הנקה אחרי ניתוח באריאטרי

ניתוחים באריאטריים (ניתוחים מסוגים שונים לקיצור הקיבה) הם אחת הדרכים לסייע לאנשים הסובלים מהשמנת יתר הטומנת בחובה סיכונים בריאותיים, כמו: בעיות לב, סוכרת, דום לב בשינה ועוד. ניתוחים אלה נעשים נפוצים יותר ויותר, ומאות אלפי אנשים עוברים ניתוחים באריאטריים בכל שנה ברחבי העולם. בקרב המנותחים יש רוב נשי מוחלט, וחלק ניכר מהן נשים בגיל הפוריות.

בעקבות הניתוח האישה מאבדת רכיבים תזונתיים, כי תהליכי ספיגה, אנזימים וגורמים נוספים נפגעים מהתהליך, ונדרשים לגופה בסביבות 12 עד 18 חודשים לאחר הניתוח עד שמשקלה ומצבה התזונתי מתייצבים, תלוי בסוג הניתוח שעברה.

השמנת יתר והנקה

לילדים שנולדו להורים הסובלים מהשמנת יתר יש סיכון מוגבר לפתח השמנת יתר בעצמם, אך הנקה במשך שישה חודשים לפחות/ויותר, מפחיתה סיכון זה. לכן בוחרות אמהות רבות להניק לאחר ניתוח באריאטרי.

סוגי הניתוחים הבאריאטריים

 ישנם 2 סוגים עיקריים של ניתוחים באריאטריים:

  • הליכים המגבילים את כמות המזון שיכולה להיכנס לקיבה, כמו טבעת או שרוול, כך שרק כמות מוגבלת של מזון (כ-50 סמ”ק) יכולה לשהות בה. יכולות להיות לניתוחים אלה השלכות מבחינת רכיבי תזונה מסויימים וכדאי לערוך מעקב אחרי רמות הברזל, הפולאט (החומצה הפולית) ו-B12 בגופה של האישה, במיוחד בתקופת הפוריות שלה.
  • ניתוחי מעקפים (קיבה או תריסריון) בעלי השפעה משמעותית יותר על ספיגת רכיבים תזונתיים מהמזון. במצבים אלה יש צורך, פעמים רבות, במתן תוספות קבועות לכל החיים של רכיבי תזונה מסויימים.

צרכים תזונתיים של אימהות מניקות

כמותו ואיכותו של חלב האם אצל אימהות מניקות אחרי ניתוח באריאטרי בדרך כלל מספיקה לתינוקות, בתנאי שהאימהות אוכלות תפריט המכיל לפחות 1800 קלוריות ביום, וכל עוד איבוד המשקל שלהן התייצב. ישנה חשיבות לאכילה מספקת של חלבון אחרי הניתוח, ועל כל ארוחה לאורך היום להכיל לפחות 50% חלבונים.

לאחר ניתוח מעקפים התוספת המינימלית לאימהות מניקות צריכה להכיל תמיד:

  • ויטמינים פרנטליים
  • תוסף B12 לספיגה מהירה מתחת ללשון, בערך של 1000 מק”ג
  • 65 מ”ג ברזל בצורה הנספגת היטב, ביחד עם לפחות 250 מ”ג ויטמין C כדי להבטיח ספיגה מקסימלית של הברזל
  • סידן ציטראט בכמות של 600 מ”ג פעמיים ביום

נשים רבות לא מצליחות להתמיד בנטילת התוספים הללו לאחר ניתוחים באריאטריים, וכתוצאה מכך הן עלולות לסבול מדימומים מרובים אחרי הלידה, מה שיוביל לצורך מוגבר בברזל ושאר ויטמינים. על כן יש לבדוק את רמות הויטמינים באופן קבוע אצל נשים מניקות שעברו ניתוח באריאטרי.

