למטפלת בתינוק היונק

אמא מנשקת תינוק

מאת ננסי מורבאכר, 2013

תרגמה: עדי יותם
ערכה: בשמת אבן-זהר

ננסי מורבאכר הרצתה בכנס המקצועי השנתי של ליגת לה לצ’ה ישראל שהתקיים בתאריכים 8.9.2016 במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים וב-12.9.2016 במרכז הרפואי שיבא. 

את כבר יודעת עד כמה את חשובה לתינוק שאת מטפלת בו. אבל אולי אינך יודעת איזה תפקיד משמעותי יש לך בסיוע לאמו של התינוק להצליח בהנקה. הנה כמה מן הדרכים הרבות שבהן תוכלי לתמוך בה.

הימנעות מהאכלת יתר

אם התינוק מקבל יותר מדי חלב כשאמו אינה נמצאת, הוא עלול לאבד עניין בהנקה כשהם ביחד. ירידה בכמות ההנקה עלולה לסכן את אספקת החלב של האם. ייתכן גם שהיא תיאלץ לשאוב יותר חלב. כל דבר שתוכלי לעשות כדי להקטין את כמות החלב שהיא צריכה לשאוב יקל עליה.

מה מאפיין הנקה נורמלית? רוב התינוקות היונקים זקוקים לכמויות קטנות יותר, לעתים קרובות יותר, מאשר תינוקות שאינם יונקים. בהנקה ממוצעת, תינוק יונק בן חודש ומעלה מקבל בין 90 ל-120 מ”ל חלב.

איך אפשר לשמור על הרגלים של התינוק היונק כאשר נותנים בקבוק במקום הנקה?

נותנים בקבוק רק כאשר התינוק מראה סימני רעב, ולא לפי לוח זמנים קבוע מראש. סימנים כמו תנועות חיפוש והכנסת היד לפה פירושם שהגיע הזמן לחלב. תינוקות יונקים רעבים לעתים תכופות יותר בשעות מסוימות של היום מאשר בשעות אחרות.

מאכילים לאט, בהאכלה קצובה. כאשר התינוק גומע חלב במהירות, הוא מספיק לשתות כמות גדולה מדי של חלב, לפני שגופו קולט שהוא כבר שבע מזמן. כך המהירות גורמת להאכלת יתר ולשיבוש המנגנון הטבעי של רעב-ושובע בגוף. לעומת זאת, כאשר התינוק שותה לאט, הוא שבע אחרי כמות מספקת של חלב, וכך האם צריכה לשאוב פחות. אם התינוקת בת יותר משישה-שבעה חודשים, אפשר לתת לה חלב בכוס. אם הוא מקבל בקבוק, כל ארוחה אמורה להימשך 15 עד 30 דקות.

העקרונות להאכלה קצובה:

מחזיקים את התינוקת כשהיא זקופה או חצי-זקופה, ונוגעים בעדינות בשפתיה בעזרת הפטמה עד שהיא פותחת “פה גדול”.

עכשיו התינוק צריך לתפוס את הפטמה עמוק בפה, כך ששפתיו נסגרות על בסיס הפטמה ולא על הקצה (אם התינוק מגיב ברפלקס הקאה, הוא צריך פטמה קצרה יותר). אם שפתיו של התינוק משוכות פנימה, תפשילי אותן בעדינות החוצה.

בזמן שהתינוקת שותה, תחזיקי את הבקבוק כשהוא כמעט מקביל לרצפה, במאוזן, כדי שהזרם יהיה איטי יותר.

כל כמה דקות תעשי הפסקה ותנמיכי את הבקבוק, כדי שהפטמה תתרוקן מחלב. את יכולה גם להוציא את הפטמה מהפה שלו ולהניח אותה על שפתו התחתונה.

חזרי על שלבים 4-1 עד שהיא שבעה. החליפי את היד שהתינוקת נשענת עליה באמצע ההנקה, בחיקוי להחלפת הצדדים בהנקה, כדי למנוע התפתחות א-סימטריה אצל התינוקת.

הארוחה נגמרת כשהתינוק מפסיק לאכול, גם אם נשאר עדיין חלב בבקבוק.

עכשיו כדאי להרים לגיהוק (גרעפס) כדי לעזור לתינוקת להוציא אוויר מיותר.

איך תעודדי את ההנקה?
כדי שהאם תצליח לייצר מספיק חלב, הכי חשוב שתוכל להניק לעתים קרובות. את יכולה לעזור לה בכך שתעודדי אותה להניק ממש לפני שהיא יוצאת, וברגע שהיא חוזרת לתינוק. אם את מטפלת בתינוק בביתך או במעון, כך תוכלי להקל עליה:

תוודאי שיש לה מקום נוח לשבת.
תאפשרי לה פרטיות בזמן ההנקה, אם זה מה שהיא רוצה. אפשר פשוט לשאול אותה.
חשוב שהיא תרגיש שאת מקבלת את ההנקה בברכה.
אם היא אמורה להגיע בקרוב ונראה לך שהתינוק רעב, תני לו רק מעט חלב, כדי שהיא תוכל להניק כשהיא מגיעה.

ככל שהאם מניקה פעמים רבות יותר ביממה, כך היא צריכה לשאוב פחות חלב. תינוקות יונקים זקוקים בממוצע ל-750 עד 900 מ”ל ליממה. ככל שהתינוק מקבל יותר חלב באופן ישיר מאמו, כך יש צורך בפחות חלב שאוב.

איחסון וטיפול בחלב שאוב
העזרה והתמיכה באם המניקה יכולה להתבטא גם דרך הטיפול בחלב השאוב, כדי שלא נבכה על חלב שנשפך… למשל:

חשוב לעדכן את האם במקרה שהתינוק צריך באופן קבוע פחות חלב ממה שהיא מביאה.
חשוב להקפיד על הנחיות אחסון החלב שהיא משאירה לך.
חלב שאוב צריך להפשיר בעדינות ובהדרגה, בחום נמוך. כדאי לערבב את החלב בתנועות סיבוביות עדינות כדי לערבב את השכבות השונות – אסור לנער או לשקשק חלב שאוב.

אפשר להפשיר את החלב במקרר או במשך הלילה על השיש. אפשר גם להפשיר או לחמם חלב בדרכים אחרות:
אפשר להחזיק את החלב מתחת לזרם מים חמים במשך כמה דקות.
אפשר לשים את החלב בקערה עם מים חמים. אסור לחמם את החלב ישירות על הכיריים.
אם את משתמשת במים כדי להפשיר או לחמם את החלב, תחזיקי את החלב בצורה כזאת, שהמים לא יוכלו להיכנס מתחת למכסה או להיכנס לחלב השאוב בצורה אחרת. את החלב המחומם חשוב לתת מייד לתינוק, או להכניס למקרר.

אין להפשיר או לחמם את החלב במיקרוגל, כדי לא לשנות את הרכבו הכימי וכדי שלא יתחמם בצורה בלתי אחידה. אפילו אם את מערבלת או מנערת את החלב לאחר חימום במיקרוגל, חלקים ממנו עלולים להישאר רותחים ולגרום לתינוק לכוויות בגרון.

התמיכה בהנקה בכל הדרכים שפורטו לעיל, מאפשרת לך להעניק טיפול איכותי ביותר לתינוק היונק. ובמקביל, את יכולה להקל על האם ועל המשפחה כולה.

ננסי מורבאכר, 3.12.2013
מידע למטפלת, לאמהות מניקות עובדות.

ננסי מורבאכר הרצתה בכנס המקצועי השנתי של ליגת לה לצ’ה ישראל 2016.

כתבות באתר:
תינוקות שמסרבים בקבוקים

 

כמה חלב יצא לי כשאשאב?

מאת: ננסי מורבאכר
תרגמה: פיגא טבנס
ערכה: בשמת אבן-זהר

ננסי מורבאכר תתארח בכנס השנתי של ליגת לה לצ’ה לנשות מקצוע, שייתקיים ב-8/12.9.2016  ותעביר מגוון הרצאות מרתקות.
לפרטים נוספים ולהרשמה המוקדמת לחצו על הקישור

Young mother pumped breast milk from the breast

באדיבות nancymohrbacher.com

קרה לך פעם שאחרי השאיבה, חשבת שאין לך מספיק חלב?

האם השווית את הכמות ששאבת עם החברה או השכנה שלך?

האם השווית עם הכמות ששאבת לתינוקך הקודם?

לפני שתתחילי לדאוג, חשוב שתדעי כמה חלב שואבת האמא הממוצעת. אמהות רבות מגלות – להפתעתן – שבהשוואה לממוצע, מצבן ממש טוב. אז קודם נשימה עמוקה, ועכשיו המידע:

בשבועות הראשונים הכמויות בשאיבה קטנות יחסית

בחודש הראשון הנקת הנקה בלעדית והכל היה בסדר? אז ייצור החלב שלך גדל מ-30 מ”ל ביום הראשון לכ-900 מ”ל לתינוק בסביבות היום הארבעים. פינוי מוצלח של חלב מהשד לעיתים קרובות, מגביר באופן טבעי את כמות החלב שאת מייצרת בשבועות הראשונים. אבל בהתחלה, כשאספקת החלב שלך עדיין גדלה , תוכלי לשאוב פחות חלב מאשר בהמשך הדרך. אם שאבת יותר חלב עבור ילד קודם, יתכן שאת משווה לתקופה שייצור החלב היה בשיאו, ולא לשבועות הראשונים אחרי הלידה, כשהוא עדיין גדל.

אין חכם כבעל הנסיון

חשוב לדעת, שצריך זמן ומיומנות כדי להרגיל את גופך להגיב למשאבה כמו שהוא מגיב לתינוקך. בתחילה, סביר להניח שתשאבי רק כמויות קטנות. ככל שהזמן עובר, ילכו הכמויות ויגדלו. טעות נפוצה היא לחשוב שמה שאת שואבת במשאבה, זו כמות החלב שאת מייצרת. רק לעיתים רחוקות מאוד זה המצב, במיוחד בשאיבות הראשונות. נדרש זמן כדי לפתח מיומנות בשאיבה. גם עם אספקת חלב טובה ומשאבה טובה, יש אמהות שמתקשות בשאיבה בהתחלה.

גורמים המשפיעים על כמויות החלב  

לאחר שצברת נסיון עם המשאבה שלך, והיא פועלת היטב, הגורמים הבאים עשויים להשפיע על כמויות החלב שלך: –

  • גיל התינוק
  • אם את מניקה באופן בלעדי או חלקי
  • הזמן שחלף מההנקה או מהשאיבה הקודמת
  • השעה ביממה
  • מצבך הרגשי
  • יכולת האחסון של השד שלך
  • אם המשאבה שלך איכותית, ומתאימה לך

להלן ההסבר לכל אחד מהגורמים הללו:

גיל התינוק – כמות החלב שהתינוק יונק בכל הנקה משתנה בהתאם לגיל, ועד גיל חודש בערך – גם בהתאם למשקל. בשבוע הראשון לחייהם, היות והקיבה שלהם כה קטנה, רוב היילודים צריכים לא יותר מאשר 30 עד 60 מ”ל בכל הנקה. אחרי ארבעה-חמישה שבועות בערך, התינוק מגיע לשיא הכמויות שהוא צריך, לכל היותר 90 עד 120 מ”ל בכל הנקה, ובערך 900 מ”ל ליממה.

עד שתתחילי לתת מזון מוצק (מומלץ בסביבות גיל חצי שנה), כמות החלב שהתינוקת שלך יונקת בכל הנקה וכמות החלב היומית לא ישתנו בהרבה. אמנם התינוקת גדלה ועולה במשקל בין גיל חודש לגיל חצי שנה, אבל קצב הגדילה מואט בהדרגה בזמן הזה, כך שכמויות החלב שהיא צריכה נשארות יחסית קבועות (1). (דבר זה אינו נכון לתינוקות המקבלים תמ”ל, שמקבלים כמויות גדולות יותר ככל שהם גדלים (2) ונמצאים גם בסיכון גדול יותר להשמנת יתר (3)). כשהתינוקת שלך תתחיל לאכול ברצינות (לא רק טעימות), הצורך שלה בחלב יילך ויירד בהדרגה, ככל שהמוצקים יחליפו את החלב שלך.

הנקה בלעדית? הכוונה לתינוק שמקבל רק את חלב אמו (ללא כל נוזלים או מוצקים אחרים), בעיקר בהנקה ישירה, ועולה יפה במשקל. אמא המשלבת תמ”ל באופן קבוע תשאב פחות חלב מאשר אמא המניקה באופן בלעדי, כי היא מייצרת פחות חלב. אם את נותנת תמ”ל והתינוק שלך בין גיל חודש לחצי שנה, את יכולה לחשב כמה חלב תוכלי לשאוב בכל שאיבה בעזרת החישוב, איזה אחוז מצריכת החלב היומית שלו מקבל התינוק שלך בהנקה. לשם כך, תפחיתי מ-900 מ”ל את כמות התמ”ל שהתינוק מקבל כל יום – למשל, אם את נותנת 450 מ”ל תמ”ל כל יום, זה חצי מ-900 מ”ל – ואז סביר שתשאבי בערך חצי ממה שאמא שמניקה בלעדית היתה שואבת בכל שאיבה.

הזמן שחלף מההנקה או מהשאיבה האחרונה – אמא המניקה באופן בלעדי, אחרי שצברה קצת נסיון והיא מצליחה לשאוב עם המשאבה, יכולה לשאוב בממוצע:

חצי מנה – אם היא שואבת בין הנקות (אחרי גיל חודש: 45-90 מ”ל).

מנה שלמה – אם האמא שואבת במקום הנקה (אחרי גיל חודש: 90-120 מ”ל).

השעה ביממה – רב האמהות מצליחות לשאוב יותר חלב בשעות הבוקר מאשר בהמשך היום, כי ייצור החלב משתנה לאורך היממה. תינוקות רבים מתאימים את עצמם למצב בכך שהם יונקים לעתים קרובות יותר כשייצור החלב איטי יותר, בדרך כלל אחרי הצהריים ובערב. לכן בדרך כלל כדאי לשאוב כחצי שעה עד שעה אחרי ההנקה הראשונה של הבוקר. רוב האמהות יצליחו לשאוב יותר חלב בשעה זו מאשר בשעות אחרות. במקרה שאת היוצאת מן הכלל הזה, פשוט תשאבי בשעה שאת מצליחה לשאוב הכי הרבה.

לא משנה מתי את שואבת, תמיד כדאי לשאוב בזמן שאת מניקה מהצד השני, כי היניקה של התינוק תסייע להגביר את זרימת החלב גם עבור השאיבה. את יכולה להציע את הצד ששאבת לתינוק גם אחרי השאיבה, כי לתינוק תמיד יישאר עוד חלב.

מצבך הרגשי – אם את לחוצה, עצבנית, או כועסת כשאת יושבת לשאוב, רגשות אלו מזרימים אדרנלין בגופך. האדרנלין משבש את זרימת החלב. אם יש לך רגשות שליליים מכל סיבה שהיא, ואת שמה לב שאינך מצליחה לשאוב את הכמות הרגילה, קחי הפסקה, ותשאבי אחר כך, כשתהיי רגועה ונינוחה יותר.

יכולת האחסון של השד שלך – זו כמות החלב המקסימלית הזמינה בשדייך כשהשדיים מלאים לגמרי. כמות האחסון תלויה במקום שיש בבלוטות יצירת החלב שלך ולא תלויה בגודל השד. כמות זו משתנה מאמא לאמא, וכן מתינוק לתינוק באותה אמא.

כמות החלב שאת מצליחה לשאוב כשאת הכי מלאה, תתן לך אומדן אם יש לך יכולת אחסון גדולה, קטנה או בינונית. אמהות בעלות יכולת אחסון גדולה תוכלנה בדרך כלל לשאוב יותר חלב בכל שאיבה מאשר אמהות עם יכולת אחסון קטנה. אם את מניקה בלעדית, ואת שואבת במקום הנקה שהחמצת – תפוקה של מעל 120 מ”ל משני הצדדים יכולה להעיד על יכולת אחסון גבוהה מהממוצע. מצד שני, אם הכמות ששאבת מעולם לא עלתה על 90 מ”ל, גם אם עברו כבר הרבה שעות מאז ההנקה או השאיבה האחרונה, יתכן שיכולת האחסון שלך קטנה מהממוצע.

לתינוקת שלך לא משנה כמה חלב היא ינקה בכל פעם, אלא סך כל החלב שקיבלה במשך כל היממה (24 שעות). ההבדלים ביכולת האחסון של השד מסבירים הרבה מההבדלים השכיחים בדפוסי ההנקה בין תינוקות, ובכמויות החלב שיוצאות בשאיבה.

האם המשאבה שלך איכותית, והאם היא מתאימה לך? – רוב האמהות מוצאות שמשאבה חשמלית דו צדדית היא סוג המשאבה היעיל ביותר. חשוב שהמשאבה תתאים לגופך באופן אישי, כי התאמה נכונה משפיעה על נוחותך ועל זרימת החלב. המשאבה חייבת להתאים לגודל הפטמה שלך, לא לגודל השד. הגודל נכון אם הפתח לפטמה, שאליו נשאבת הפטמה בזמן השאיבה, נוח לך (הוא מוכר בשמות: משפך, מגן השד, “קאפ”, גביע, חצוצרה).

אם המשפך קטן מדי, הוא ימעך את הפטמות שלך בזמן השאיבה, וזה יקטין את זרימת החלב בזמן השאיבה ויקטין את כמות החלב שתוכלי לשאוב. בנוסף, משפך גדול מדי או קטן מדי עלולים לגרום לאי נוחות בזמן השאיבה. יש נשים עם שד גדול ופטמה קטנה, וההיפך. כמו כן, מרבית האמהות אינן סימטריות. יתכן שלפטמה אחת צריך משפך בגודל שונה מהמשפך של הפטמה השניה.

את יודעת שהמשאבה שלך מתאימה לך אם את רואה מעט מאוד רווח בין הפטמה לבין המשפך כשהפטמות נשאבות פנימה והחוצה. אם הפטמה מתחככת בצידי המשפך, את צריכה מידה גדולה יותר. המצב האידיאלי הוא שלא יותר מ- 6 מ”מ מהעטרה הכהה שסביב הפטמה תישאב פנימה עם הפטמה. אם יותר מדי מהעטרה נשאב פנימה, זה עלול לגרום לשפשוף ולכאבים. אם לא נוח לך אפילו במהירות השאיבה והואקום הנמוכים ביותר, סימן שאת צריכה משפך במידה אחרת.

מה לגבי עוצמת השאיבה?

אמהות רבות מניחות שעוצמת שאיבה חזקה יותר תעזור להוציא כמויות גדולות יותר בשאיבה, אבל זה לא נכון. שאיבה חזקה מדי עלולה להכאיב לאמא, דבר שעלול להקטין את זרימת החלב. עוצמת השאיבה הרצויה היא העוצמה הגבוהה ביותר בה ממש נוח לאמא, ולא למעלה מזה. העוצמה האידיאלית משתנה מאמא לאמא, וממשאבה למשאבה. יש אמהות שהכי טוב להן בעוצמה הכי נמוכה.

עזרה ידנית בזמן השאיבה במשאבה

המחקר הוכיח שאמהות שהשתמשו בטכניקות של סחיטה ידנית בזמן השאיבה במשאבה הצליחו לשאוב יותר חלב. כאן אפשר לקרוא רשימה המתארת את הטכניקה היעילה הזאת, כולל קישור לסרטון הדגמה.

סיכום

טבעי מאוד שלאמא חדשה תהיינה דאגות. אמהות רבות נעזרות בשאיבה בתקופת ההנקה שלהן, וכל מידע בנושא יכול להקל עליהן. ככל שתדעי יותר על שאיבת חלב, תדעי למה לצפות, והחוויה תהיה נעימה יותר.

לקריאת המאמר באנגלית

ננסי מורבאכר הינה יועצת הנקה מוסמכת (IBCLC) ומדריכת לה לצ’ה ותיקה, מחברת של ספרים רבים בתחום ההנקה ובעלת תואר כבוד FILCA (אשר ניתן ליועצות ספורות)
ננסי תתארח בכנס השנתי של ליגת לה לצ’ה לנשות מקצוע, שייתקיים ב-8/12.9.2016  ותעביר מגוון הרצאות מרתקות.
לפרטים נוספים ולהרשמה המוקדמת לחצו על הקישור

כמה חלב אם שאוב להשאיר לתינוק

mother and baby near sea

התמונה באדיבות הילה בכמן אלוני

כמה חלב צריך התינוק?

אמהות רבות מתלבטות, כמה חלב אם שאוב צריך להשאיר לתינוק כשהם נאלצים להפרד ליותר מכמה שעות.

תינוקות היונקים הנקה מלאה מגבירים את כמויות החלב במהירות בשבועות הראשונים לחיים, ואז כמות החלב נשארת בערך אותו הדבר בין גיל חודש לגיל ששה חודשים. המחקרים העדכניים בהנקה לא מצאו שכמות החלב משתנה בהתאם לגיל התינוק או למשקלו, בין גיל חודש לגיל ששה חודשים. כמויות החלב אמנם נשארות קבועות, אך הרכב החלב משתנה בהתאם לצרכי התינוק. יותר שומן בחלב יתבטא בערך קלורי גבוה יותר של החלב.

לאחר גיל ששה חודשים, תמשיך צריכת החלב באותה כמות יומית, עד שתתחיל לרדת בהדרגה  – בהתאם לכמויות המזון המוצק שהתינוק אוכל. תינוקות שונים יונקים כמויות שונות של חלב; טווח אופייני של כמויות החלב ליום נע בין 550 ל-1150 מ”ל ליום (Breastfeeding and Human Lactation, 2010, עמ’ 121). יש לקחת בחשבון, שהאכלה בבקבוק שונה מיניקה מהשד, ובדרך כלל כמות החלב שהתינוק שותה בבקבוק גדולה יותר מאשר בהנקה, בה התינוק בוחר בעצמו מתי לסיים את ההנקה. כמו כן, כמות החלב שהתינוק יונק משתנה מהנקה להנקה לאורך היום.

לכן, לא נוכל לחשב בדיוק כמה חלב התינוק שלנו היה יונק בשעות היעדרה של האם, אילו היה יונק. כל חישוב שנעשה, יתבסס אך ורק על השערות וממוצעים, ובהדרגה נלמד מהניסיון על העדפות התינוק במקרים אלה. כדאי גם לזכור, שתינוקות גדלים ומשתנים כל הזמן, כך שמה שהיה נכון לפני שבועיים – לא בהכרח יהיה תקף עוד שבוע או בחודש הבא.

כמה חלב שאוב להשאיר לתינוק?

בשבועות הראשונים לאחר הלידה התינוק יונק כמות קטנה יותר של חלב. בדומה לכך, גם תינוקות שכבר אוכלים כמות משמעותית של מזון מוצק יזדקקו לפחות חלב.

במתן חלב אם בבקבוק, כדאי להתחיל בכמות בסיסית, כגון 100 מ”ל, ורק אם התינוק מגלה סימני רעב, להמשיך ולתת כל פעם עוד מנה קטנה, של כ-30-20 מ”ל. בדרך זו, אנו מבטיחים:

  • שהתינוק לא ייחשף להאכלת-יתר
  • שלא יישאר הרבה חלב בבקבוק שנצטרך לזרוק
  • ושמי שמטפל בתינוק יהיה קשוב לסימני רעב אמיתיים ויוסיף כל פעם רק לפי הצורך.

 לכן מומלץ להשאיר חלב אם שאוב גם בכמויות של 100 מ”ל וגם בכמויות קטנות של 20 ו-30 מ”ל, כל זמן שלא בטוחים בצריכת התינוק. את הכמויות הקטנות מתאים גם להציע במקרה שהתינוק מגלה סימני רעב כשעה לפני שאמא חוזרת, כדי שלא ימלא את הבטן לפני שאמא מגיעה להניקו. מומלצת אפוא האכלה קצובה תוך תשומת לב וקשב לתינוק. בכל מקרה, נדיר שיש צורך ביותר מ-150 מ”ל.

 קיבולת הקיבה המקסימלית של התינוק בימים הראשונים (מהאתר קלימאמ):

  • ביום הראשון – 5-7 מ”ל בכל הנקה.
  • בגיל 3 ימים – 27-22 מ”ל בכל הנקה.
  • בגיל שבוע – 60-45 מ”ל בכל הנקה.
  • בגיל חודש – 150-80 מ”ל בכל הנקה.

ואם התינוק כבר אוכל מזון מוצק?

מתישהו בין גיל חצי שנה לגיל שנה, לפי הקצב שהטעימות של התינוק הופכות למזון מוצק בכמות משמעותית, מתחילה צריכת החלב של התינוק לרדת. עדיין, חלב האם אמור לספק את עיקר התזונה של התינוק עד גיל שנה. בעקבות השינויים היומיומיים הגדולים בכמויות המזון המוצק שהתינוק אוכל במשך חצי השנה השנייה לחייו, משתנות גם כמויות החלב. מחקר אחד מצא צריכת חלב ממוצעת של 875 מ”ל ליום, 93% מכלל הצריכה, בגיל 7 חודשים, ו-550 מ”ל ליום, שהם 50% מכלל הצריכה הקלורית, בגיל 16-11 חודשים.

כמה מחקרים מדדו את צריכת החלב בתינוקות בין גיל 12 ל-24 חודשים, ומצאו שהצריכה הטיפוסית היתה בערך 400-550 מ”ל ליום. מחקרים שבדקו את צריכת חלב האם בתינוקות בגילאים 24 עד 36 חודשים מצאו שהכמויות הטיפוסיות היו 360-300 מ”ל ליום.

האם התינוק שותה יותר מדי או מעט מדי חלב שאוב?

כדאי לזכור שכמויות החלב שהתינוק יונק או שותה משתנות מארוחה לארוחה, ממש כמו שאדם מבוגר לא אוכל אותה כמות בכל ארוחה. התינוק בוודאי לא ישתה אותה כמות חלב בכל ארוחה. הדבר החשוב הוא לשים לב לאיתותים של התינוק במקום לשדל אותו לגמור את הבקבוק.

אם התינוק שלך שותה כמויות גבוהות במידה ניכרת מהממוצע, כדאי לך לבדוק את האפשרות שנותנים לו יותר מדי חלב שאוב. דברים שעלולים לגרום להאכלת-יתר כוללים:

  1. בקבוקים ופטמות עם זרימה מהירה. חשוב להשתמש תמיד בפטמה עם הזרימה הכי איטית שהתינוק מוכן לאכול ממנה. וגם עם הפטמה הכי איטית, חשוב לתת את הבקבוק בצורה קצובה, כל פעם לתת קצת ולעשות הפסקה, כדי לאפשר לתינוק לשלוט טוב יותר בכמות שהוא שותה ולאפשר לו להסדיר את הנשימה תוך כדי ההאכלה.
  2. שימוש בבקבוק בתור הדרך העיקרית להרגעת התינוק. יש מטפלות שמתוך כוונה טובה נותנות בקבוק בכל פעם שהתינוק מראה סימנים של אי-נוחות. אם התינוק עדיין נראה רעב, כדאי להציע למטפל/ת לבדוק קודם כל אם אפשר להרגיע אותו בהליכה, בנדנוד, על הידיים וכדומה, לפני שנותנים לו עוד חלב שאוב.
  3. צורכי המציצה של התינוק. לתינוקות יש צורך מאוד חזק במציצה, והצורך עשוי להתגבר כשאמא לא נמצאת, כי המציצה מנחמת את התינוק. התינוק יכול לשלוט בזרם החלב כשהוא יונק, כדי שיקבל כמות מזערית של חלב כשהוא רוצה בעיקר למצוץ. כששותים מבקבוק, התינוק מקבל נפח גדול ומתמשך של חלב כל עוד הוא מוצץ. אם התינוק מקבל כמויות גדולות של חלב שאוב כשאת אינך, אולי אפשר לנסות לתת לו למצוץ אצבע או מוצץ כשאמא לא נמצאת, כדי לתת לו אמצעים נוספים לספק את צורכי המציצה שלו, מלבד הבקבוק.

אם אחרי שניסית את כל ההצעות האלה את עדיין לא מצליחה לשאוב מספיק חלב עבור צורכי התינוק, מומלץ לעיין בעצות באתר לשואבות חלב. אפשר להתייעץ גם עם מדריכת לה לצ’ה.

אם התינוק שותה הרבה פחות חלב שאוב מהממוצע, יכול להיות שהוא רק משביע את הרעב הראשוני שלו ומחכה שאמא תחזור כדי להשלים את עיקר החלב בהנקה. במקרה כזה, התינוק בדרך כלל יינק לעתים קרובות ו/או הנקות ארוכות מהרגיל כשאמא חוזרת. לאמהות רבות זה מאוד נוח, כי הן לא צריכות לשאוב כמויות גדולות של חלב. תופעה זו נפוצה אצל תינוקות יונקים, במיוחד כאלה שרק מתחילים לקבל בקבוק. לפעמים, כאשר אמא חוזרת לעבודה או ללימודים, התינוק מתחיל להתעורר יותר פעמים בלילה, כדי להשלים “שעות אמא” ולינוק יותר חלב-אם ישירות מאמא.

הנה כמה טיפים למקרה שהתינוק שלך שותה רק מעט מהבקבוק ומשלים את השאר בהנקה ישירה:

  • תראי בזה מחמאה – התינוק מעדיף אותך!
  • מומלץ לגייס סבלנות להנקות המרובות או הארוכות, ולהשתדל לא להילחץ.
  • אם את דואגת שהתינוק לא יכול להסתדר כל כך הרבה זמן עם כמות כל כך קטנה של חלב שאוב, אנחנו מזכירות לך שיש תינוקות שישנים כל הלילה במשך 8 שעות בלי לינוק. התינוק שלך פשוט לוקח את השעות האלה כשאת לא איתו.
  • שימי לב אם הוא עושה מספיק פיפי (חיתולים רטובים) ועקבי אחרי העלייה במשקל כדי לוודא שהתינוק מקבל מספיק חלב.
  • תאפשרי לתינוק שלך לינוק כמה שהוא צריך אחרי שחזרת, כדי שיוכל להשלים את החסר.

 דרכים נוספות להעריך את צריכת החלב:

יש דרכים שונות להעריך את צריכת החלב של התינוק, דרכים הקשורות למשקל התינוק ולגילו ומבוססות על צריכת תמ”ל. המחקר הוכיח שלאחר השבועות הראשונים, שיטות אלה מחשבות כמות חלב גדולה מדי, הרבה מעבר למה שהתינוק באמת צריך. ההערכות והטיפים שפורטו ברשימה זו משמשים אמהות כבר שנים רבות. המחקר העדכני גילה לנו שכמויות חלב האם קבועות למדי אחרי החודש הראשון, ואינן עולות במידה משמעותית בהתאם לגיל או למשקל, כך שהממצאים האלה מחזקים את מה שהאמהות ויועצות ההנקה יודעות כבר שנים מתוך הניסיון.

תרגום וכתיבה: בשמת אבן-זהר ודבי אדר

טיפים להצלחת שאיבה אחרי חזרה לעבודה או לימודים

EBMbag1-lg

מאת שרון צברי

  1. שאיבה דורשת אימון (בדיוק כמו הנקה). הרבה נשים מצאו כי התחלת השאיבות לפני החזרה לעבודה ללא לחץ מגדילה את הסיכוי להצלחה.
  2.  השתמשי במשאבה טובה שאינה מכאיבה. משאבה דו-צדדית חוסכת זמן.
  3. לאחר שסיימת לשאוב, נסי להוציא חלב ידנית מהשד. לעיתים ניתן להגדיל את כמויות החלב בשאיבה ב-20% ולהבטיח יצר חלב מוגבר בהמשך.
  4. שאיבה במקום שבו את מרגישה בטוחה שלא תופרעי תגדיל את הצלחת השאיבה. במקומות עבודה שיש בהם מקרר, הודיעי על כוונתך להשתמש בו והסדירי מראש מקום לחלב השאוב.
  5. שימי לב באילו שעות קל לך יותר לשאוב כמויות גדולות. לעתים כדאי לשאוב בבוקר מיד כשמגיעים לעבודה, כאשר החזה עוד מלא בחלב מהלילהואת רעננה. לאחר השאיבה ניתן לאפסן את המשאבה במקרר, ואז היא תהיה זמינה לעוד שאיבה.
  6. לעתים נשים שומעות כי יש צורך בשתייה מרובה על מנת לייצר הרבה חלב. כאשר את מניקה או שואבת, מומלץ לשתות לפי צורכי הצמא שלך, כאשר צבע השתן שלך משמש כמדד לכמויות הנוזלים שצרכת. מחקרים הראו כי עודף גדול מדי של נוזלים יכול לפגוע בייצור החלב שלך.
  7. אצל תינוקות רבים מתרחשת “קפיצת גדילה” בגיל שלושה חודשים. אם את יכולה, דחי מעט את מועד החזרה לעבודה כדי לא לחזור בדיוק כשהתינוק מאותת לגופך על הצורך להגדיל את כמות החלב.
  8. הימנעי מלחזור לעבודה ביום ראשון. כאשר חוזרים לעבודה ביום שלישי או רביעי, הימים הראשונים, הקשים, יהיו מעטים ככלהאפשר לפני שיגיע סוף השבוע.
  9.  התייחסי אל השבועיים הראשונים לחזרתך לעבודה כאל זמן משכב לידה: ארגני עזרה בבית, הקפידי על אכילה ושתייה, וגייסי את בן הזוג ובני משפחהאחרים לתמיכה בתינוק ובילדים הגדולים, אם יש.
  10. הרגילי את התינוק לגורם המטפל כמה ימים לפני שאת חוזרת לעבודה. התחלה הדרגתית, תקל על הילד וגם תפחית את חששותיך. בימים הפנויים הללו, ניתן להתחיל להרגיל את השד לשאיבה.
  11. כמות החלב בשאיבה יכולה להשתנות בין ימות השבוע. בתחילת השבוע ישלעיתים יותר חלב ובסופו פחות. אם את מייצרת עודפים בחלקמהימים – שמרי אותם לימים שבהם יש לך פחות חלב.
  12. ניתן להקפיא כמה שקיות לצבירת מלאי, על מנת להקטין את החששות שלא יהיה לילד מזון בימים שיש לך פחות חלב בשאיבה.
  13. הסבירי לגורם המטפל את חשיבות החלב השאוב בעיניך. בקשי שהתינוק לא יאכל זמן קצר לפני הגעתך, או שיקבל כמות קטנה, כדי להבטיח שיינק כשתגיעי. הסבירי גם כי תינוק יונק עשוי לבקש לאכול גם מבקבוק במרווחים קצרים. ודאי כי מי שמטפל בתינוק אינו מנסה לקצר את זמן הארוחה.
  14. כאשר את נמצאת במחיצת תינוקך, הניקי אותו ללא הגבלה. נסי לשמור על הכלל שלפיו “מאמא רק יונקים”, גם בסופי שבוע בשעות שבהן הוא מקבל בקבוק בימים אחרים. כך תקטיני את הסיכון לגמילה מוקדמת.
  15.  אחרי כמה שבועות או חודשים ספורים של שאיבה מוצלחת, קורה לעתים שנשים מרגישות ירידה בכמות החלב הנשאב. עם החזרה לעבודה או ללימודים, כדאי לנסות ולשאוב כמויות גדולות יותר מאלה הדרושות לך, כדי שכאשר תתרחש הירידה, תוכלי עדיין לספק את צרכיו של התינוק.
  16. הרבה אמהות מצאו כי הדרך הטובה ביותר לשימור יכולת ייצור החלב שלהן היא הנקה רבה של התינוק בזמן המשותף, גם בלילות.
  17.  מחקרים הראו כי לכמוסות חילבה יש השפעה חיובית על ייצור החלב, ולעתים נשים נעזרות בהן בעת חזרה לעבודה.
  18. פגישות תמיכה כמו פגישות של ליגת לה לצ’ה, תמיכה בפורומים באינטרנט או מפגשים עם יועצות הנקה יכולים לספק מקור חשוב לתמיכה ולמידע.

האכלה מבקבוק בדרך תומכת הנקה

older baby breastfeeding

צילום: גבי פישמן פוסברי

יש ערך גדול בהנקה ישירה: קרבה ומגע פיזי בין האמא לתינוק, הפרשת הורמונים שגורמים לרגשות חמים כלפי התינוק והרצון לטפל בו, מניעת האכלת יתר כי התינוק מחליט מתי הוא מסיים, והתפתחות שרירי הלסת והפה. לא כל תינוק צריך לאכול מבקבוק.

מומלץ לחכות עם הצגת בקבוק לפחות עד אשר ההנקה מתבססת – התינוק בן כמה שבועות, עולה היטב במשקל, ההנקה נוחה ונעימה ואין לך פצעים או כאבים. הציעי לתינוק בפעמים הראשונות כמות קטנה של חלב – 10-15 מ”ל. אם מתעוררים קשיים בהנקה לאחר מתן הבקבוק, מומלץ לא להגדיל את הכמות.

יש תינוקות שיסרבו לקבל בקבוק מן האם, או אף שמישהו אחר יאכיל אותם כשהאם נמצאת בבית (אפילו אם איננה בטווח ראייה!). מצד שני, האמא בדרך כלל מכירה יותר טוב אצל התינוק סימני רעב, לחץ ושובע. חשוב שלא לגרום למאבק סביב השימוש בבקבוק. הכנסה בכוח של בקבוק לפה של התינוק, יכול להיות טראומטית לתינוק כמו שהאכלה בכפייה תהיה קשה למבוגר. אם תינוקך מסרב לבקבוקים, תוכלי לפנות למדריכה בליגת לה לצ’ה לקבל הצעות נוספות להרגלתו להאכלה מבקבוק.

אפשר להאכיל תינוק עם כוס, צינורית שמחוברת לאצבע, כפית או מזרק.

בעת נתינת הבקבוק, חשוב שהנוזל שבבקבוק לא יזרום מהר מדי. החזיקי את התינוק באופן אנכי ככל האפשר, והשתמשי בפטמת בקבוק בעלת הזרימה האיטית ביותר כאשר נותנים את הבקבוק, הפטמה לא צריכה להיות מלאה נוזל, והבקבוק צריך להיות מקביל לרצפה, כך שבעת ההאכלה הנוזל לא ניגר עצמאית והתינוק יכול לעצור לנשום. בתינוקות קטנים, מומלץ להציע הפסקות לנשימה, כאשר פיטמת הבקבוק מונחת בשסע שבין הפה והאף, כך שהתינוק יכול לאותת על רצונו להמשיך לאכול על ידי פתיחת הפה לרווחה ותפיסת הבקבוק.

כאשר תינוק יונק מהשד, משך ההנקה וקצב שחרור החלב מותאם לפיתוח מנגנון שובע עצמי. מכיוון שזה לא המקרה בהאכלה מבקבוק, ההאכלה צריכה להיות איטית ולקחת יותר מעשרים דקות (משך הזמן שבו מתחילים לחוש שובע). לא כדאי לנסות לקצר את זמן הארוחה, משום שהדבר יפגע במנגנון השובע הטבעי ויכול לגרום לאי נוחות לתינוק בשל אכילת יתר.