיות האמא שאני רוצה להיות. שומר עלי, עלינו ועל משפחתנו הגרעינית מאוולות החיים המודרנים. מהלחץ, מהתשישות, ומהסחת הדעת המתמשכת ממך, מאבא, ממני ומאיתנו כולנו.
ומנסה למצוא פתרונות ששומרים אותי בקו השפיות.
אני שואבת מוקדם מוקדם בבוקר כשאת עוד ישנה, וגם בסופ”שים הארוכים שלנו ביחד, שלא על החשבון הזמן המשותף שלנו. וזה משתפר.
ותודה ומזל שדודתך, אחותי הקטנה-גדולה, מניקה אותך גם בהיעדרי.
נכון להיום אני בעיקר מבינה שיש גונים רבים של אפור בין הנקה מלאה לחוסר הנקה ומתמודדת עם כל יום עם האתגר שהוא מציב בפני.
נושמת עמוק וחוזרת להקשיב לאינטואיציות שלי בתוך המולת היום…
וגאה בזכות להעניק.
ובוחרת להילחם בכל יום מחדש על ההנקה שכל כך טבעית לנו.
אני אוהבת אותך ילדה שלי.
תודה שאת בחיי, בחיי.

זכויות הנקה לעובדות מדינה וסטודנטיות

שבוע ההנקה השנה מתמקד בהגברת המודעות לאימהות מניקות במקומות עבודה ובמוסדות לימודים, תחת השם “אפשרי בריא- להניק,לעבוד וללמוד”.

רצינו לשתף אתכן בפעילויות שעושה משרד הבריאות על מנת לקדם, לעודד ולתמוך בנשים מניקות גם במרחבי העבודה ובמוסדות לימודיים ברחבי הארץ.
לשם כך נעזרנו בעורכת הדין חגית זוננפלד- אלרואי המשמשת כיועצת משפטית של לשכת הבריאות ירושלים וחברה בוועדה לקידום ההנקה.

הועדה לקידום הנקה, פועלת במסגרת שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות כוועדה רב-מקצועית בה קיים ייצוג לסיעוד בקהילה, לביה”ח, לקידום בריאות, לתזונה, לרפואה מונעת ומחקר בתחום אם וילד וייעוץ משפטי. הועדה יוזמת סוגים שונים של פעילויות במטרה לקדם את מדיניות המשרד לעודד הנקה ולתמוך בבחירה של אימהות להניק.

לקראת שבוע ההנקה הוציא משרד הבריאות דף מידע בנושא “זכויות מועסקות וסטודנטיות בנושא הנקה” ומתוכו ניתן להבין כי ע”פ‏ חוק,‏ עובדת‏ רשאית‏ להיעדר ‏מעבודתה‏ מתום ‏חופשת ‏הלידה ‏עד‏ תום ‏ארבעה‏ חדשים‏ מאותו ‏יום‏- שעה‏ אחת ‏ביום,‏ בתנאי ‏שהיא‏ מועסקת‏ במשרה‏ מלאה. ‏ההיעדרות‏ היא ‏בנוסף ‏להפסקות‏ על-פי ‏חוק‏ שעות‏ עבודה‏ ומנוחה ואין ‏מנכים‏ אותה ‏משכר‏ עבודתה. קיצור ‏יום ‏העבודה ‏או ‏ניצול ‏זמן ‏זה ‏להפסקה ‏עשויים להקל ‏על‏ ההנקה‏ לאחר ‏החזרה‏ לעבודה.
כמו כן ישנה התייחסות לחובה של מעסיקים במוסדות ממשלתיים וחינוכיים לדאוג לחדר מתאים כדי שאימא תוכל לשבת ולשאוב חלב בסביבה מתאימה, תוך פירוט אביזרים שצריכים להיות בחדר שכזה, כמו: מקום ‏ישיבה‏ נוח,‏ שקע‏ חשמל,‏ מקרר,‏ משטח ‏החתלה‏ ובקרבת ‏מקום ‏גם ‏כיור מים. על החדר להיות משולט וקל לאיתור עבור אותן אמהות הזקוקות להשתמש בו באופן זמני או קבוע.

לעיגון זכות זו הועדה יזמה תיקון לתקשי”ר (תקנון שירות המדינה) באמצעות הממונה על מעמד האישה בנציבות שירות המדינה, ניתן לקרוא גם בתקנון עצמו, בו מופיע הפירוט לגבי הקצאת מקום הנקה לאם העובדת.
התקשי”ר קובע דרישות סף, במטרה שהנטל על המעסיק לא יהיה גדול ולא יהווה מחסום מפני השגת המטרה. כך שכל מעסיק שידאג לחדר בסטנדרט גבוה מדרישות הסף, הרי זה משובח!
התקשי”ר חל על כל מוסד ממוסדות המדינה, לרבות כמובן משרד הבריאות, משרד החינוך ובתי חולים ממשלתיים. ישנם מוסדות שאימצו את הוראות התקשי”ר אלקטיבית או התחייבו להם בהסכמים עם עובדיהם אך ככלל אין ההוראה מחייבת במגזר הפרטי. במוסדות לימוד אקדמיים חלים חוק זכויות הסטודנט והכללים על פיו.

המידע מופיע באתר משרד הבריאות ויישום ההנחיה הינו באמצעות ממוני המינהל ביחידות. עם צאת ההנחיה השתתפו נציגות הוועדה ביום עיון שארגנה  בכנסת  הממונה על מעמד האישה בנציבות שירות המדינה ובו נכחו הממונות על מעמד האישה מכל המשרדים הממשלתיים ויחידות הסמך והציגו את הנושא.

משרד הבריאות פועל לכך שיוקצו חדרים לשאיבת חלב לטובת האימהות העובדות  בכל בתי החולים העירוניים, הכלליים והממשלתיים וביחידות של לשכות הבריאות.

אמהות מספרות על עבודה, לימודים והנקה -אימהות לומדות

במסגרת שבוע ההנקה הבינלאומי לשנת 2016 תחת הסלוגן “אפשרי בריא להניק, לעבוד וללמוד”, אנחנו מפרסמות סיפורי הנקה מעוררי השראה של אמהות אשר משלבות אמהות והנקה עם לימודים או קריירה.

 

Natalie Peselev

“Food for the mind”. נטלי והבן גל בטקס הענקת התארים

 

נטלי פסלב-שטרן מספרת:

אני נטלי, אמא של גל, בן 6 חודשים. זה עתה סיימתי לימודי מוזיאולגיה בבצלאל. למעשה גל היה נוכח איתי בלימודים (כל תקופת ההריון), ואילו לאחר הלידה חזרתי לספסל הלימודים תוך 3 שבועות. כל זה התאפשר לי בזכות התמיכה המדהימה מבית, והעזרה מצד ההורים.
בתמונה גל יונק בטקס חלוקת התארים שבו הוסמכתי ל-M.A. במדיניות ותיאוריה של האמנויות, גם כן בבצלאל.
אך יותר מכל אני גאה שגל ואני צלחנו את הקשיים הרבים שחווינו בהנקה, בארבעת החודשים הראשונים, ושהגענו עד הלום 🙂 והזרוע עוד נטוייה.

 

רחלי יובל מספרת:

חזרתי לעבוד כשכפיר היה בן 6 שבועות, ובן זוגי קיבל את יתרת חופשת הלידה. היום כפיר בן ארבעה חודשים ושבוע ועדיין על הנקה מלאה.

אני עובדת כמתרגלת בחוג למתמטיקה באוניברסיטה.
עד לפני שבוע כפיר בא איתי לכל מקום: לענות על שאלות של סטודנטים בבחינה, לשעות קבלה, לפגישות עם פרופסורים. רק לתרגולים הפרונטליים הוא לא בא (אבא שלו שמר עליו והביא לי אותו להנקה מיד אחרי התרגול).

מימין: כפיר ואביו משמאל : רחלי וכפיר
לפני כשבוע – בגיל 4 חודשים – הכנסנו את כפיר לתינוקיה של האוניברסיטה כדי שאוכל לפנות זמן למחקר, במסגרת לימודי הדוקטורט. התינוקיה נמצאת 5 דק’ הליכה מהמשרד שלי – אני מגיעה להנקות בתינוקיה 3 פעמים ביום ולא משאירה לו שאוב בכלל.
בספטמבר הוא יכנס למסגרת קצת יותר מחייבת, ואז אצטרך לשאוב. היות ובמשרד שלי יש בעיקר גברים, ולא נעים לי לשאוב לידם – אלך למשרד של בנות דתיות שבתקופות מסויימות הופך גם למעצמת שאיבה, ואשאב שם.

 

שרון מלחי מספרת:

אני שרון, אמא לתמר (11), אלה (9) ועודד (3). אני עובדת כיועצת הנקה. סיימתי לימודי תואר ראשון בסיעוד במכללה האקדמית ת”א-יפו.

Sharon Malchi

שרון מלחי מניקה את הבן עודד בשיעור במכללה

ילדתי לקראת סוף השנה הראשונה לתואר, והתינוק בא איתי ללימודים במשך חודש וחצי עד סוף השנה. כשחזרתי ללימודים שאבתי עד גיל שנה, שאבתי בכיתה בזמן הרצאות מתחת לחולצה, אף אחד בכלל לא שם לב. אחריי נולדו עוד ארבעה תינוקות בכיתה וכולן הביאו אותן לכיתה, הניקו והמשיכו לשאוב אח״כ.

בתמונה עודד בן שבועיים, יונק בכיתה.
מאז עברו שלוש שנים, עשיתי התנסויות בבית חולים, מבחנים, המשכתי לעבוד וסיימתי תואר והוא- עדיין יונק
.