מעקב אחרי התינוק

חשוב מאד לערוך מעקב קפדני אחרי משקל התינוק לאורך זמן, מאחר ועלולים להתפתח מצבים של מחסור בחלב או ב-B12 שעשויים להשפיע על עלייתו במשקל של התינוק ועל מצבו הבריאותי. בגיל הינקות, מחסור ב-B12 עלול לגרום לאנמיה, להקאות, לאפאתיה, להיפוטוניה ולבעיות עצביות בלתי הפיכות, בנוסף לחוסר ההתפתחות והעלייה במשקל. בעיות אלה יכולות להתעורר גם לאחר תקופה קצרה בלבד של מחסור ב-B12 והתינוק עלול לפתח מחסור ב-B12 עוד לפני אמו.

חשוב גם לוודא שהאם יודעת להצמיד את תינוקה בצורה יעילה אל השד, כך שההנקה יעילה ומספיק חלב מגיע אל התינוק. זאת מאחר ורקמת השד עשויה להיות רפוייה ונמתחת לאחר ניתוח באריאטרי. תינוקות בריאים ומשגשגים אינם זקוקים לתוספת של ויטמינים ומינרלים מעבר לויטמין K, D וברזל המומלצים לכל תינוק יונק.

השפעה על הפוריות ועל היכולת להרות

נשים רבות חוות שיפור משמעותי בפוריות אחרי ניתוח באריאטרי, והתוצאה היא לפעמים הריונות לא מתוכננים. אולם אמצעי מניעה הורמונליים מכל סוג אינם מומלצים לשימוש בקרב נשים מניקות שעברו ניתוח באריאטרי, מאחר ואסטרוגן ופרוגסטרון עלולים להפחית את ייצור החלב, ותרופות הניטלות בבליעה לא תמיד נספגות. האפשרויות הבטוחות ביותר למניעת הריון במצב זה הן שיטות המערבות חציצה פיזית. נשים רבות ימשיכו לחוות מחזורי ווסת לא סדירים, כפי שחוו לפני שירדו במשקל, מה שהופך את שיטת ה-LAM – שיטה המתבססת על הנקה כדרך לתכנון משפחה – ללא אמינה במיוחד לצורכי מניעת הריון.

הצלחה

90% מהאנשים שעברו ניתוח באריאטרי יחוו ירידה משמעותית במשקל ושיפור דרמטי בבריאות הכללית שלהם.

כדי לאפשר לנשים שעברו ניתוח באריאטרי הריונות טובים יותר וחוויות הנקה מוצלחות כדבר שבשגרה, חשוב להקפיד על תשומת לב לתזונה יחד עם תוספים מתאימים במינון הנכון, ועל מעקב מקצועי וצמוד אחרי התפתחות התינוק.

כדי להבטיח הנקה מוצלחת ומיטבית, האם המניקה יכולה להיעזר בקבוצות תמיכה של נשים אחרי ניתוח בריאטרי ובקבוצות תמיכה של אימהות מניקות.

מקורות

Breastfeeding after Gastric Bypass Surgery, La Leche League International

Kombol, P. Inside Track: Breastfeeding after weight loss surgery. Journal of Human Lactation, 2008;24(3):341-342.

Lamb, M. Weight-loss surgery and breastfeeding. Clinical Lactation, 2011;2(3):17-21

Stefanski, J. Breastfeeding after bariatric surgery. Today’s Dietitian 2006; 8(1):47-54

Kaska, Lukasz et al. “Nutrition and Pregnancy after Bariatric Surgery.” ISRN Obesity 2013 (2013): 492060. PMC. Web. 9 Nov. 2017.

תרגום והרחבה: ורד לב
עריכה: בשמת אבן-זהר

כשמשהו טוב בהנקה מוצג כמשהו רע: שונות בחלב אם

toddler breastfeeding in striped shirt

צילום: גבי פישמן פוסברי

ד”ר ג’ק ניומן, רופא ילדים קנדי ומומחה בהנקה: איך מציגים את מה שטוב בהנקה כמשהו רע. ד”ר ניומן ירצה בשני ימים בתל השומר, ב-13.5-12.5.

