הנקה ותרופות

A mother holds her sleeping newborn

Photo credit: Roi Yehonatan

תרופות מותרות בהנקה

ד”ר תומס הייל, רופא, רוקח קליני ומחבר הספר Medications and Mothers’ Milk, מומחה עולמי בנושא מעבר תרופות וחומרים אחרים לחלב אם (//www.medsmilk.com/) מדגיש כי, התועלת הרבה וההגנה החיסונית שהתינוק מקבל בהנקה מהוות גורם מכריע בכל שאלה לגבי נטילת תרופות ומזונות בהנקה.

לאור חשיבות ההגנה החיסונית שמספקת ההנקה, כל אפשרות להפסקת הנקה עקב נטילת תרופה צריכה להתבסס אך ורק על תיעוד של סיכון ממשי לתינוק עקב נטילת התרופה הספציפית, תיעוד שפורסם בספרות המקצועית.

לפני כל הפסקה של הנקה או של מתן חלב האם, חשוב לוודא כי התרופה אכן אינה בטוחה בהנקה. אם אכן התרופה אינה בטוחה בהנקה, מומלץ קודם כל לשקול את החלפתה (במידת האפשר) בתרופה שכן מאפשרת את המשך ההנקה.

בישראל כמה מקורות מידע לנושא תרופות והנקה:

קו פתוח בבית החולים בילינסון: 03-9376911 בשעות 14:30-7:30.

בית החולים רמב”ם, מרכז הרעלות (ד”ר בן טור): 04-8541900 בשעות 15:00-8:00 (במקרי חירום, כל שעות היממה).

מנהלת המרכז הארצי לייעוץ טרטולוגי של משרד הבריאות  אורנה דיאב-ציטרין , רחוב ירמיהו 39, ת.ד.1176 ירושלים, מיקוד: 9101002 טל’: 02-5082825
ייעוץ טלפוני – 
ניתן בימים ראשון – חמישי, בשעות 9:00-15:00

–  קו פתוח בבית החולים אסף הרופא, “הריופון” (פרופ’ מתי ברקוביץ’) (לגבי חלק מהתרופות נדרש תשלום): 08-9779309 בשעות 14:00-8:00.

אתר LACTMED של ה-NIH (אנגלית)

העקרונות לפעילות התרופה בחלב האם:

המשפיע העיקרי על כמות התרופה בחלב האם הוא רמת התרופה בדם האם, וכאשר רמת התרופה בדם האם עולה, ריכוז התרופה בחלב האם מתחיל גם הוא את עלייתו – כמעט ללא יוצא מן הכלל. ברגע שרמת התרופה בדם האם מתחילה לרדת, כוחות השוואה של מפל הריכוזים גורמים לתרופה לצאת מן החלב, בחזרה לדם האם.

מתוך גורמים רבים, השניים הבאים הם החשובים והמשפיעים ביותר על כמות התרופה בחלב:

1.   מסיסות התרופה בשומנים: תרופות שהן מסיסות מאד בשומן, חודרות לחלב האם בריכוזים גבוהים יותר. כאלה הן התרופות הפועלות במערכת העצבים המרכזית. אלו הן תרופות המגיעות לריכוז גבוה בחלב האם, בשל המסיסות בשומן.

2.   מידת הקישור של התרופה לחלבון: תרופות בעלות קישור חזק לחלבון בדם האם (כמו, לדוגמא, התרופה וורפרין[WARFARIN] , תרופה הפועלת על קרישת הדם) הן בעלות רמת נוכחות נמוכה בחלב האם, כי הקישור לחלבון מקשה על כניסתן לחלב.

 גורמים נוספים המשפיעים:

התרופה צריכה לעבור את מערכת העיכול של התינוק לפני הספיגה בדמו. יש תרופות שאינן יציבות בסביבה של מערכת העיכול, בשל חומצות ואנזימים. באופן כללי, הקיבה של התינוק יכולה להרוס הרבה תרופות ולא לאפשר להן ספיגה בדמו, ובכך למנוע את השפעתן עליו. כמו כן, תרופות רבות מתפרקות במעבר הראשוני בכבד של התינוק, ולכן אינן מגיעות למחזור הדם שלו. כמובן שיש יוצאים מן הכלל, ויכולות להיות תרופות שלא נספגות אצל התינוק, אבל גורמות לתופעות לוואי במערכת העיכול שלו, כמו שלשולים, עצירויות ודלקות המעי.

אף כי יש תרופות רבות היוצאות מן הכלל, אפשר להניח שפחות מאחוז אחד ממנת התרופה שהאם נוטלת ימצא את דרכו לחלב האם ולתינוק.

