תרופות מותרות בהנקה

בישראל כמה מקורות מידע לנושא תרופות והנקה:

- קו פתוח בבית החולים בילינסון (פרופ' מרלוב או ברכה שטהל): 03-9376911
בשעות 14:00-8:00

- בית החולים רמב"ם, מרכז הרעלות (ד"ר בן טור): 04-8541900 בשעות 15:00-8:00 (במקרי חירום, כל שעות היממה)

- המרכז הארצי לייעוץ טרטולוגי, משרד הבריאות, בית החולים הדסה (פרופ' אשר אור-נוי): 02-6243663, 02-6243669, פקס 02-6241328 בימים א-ה בשעות 15:00-9:00

- קו פתוח בבית החולים אסף הרופא, "הריופון" (פרופ' מתי ברקוביץ')(לגבי חלק מהתרופות נדרש תשלום): 08-9779309 בשעות 14:00-8:00   

 

ברוב המקרים, הגורם החשוב ביותר למעבר התרופה בחלב האם הוא - רמת התרופה בדם האם.

 

על פי ספרו של ד"ר תומס הייל, Medications and Mothers’ Milk

מהדורה 9 שנת 2000:

הגורם המכריע בשאלה, אם יש צורך בהפסקת הנקה עקב נטילת תרופה, הוא תיעוד של סיכון ממשי לתינוק עקב נטילת התרופה הספציפית, שפורסם בספרות המקצועית.

על פי ד"ר הייל, כבר לא מקובל שגורם רפואי יחליט על הפסקת הנקה, רק בגלל חרדה מצד הרופא המטפל.

 

תרגום מתוך ההקדמה לספר: 
Medications and Mothers’ Milk מהדורה 9 שנת 2000 .

מאת: Thomas Hale, Ph.D

העקרונות לפעילות התרופה בחלב האם:

המשפיע העיקרי על כמות התרופה בחלב האם, הוא רמת התרופה בדם האם.

כאשר רמת התרופה בדם האם עולה, ריכוז התרופה בחלב האם מתחיל גם הוא את עלייתו – כמעט ללא יוצא מן הכלל.

ברגע שרמת התרופה בדם האם מתחילה לרדת, כוחות השוואה של מפל הריכוזים גורמים לתרופה לצאת מן החלב, בחזרה לדם האם.

מתוך גורמים רבים, השניים הבאים הם החשובים והמשפיעים ביותר על כמות התרופה בחלב:

1.    מסיסות התרופה בשומנים:

תרופות שהן מסיסות מאד בשומן, חודרות לחלב האם בריכוזים גבוהים יותר. כאלה הן התרופות הפועלות במערכת העצבים המרכזית. אלו הן תרופות המגיעות לריכוז גבוה בחלב האם, בשל המסיסות בשומן.

2.    מידת קישור התרופה לחלבון:

תרופות נמצאות במחזור הדם האימהי על ידי קישור לחלבון אלבומין (ALBUMIN), ומסיסות באופן חופשי בפלאזמה (מחזור הדם). החלק החופשי מחלבון הוא שעובר בחלב האם, והחלק הקשור בחלבון נשאר במחזור הדם של האם.

לכן, תרופות בעלות קישור חזק לחלבון בדם האם (כמו, לדוגמא, התרופה וורפרין[WARFARIN] , תרופה הפועלת על קרישת הדם) הן בעלות רמת נוכחות נמוכה בחלב האם, כי הקישור לחלבון מקשה על כניסתן לחלב.

 

גורמים נוספים המשפיעים:

התרופה צריכה לעבור את מערכת העיכול של התינוק, לפני הספיגה בדמו.

חלק מן התרופות לא יציבות בסביבה של מערכת העיכול, בשל חומצות ואנזימים.

באופן כללי, הקיבה של התינוק יכולה להרוס הרבה תרופות ולא לאפשר להן ספיגה בדמו, ובכך למנוע את השפעתן עליו.

תרופות אחרות נחסמות כבר בפיו של התינוק, מפני שכמעט אינן יכולות להיספג בשל חוסר זמינותן לרירית הפה של התינוק (ORAL BIOAVAILABILITY).

תרופות רבות מתפרקות במעבר הראשוני בכבד של התינוק ולכן אינן מגיעות למחזור הדם שלו.

כמובן שיש יוצאים מן הכלל לכל סוגי החסימות של התינוק, ויכולות להיות תרופות שנחסמות אצל התינוק, אבל גורמות לתופעות לוואי במערכת העיכול שלו, כמו שלשולים, עצירויות, ודלקות המעי.

 

למרות שיש תרופות רבות היוצאות מן הכלל, אפשר להניח שפחות מאחוז אחד ממנת התרופה שהאם נוטלת ימצא את דרכו לחלב האם ולתינוק.

כללים עקרוניים לגורם הרפואי המטפל באם:

1.      יש להחליט אם התרופה הנדרשת נספגת במערכת העיכול של התינוק.

 

 2.    חשוב לאמוד אם היחס חלב/פלאזמה הוא גבוה (מעל 1). זהו היחס בין רמת התרופה בחלב האם לרמת התרופה בפלאזמה של האם (מחזור הדם), אם היחס גבוה מ-1, סימן שהתרופה מתרכזת בחלב האם.

  דוגמאות לתרופות:

ניקוטין: היחס חלב/פלאזמה הוא 2.9. כלומר, הניקוטין מתרכז מאד בחלב האם המעשנת, וזה אומר שריכוז הניקוטין בחלב האם גבוה יותר מאשר בדמה.

אלכוהול: היחס חלב/פלאזמה הוא 1. כלומר, הריכוז של האלכוהול בדם האם זהה לריכוז שלו בחלב האם.

מריחואנה: היחס חלב/פלאזמה הוא 8. כלומר, המריחואנה קיימת בריכוז גבוה מאד בחלב האם, פי 8 מאשר בדם האם.

לכן המריחואנה אסורה לשימוש לנשים מֵינִיקות על פי ה-AAP.

קפטופריל: CAPTOPRIL)) היחס חלב/פלאזמה הוא 0.012. כלומר, הריכוז בחלב האם נמוך מאד ביחס לריכוז התרופה בדמה.

לכן תרופה זו מאושרת לשימוש לנשים מֵינִיקות על פי ה-AAP.

פרצטמול: (אקמול) היחס חלב/פלאזמה הוא 0.91-1.42 וזו תרופה מאושרת לשימוש נשים מיניקות על פי ה-AAP.

כמו כן לתרופה זו קישור של 25% לחלבונים וזמן מחצית החיים שלה הוא שעתיים.

זמן מחצית החיים של תרופה:

הזמן שלוקח ל- 50% מהתרופה להתפנות מהדם.

3.    חשוב לבחור תרופות שיש להן זמן מחצית חיים קצר.

יש מקרים בהם רוצים להקטין את הכמות של התרופה שתגיע לתינוק.

המשמעות של תרופה עם זמן מחצית חיים קצר היא, שהאם יכולה להיניק "סביב התרופה". כלומר, להיניק, ליטול את התרופה, לחכות פרק זמן קצר של שעה שעתיים (אם זה זמן מחצית החיים של התרופה) ולהיניק שוב.

4.    יש להיזהר משימוש בתרופות שיש להן זמן מחצית חיים ארוך בילדים/תינוקות. כלומר, תרופות שמתפרקות לאט יותר בדם הילד/התינוק.

5.    אם יש אפשרות, כדאי לבחור תרופה שיש לה קישור גבוה לחלבון.

6.    תרופות המשפיעות על המוח, בדרך כלל חודרות לחלב בריכוזים גבוהים יותר.

7.    יש להיזהר בעת שימוש בתרופות הפועלות על בסיס צמחי מרפא, כי רבות  מהן מכילות חומרים הרעילים לתינוק.

8.  בעת שימוש בחומרים רדיואקטיביים, יש לחכות אחרי מתן התרופה זמן של 5 מחציות חיים.

אחרי 5 מחציות חיים, כ- 98% מהתרופה או מהרדיואיזוטופ (חומרי ניגוד המשמשים לבדיקות) נעלמים ממחזור הדם של האם.

9. יש לחשב את הכמות היומית של התרופה שהתינוק מקבל דרך החלב, על ידי שימוש בנתונים הנמצאים בסעיפים הנ"ל.

תורגם על-ידי ד"ר ג'ינה ויסמן