איך מציגים את מה שטוב בהנקה כמשהו רע: שונות בחלב האם

ישנה שונות רבה בחלב אם בין אשה לאשה, בין תחילת הנקה לסופה, בין הבוקר ללילה, לפי מה שהאמא אכלה, בין תקופת ראשית ההנקה (קולוסטרום) לתקופות מאוחרות יותר בהנקה. במילים אחרות, החלב משתנה לפי צרכי התינוק. עובדה זו מעלה לעיתים רעיונות מוזרים במוחם של אנשים.

  • לעיתים קרובות אני מקבל אימיילים בהם אני נשאל, לדוגמא, אם אמא יכולה להשתמש בחלב האם של אחותה המניקה תינוק בן 10 חדשים, בעוד התינוק שלה רק בן 3 חדשים. האם החלב של אחותה יתאים לתינוקה בן ה-3 חדשים, או שעדיף לה להשתמש בתמ”ל (זוהי דוגמא היפותטית – הגילאים יכולים להיות שונים, השאלה יכולה להתייחס לחברה ולא לאחות, וכו’). שאלות כאלה עולות לא רק מאימהות אלא גם מיועצות הנקה. השאלות מפתיעות אותי, ומעידות כאלף עדים על השפעת השיווק של חברות התמ”ל. בתמ”ל, אין הבדל בין סוגי התמ”ל השונים של אותה חברה. התמ”ל, מבחינה ביוכימית, אינו דומה כלל לחלב אם, בין אם האמא מניקה תינוק בן יומיים, בן שבועיים, בן חודשיים, או בן שנתיים. תמ”ל לילדים גדולים (Followup Formula), שבדרך כלל אינו נחוץ כלל, אינו פותר סוגיה זו.
  • גם רופאי ילדים נוטים לאמירות מגוחכות (מה שאינו מפתיע כיוון שרובם לא למדו כלל על הנקה בזמן לימודיהם). הנה ציטוט של האיגוד המקצועי של רופאי הילדים בגרמניה (מתוך העיתון Daily Mail ביום 17 באוקטובר 2012): “איגוד רופאי הילדים גם מזהיר שצרכיו התזונתיים של יילוד (newborn) שונים משל תינוק בן כמה שבועות או כמה חדשים. חלב אם של אשה שיש לה ילד גדול יותר אינו מכיל את הרכיבים התזונתיים המתאימים ליילוד, ואשה שאינה יכולה להניק צריכה…”. אני נדהם וממש אין לי מלים מול האבסורדיות שבטענה כזאת.
  • בנקים רבים של חלב אם לא מוכנים לקבל תרומות חלב אם מאימהות המניקות תינוקות בני יותר מ-6 חדשים, ככל הנראה מהסיבות המתוארות למעלה. זהו בזבוז נוראי של תורמות פוטנציאליות כיוון שלעיתים קרובות דווקא אמא המניקה פעוט יכולה בקלות רבה יותר לשאוב חלב נוסף לצורך התרומה.

ד”ר ג’ק ניומן, יליד ישראל, רופא ילדים קנדי מומחה בייעוץ הנקה. כתב מאמרים רבים ויצר סרטונים רבים על הנקה המופצים ברחבי העולם כמקור מידע מוסמך ומהימן בהנקה. בשנת 1984 ייסד את מרפאת ההנקה בבית חולים בטורונטו והיה יועץ של יוניצ”ף בנושא בית חולים ידידותי לתינוק. מרצה בכנסים רבים לרופאים ואחיות, יועצות הנקה ומדריכות ליגת לה לצ’ה. ד”ר ניומן שותף בכתיבת הספר “המדריך של ד”ר ג’ק ניומן להנקה” יחד עם ליגת לה לצ’ה קנדה, מדריך לאנשי מקצוע ואמהות המוכר בארה”ב כ”הספר המלא של תשובות בהנקה”.

הכתבה הופיעה באנגלית בדף הפייסבוק של ד”ר ניומן: חלב אם.

להרשם לכנס עם ד”ר ניומן.

עוד כתבות מאת ד”ר ניומן:

איך מציגים את מה שטוב בהנקה כמשהו רע: קולוסטרום

טיפול באלרגיות באם המניקה

לצפיה בהרצאה “מה לא מלמדים על הנקה” מאת ד”ר ג’ק ניומן

מדריך להתחלת מזון מוצק

ג'וליה נהנית מאכילת אבוקדו

צילום: מליסה בר-אילן

ברכות! הגעת לשלב המרגש של התחלת מזון מוצק. שלב מרגש, קצת מפחיד, ומבלבל לכל הדעות. הנחיות טיפת חלב בדבר התחלת מוצקים השתנו בערך כל שנתיים בשנים האחרונות, ובוודאי שמעת לא מעט מידע סותר. אז מה עושים? איך מתחילים? מתי? איך? מה מותר לאכול? לתת מים? ואיך ממשיכים את ההנקה תוך כדי מתן מזון מוצק? היכונו לפגוש את הפולניה הפנימית שבכן, זו שדואגת שהילד רזה מדי ולא אוכל 🙂

באיזה גיל להתחיל מוצקים?

הנחיות משרד הבריאות מציינות שמומלץ להתחיל להכיר לתינוק מוצקים בסביבות גיל 6 חודשים, וזאת בהתאם לסימני המוכנות שעולים מהתינוק.

בשנת 2009 הקדימו את ההנחיות הכלליות לציבור לגיל ארבעה חודשים, אך לאחר מכן שוב שינו והחזירו לגיל המקובל בעולם – שישה חודשים.

 איך אני יודעת שהתינוק שלי מוכן? 

  • התינוק מגלה עניין במזון שסביבו, עד כדי נסיונות חטיפה של מזון מצלחתם של אחרים.
  • כשניתן לו מזון הוא לא דוחה אותו עם הלשון אלא מגלגל אותו בפה, מוצץ ואולי אף בולע.
  • התינוק מסוגל לשבת, עם או בלי תמיכה.
  • לאחר מתן הטעימות ניכר שמערכת העיכול שלו מתמודדת עם המזון היטב והוא לא סובל מגזים או מעצירות.

 מזונות שיש להימנע מהם: 

  • דבש עד גיל שנה (עקב הסכנה מרעלן הבוטוליזם).
  • חלב ניגר עד גיל שנה.
  • מוצרי חלב (גבינות, יוגורט וכו’) עד גיל 9 חודשים.
  • אגוזים שלמים/בפיסות קטנות (סכנת חנק). מותר ממרחי אגוזים/שקדים/בוטנים.

מזונות שיש להציג בזהירות

  • מזונות עגולים כגון ענבים, עגבניות שרי, נקניקיות וכו’ יש לחתוך לאורך כדי למנוע סכנת חנק או היתקעות בקנה הנשימה.
  • מזונות קשים ללעיסה, כגון גזר חי.
  • מזונות שיש אליהם אלרגיה ידועה במשפחה.
  • מזונות מעובדים מאוד.

מאכלים ראשונים

מלבד מספר מזונות אסורים אפשר לתת לתינוק לטעום הכל, כל עוד המזון במרקם רך שניתן למצוץ או ללעוס גם ללא שיניים. אפשר בהחלט לתת מזון מתובל “של גדולים”, והכי כיף לאכול מהצלחת של אמא. תינוקות הם בני אדם קטנים – יצורים חברתיים, וכמונו אוהבים לאכול בחברה ומתגרים ממה שאחרים אוכלים.

כלל הזהב אומר שעלינו לחשוף את התינוקות למזון מגוון, טרי, טעים ומזין, בזמנים מתאימים, ואחריותם של התינוקות להחליט כמה ומתי יאכלו.

כמו כן המלצה כללית היא לתת את המזון בצורתו הקרובה ביותר לטבע, כלומר כמה שפחות מעובד.

להאכיל בכפית או לתת לתינוק לאכול לבד?

לפעמים זו שאלה של זמן או סבלנות מצד המאכיל. אם ניתן לפנות לכך את הזמן, הסבלנות והנכונות להשלים עם הלכלוך, כדאי לתת לתינוק לאכול בידיים בעצמו.

כשהתינוק אוכל בידיים בעצמו קל לו לקבוע מתי הוא שבע ולהפסיק לאכול. הוא חווה עצמאות הולכת וגדלה ויכול לבחור מה לאכול מתוך שלל מזונות שמוצגים לו.

אכילה עצמאית מפתחת הרגלי אכילה בריאים לעתיד. כפי שבהנקה איפשרנו לתינוק לשלוט על וויסות הרעב והשובע שלו, כך גם במזון מוצק, אנו רוצים לאפשר לתינוק לשמור על המנגנון הטבעי של תאבונו.

הבאת האוכל לפה היא תירגול מצוין לתיאום יד-עין ומוטוריקה עדינה. התינוק מתאמן על הבאת היד לפה כבר בגיל חודשים ספורים לקראת אותו הרגע בו יצטרך לקרב אוכל לפיו.

בגילאים מעט יותר מתקדמים יוכל לאחוז את הכפית בעצמו ולאכול כמו גדול. איזה אושר!

ואם בכל זאת בחרת להאכיל בכפית, כדאי לשמור על מקסימום עצמאות של התינוק:  להביא את הכפית קרוב לפיו ולחכות שיפתח פה ויראה סימן שרוצה להכניס את הכפית. לא לנסות להכניס אוכל בכוח לפי התינוק או לשדל אותו ל”עוד כפית אחת”. לנסות להיות ערה לסימני השובע שהתינוק מפגין. לתת לו לאחוז בכפית ולכוון אותה אם הוא חפץ בכך. יש אמהות שנותנות לתינוק כפית כדי שינסה לאכול לבד, ובמקביל מאכילות אותו בכפית נוספת, כדי לוודא שמשהו נכנס 🙂

חייבים טחון? מה המרקם המומלץ?

לא רק שלא חייבים טחון, מומלץ לתת לתינוק להתמודד עם שלל מרקמים.

אפשר להגיש פירות או ירקות מאודים שלמים, מעוכים במזלג באופן גס, חתוכים למקלות עבים שהתינוק יכול להחזיק ביד.

לנסות סוגים שונים של אוכל אצבעות: קציצות, חתיכות בשר, פסטה, לביבות, לחם – כל דבר שתינוק יכול לאחוז בידו בנוחות.

ובעיקר לא לפחד להתנסות, כמובן תוך השגחה קרובה על התינוק.

איך להמשיך להתנהל עם ההנקה? איך אני יודעת שהתינוק החליף הנקה בארוחת מוצקים? 

שאלת מליון הדולר 🙂

ההמלצה היא ללכת עם הקצב של התינוק, ולהמשיך להציע הנקה לפני או אחרי כל ארוחת מוצקים. ישנם תינוקות שלא יסכימו למוצקים לפני שינקו, ואחרים שההנקה תספק אותם ככה שלא ירצו לטעום עוד משהו נוסף, ויהיה צורך להמתין שעה שעתיים אחרי ההנקה כדי להציע מוצקים.

בהתחלה התינוק יאכל רק כמה ביסים בודדים, ואפילו לא תהיי בטוחה שמשהו נכנס לפה, אולי הוא רק לכלך את השולחן באופן יצירתי במיוחד. לאט לאט הכמויות ילכו ויגדלו, ואת תמשיכי ותציעי הנקה אחרי כל ארוחה.

יום אחד, לאחר שהתינוק אכל כמות מכובדת במיוחד, הוא יסרב להנקה אחרי האוכל! ואת תהיי מופתעת מאוד.

יום למחרת הוא ינק כמעט כל היום ובקושי יאכל כמה נגיסות.

וכך התינוק יתקדם צעד קדימה, צעד אחורה, ואת תמשיכי להניק, עד שבנקודה מסוימת תביני שכבר תקופה מסוימת הוא מסרב להנקה אחרי ארוחת מוצקים, ואז תדעי שכנראה החליף הנקה בארוחה.

וכך יתנהל לו תהליך איטי, שיכול לקחת חודשים רבים, של מעבר הדרגתי מאוד לתזונה שמבוססת בעיקרה על מוצקים ומקבלת השלמה תזונתית וחיסונית מההנקה.

תני לתינוק לקבוע את הקצב – את כבר תראי שכמות ההנקות יורדת.

וכן, זה גם שמח וגם קצת עצוב, כמו כל תהליך עצמאות של ילדינו.

מתי לתת מים? 

כשהתינוק כבר יושב איתנו לשולחן האוכל, אפשר להציע לו מעט מים בכוס, כמו לכולם. רוב התינוקות ישתו לפי הצמא. כאשר המזון המוצק מכיל כמות גדולה של נוזלים (מרק, פירות וכדומה) והתינוק יונק לפי צרכיו, לא תמיד יהיה לו צורך במים.

גם לאחר מתן המים מומלץ להציע הנקה בתום הארוחה.

התינוק שלי לא מתלהב ממוצקים! מה עושים? 

יש תינוקות שעד גיל שנה מקבלים את כל צרכיהם התזונתיים מחלב האם.  זה מאוד אישי.

לכל תינוק יש קצב משלו. יש כאלה שבגיל 6 חודשים כבר רוצים ארוחה שלמה ויש אחרים שלוקח להם יותר זמן. זה תקין וזה תקין.

חשוב להמשיך לחשוף את התינוק למזונות מגוונים בזמנים מתאימים, ולנסות שלא להילחץ.

הרצון לאכול מוצקים הוא טבעי ומולד והינו שלב התפתחותי כמו כל שלב אחר: התהפכות, זחילה, הליכה ודיבור.

לא ניתן לעצור אותו וגם לא להאיץ אותו, רק לכבד את הקצב של התינוק ולאפשר לו סביבה בטוחה להתנסות בה.

יום יבוא והוא יאכל כמו גדול, ובהפסקת עשר לא תצטרכי להגיע לביה”ס כדי להניק אותו…

מתי בכל זאת אולי יש בעיה?

אנמיה בתינוקות עלולה לגרום לחוסר תיאבון. אם עברתם את גיל שנה, ועדיין התינוק לא מעוניין במוצקים כלל, ניתן לבדוק זאת.

לפעמים יש קושי פיזיולוגי שמשפיע על אכילת מוצקים. אבל לרוב זה עניין של זמן.

אוכל ביתי או “אוכל של תינוקות”?

ברוב המקרים, אוכל שמוגדר כאוכל המיועד לתינוקות יהיה או פחות בריא מאוכל של גדולים, או יותר יקר, או שניהם ביחד. מפתיע? תופתעו לגלות שברוב סוגי הגרבר יש תוספת סוכר, כמובן שעוגיות בייבי למיניהן מבוססות על קמח לבן וסוכר, ושקיות חטיפים מכילות כמות נתרן הרבה למעלה מהכמות היומית המומלצת. דברים נפוצים בקטגוריה הזו: מעדני חלב, דגני בוקר, חטיפי בוטנים וחטיפים אחרים. לפני שאתן נותנות מאלה, רצוי לקרוא את רשימת הרכיבים שעל התווית.

חשוב במיוחד לא להתחיל עם מזונות ממותקים, מלוחים במיוחד או מעובדים לפני שתזונת המוצקים מבוססת. מעבר לעובדה שהם פחות בריאים, ברגע שהתינוק מתרגל לטעמים אלו, הסיכון גדול יותר שיתחיל לסרב לאוכל ביתי, ויהפך לבררן מאוד.

לפעמים יש לחץ של אנשים אחרים תחת הכותרת “רק שיאכל משהו”. אמנם אולי כרגע הוא יאכל משהו, אבל לטווח ארוך זה צפוי לגרום נזקים.

בהצלחה בשלב החדש!

 

נכתב בידי: סיון בן-אור, מדריכת ללל, מרץ 2014.

האם מותר לשתות קפה או לצרוך קפאין בהנקה?

Cup of coffee

Cup of coffee

רוב הנשים המיניקות יכולות לצרוך קפאין בצורה מתונה. יש תינוקות, בעיקר מתחת לגיל 6 חודשים, שעשויים להיות רגישים יותר לצריכת הקפאין של האמא. תינוקות לאמהות שנמנעו מקפאין לחלוטין במהלך ההריון עשויים להגיב יותר לקפאין בזמן ההנקה. אם התינוק היה רגיש לקפאין כשהיה קטן, אפשר לנסות שוב כשיגדל קצת.

קפאין ניתן למצוא בקפה, תה, שוקולד, קקאו, קוקה קולה, תה ירוק, במשקאות אנרגיה, בתרופות מסוימות ועוד.

 בספרו של ד”ר תומס הייל, קפאין מוגדר כ L2 Safer. הרמות בחלב נמוכות והשיא הוא 1-2 שעות אחרי שתיית קפאין. מחקר אחד הראה ששתיה כרונית של קפה עלולה להוריד את רמות הברזל בחלב אם.

ה AAP סיווג את הקפאין כתרופה שמתאימה לנטילה בהנקה.

קפאין שניתן ישירות לפגים (כטיפול בבעיות נשימה) יהיה ברמות גבוהות יותר, מאשר אלו שבחלב אם של אמהות מיניקות.

אם התינוק רגיש לקפאין, בדרך כלל זה יהיה פחות מורגש ככל שיגדל. ליילודים קשה יותר להתמודד עם קפאין מאשר תינוקות גדולים. לפגים או לתינוקות חולים יש יותר בעיות עם צריכת קפאין של האמא.

זמן מחצית החיים של קפאין על פי גילאים:

תינוק חדש – 130-65 שעות (5.4-2.7 ימים)

5-3 חודשים – 14 שעות בערך.

9-6 חודשים – 7-3 שעות

 מבוגר 7-3 שעות.

בספר (Breastfeeding Answer Book (2003 (עמודים 600-599) מוסבר, כי כאשר האם צורכת קפאין בכמות גבוהה (יותר מ-750 מ”ג) התינוק עלול להגיב בעוררות מוגברת, שסימניה: עיניים פעורות לרווחה, פעיל, עירני ולא ישן שעות רבות, בדרך כלל גם לא רגוע.

אם התינוק נראה עירני במיוחד או לא רגוע, והאמא צורכת כמות גדולה של קפאין באופן יומיומי, כדאי להוריד כמויות או להפסיק לשבועיים-שלושה כדי לראות אם יש שינוי בהתנהגות התינוק. אם מפסיקים לצרוך קפאין, כדאי לשקול להוריד אותו בהדרגה מכיוון שהפסקה פתאומית עלולה לגרום לסימפטומים שונים באמא, כמו כאבי ראש.

אם התינוק סובל מעוררות יתר הקשורה בצריכת הקפאין של האם, ייקח כמה ימים עד שבוע מהרגע שהאמא הפסיקה לצרוך קפאין עד שרואים את השינוי אצל התינוק.

אין הוכחות שקפאין מפחית את אספקת החלב

יש מיתוס, שהקפאין מפחית את אספקת החלב. אמהות רבות צורכות קפאין ולא נצפה אפקט של הקפאין על אספקת החלב, למרות מספר מחקרים קליניים בנושא. יש מחקר אחד (Nehlig & Debry 1994) שהצביע על הקפאין כמגרה ייצור חלב. עם זאת, תינוקות שאינם רגועים עקב עוררות-יתר של קפאין, עלולים לא לינוק היטב, ולכן עלולה להיגרם ירידה באספקת החלב.

במה יש קפאין?

קפה, תה, תה ירוק, משקאות קלים כגון קולה, משקאות ספורט/אנרגיה, חלק מהתרופות, כולל תרופות ללא מרשם, מזון שמכיל קפה או שוקולד, משקאות על בסיס צמחים כמו גוארנה, אגוז קולה, קולה ניטידה ומאתה (משקה ארגנטינאי) מכילים קפאין.

בהנקה, מקורות רבים ממליצים על גבול עליון של צריכת קפאין של 750-300 מ”ג ליום

בהריון רוב המקורות מציעים גבול עליון של 300 מ”ג ליום.

מקור אחד מציע עד 150 מ”ג ביום.

 

באתר של קלימאם יש טבלאות, שמסכמות כמה קפאין יש בכל מיני משקאות וכמה מותר לצרוך בהנקה:

תכולת קפאין ממוצעת במזונות שונים (כמות הקפאין בתה ובקפה משתנה רבות בהתאם לסוג, לחליטה, וכדומה)

מוצר

גודל (מ”ל)

קפאין (מ”ג)

קפה

קפה סטארבקס שורט

236

250

קפה סטארבקס טול

354

375

קפה סטארבקס גרנדה

473

500

קפה לאטה או קפוצ’ינו סטארבקס גרנדה

473

70

אייס קפה סטארבקס

280

98

אספרסו כפול סטארבקס

60

70

קפוצ’ינו מקסוול האוס

236

45-65

קפה אמריקאנו

236

120-180

קפה נמס

236

80

קפה נמס נטול קפאין

236

3

משקאות קלים

קולה גדולה של 7-11

1892

190

מאונטן דיו

354

55

דיאט קולה

354

46

קוקה קולה קלאסיק

354

36

קולה וניל

354

32

ד”ר פפר רגיל או דיאט

354

42

פפסי קולה

354

40

משקה מוגז תפוזים Sunkist

354

34

Rootbeer Barq’s

354

22

גרסאות נטולות קפאין של קולה, דיאט קולה, פפסי, דיאט פפסי, וכדומה

354

0

ספרייט, סבן-אפ, בירה שחורה

354

0

תה

תה רגיל – עלים או שקית

236

48

תה ירוק

236

35-30

אייס תה אריזונה

473

30-15

אייס תה שנאפלס

473

42

משקאות שונים

שוקו או שוקו חם

236

5-2

חליטת צמחים, לימונדה, מיץ פירות, חלב, מי ברז, מים מינרלים רגילים

354

0

גלידות, יוגורטים וממתקים

גלידת קפה של סטארבקס

118

28

גלידת קפה האגן דאז

118

24

גלידת שוקולד

236

6

יוגורט קפה דנונה

177

36

חטיף שוקולד הרשיס

45 גרם

10

חטיף שוקולד מריר הרשיס

42 גרם

31

השוואת כמויות מוצרים שונים לבדיקת הצריכה היומית של קפאין

מוצר

תכולת קפאין

150 מ”ג

300 מ”ג

500 מ”ג

קפה סטארבקס

250 מ”ג / 236 מ”ל

0.5 כוס (שורט)

1 כוס (שורט)

2 כוסות (שורט)

1.5 כוסות (טול)

1 כוס (גרנדה)

קפה אמריקנו

100 מ”ג / 148 מ”ל

160 מ”ג / 236 מ”ל

1.5 כוסות (148 מ”ל)

1 כוס (236 מ”ל)

3 כוסות (148 מ”ל)

2 כוסות (236 מ”ל)

5 כוסות (148 מ”ל)

3 כוסות (236 מ”ל)

אייס קפה סטארבקס

98 מ”ג /280 מ”ל (בקבוק)

1.5 בקבוקים

3 בקבוקים

5 בקבוקים

דיאט קולה

46 מ”ג / 354 מ”ל (פחית)

77 מ”ג / 591 מ”ל (בקבוק)

3 פחיות

2 בקבוקים

6.5 פחיות

4 בקבוקים

11 פחיות

6.5 בקבוקים

פפסי קולה

40 מ”ג / 354 מ”ל (פחית)

67 מ”ג / 591 מ”ל (בקבוק)

3.5 פחיות

2 בקבוקים

7.5 פחיות

4.5 בקבוקים

12.5 פחיות

7.5 בקבוקים

תה – עלים או תיון

48 מ”ג / 236 מ”ל

3 כוסות (236 מ”ל)

6 כוסות (236 מ”ל)

10 כוסות (236 מ”ל)

גלידת קפה האגן דאז

24 מ”ג /118 מ”ל למנה

6 מנות

12.5 מנות

20 מנות

יוגורט קפה דנונה

36 מ”ג / 177 מ”ל למנה

4 מנות

8 מנות

13 מנות

//kellymom.com/bf/can-i-breastfeed/lifestyle/caffeine/