המלצות כלליות לגבי הנקה ותרופות:

  • להשתדל להימנע משימוש בתרופות במידת האפשר, וזה כולל תרופות צמחיות, ויטמינים במינון גבוה ותוספי מזון לא הכרחיים.

  • לבחור תרופות שפורסמו לגביהן נתונים (בד”כ תרופות ותיקות), ולא את אלה שהוכנסו לאחרונה.

  • להעריך את יכולת התינוק להתמודד עם סיכונים שבחשיפה לתרופה: לדוגמא, תינוקות שנולדו טרם המועד וכן יילודים נחשבים לבעלי יכולת מופחתת לעומת תינוקות בוגרים יותר. חשוב לזכור כי לאחר הלידה, כמות החלב המיוצר היא כל כך נמוכה שהמינון הקליני של התרופה המועברת הוא לעתים קרובות מאוד נמוך.

  • רוב התרופות די בטוחות בנשים מניקות, בעוד שהסיכונים של אי הנקה ושימוש בתמ”ל גבוהים יותר.

  • ייתכן שיהיה צורך בהפסקת הנקה לכמה שעות או ימים, במיוחד עם חומרים רדיואקטיביים. חשוב לנסות לבחור תרופות עם זמן מחצית חיים קצר, זיקה גבוהה לחלבון, זמינות ביולוגית אוראלית נמוכה ומשקל מולקולרי גבוה. (מעובד מהאתר של ד”ר הייל)

כללים עקרוניים לגורם הרפואי המטפל באם:

1. יש להחליט אם התרופה הנדרשת נספגת במערכת העיכול של התינוק.

2. חשוב לאמוד אם יחס חלב/פלאזמה הוא גבוה (מעל 1). זהו היחס בין רמת התרופה בחלב האם לרמת התרופה בפלאזמה של האם (מחזור הדם). אם היחס גבוה מ-1, סימן שהתרופה מתרכזת בחלב האם.

דוגמאות לתרופות:

ניקוטין: יחס חלב/פלאזמה הוא 2.9. כלומר, הניקוטין מתרכז מאד בחלב האם המעשנת, וזה אומר שריכוז הניקוטין בחלב האם גבוה יותר מאשר בדמה.

אלכוהול: יחס חלב/פלאזמה הוא 1. כלומר, הריכוז של האלכוהול בדם האם זהה לריכוז שלו בחלב האם.

מריחואנה: יחס חלב/פלאזמה הוא 8. כלומר, המריחואנה קיימת בריכוז גבוה מאד בחלב האם, פי 8 מאשר בדם האם.

לכן המריחואנה אסורה לשימוש לנשים מֵינִיקות על פי ה-AAP.

קפטופריל: CAPTOPRIL)) היחס חלב/פלאזמה הוא 0.012. כלומר, הריכוז בחלב האם נמוך מאד ביחס לריכוז התרופה בדמה. לכן תרופה זו מאושרת לשימוש לנשים מֵינִיקות על פי ה-AAP.

זמן מחצית החיים של תרופה:

3.    חשוב לבחור תרופות שיש להן זמן מחצית חיים קצר. הזמן שלוקח ל- 50% מהתרופה להתפנות מהדם.

פרצטמול: (אקמול) היחס חלב/פלאזמה הוא 1.42-0.91 ותרופה זו מאושרת לשימושן של נשים מיניקות על פי ה-AAP. כמו כן לתרופה זו קישור של 25% לחלבונים וזמן מחצית החיים שלה הוא שעתיים.

יש מקרים בהם רוצים להקטין את הכמות של התרופה שתגיע לתינוק. המשמעות של תרופה עם זמן מחצית חיים קצר היא, שהאם יכולה להיניק “סביב התרופה”. כלומר, להיניק, ליטול את התרופה, לחכות פרק זמן קצר של שעה-שעתיים (אם זה זמן מחצית החיים של התרופה) ולהיניק שוב.

4.    יש להיזהר משימוש בתרופות שיש להן זמן מחצית חיים ארוך בילדים/תינוקות. כלומר, תרופות שמתפרקות לאט יותר בדם הילד/התינוק.

5.    אם יש אפשרות, כדאי לבחור תרופה שיש לה קישור גבוה לחלבון.

6.    תרופות המשפיעות על המוח, בדרך כלל חודרות לחלב בריכוזים גבוהים יותר.

7.    יש להיזהר בעת שימוש בתרופות הפועלות על בסיס צמחי מרפא, כי רבות  מהן מכילות חומרים הרעילים לתינוק.

ההנחיות מהספר של ד”ר תומס הייל, Medications and Mothers Milk, ע”י ד”ר ג’ינה ויסמן.

עודכן 1.1.2014

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *