איך לשאוב פעולות טרם שאיבה: שאיבת חלב שונה מהנקה, ובתחילת הדרך לעתים אמהות מצליחות לשאוב רק כמות קטנה. הדבר קורה הן בשל ההשפעה ההורמונלית של קירבת התינוק, המעודדת את הזרימה, והן בשל יעילות היניקה של התינוק. תרגול והתמדה חשובים להצלחת השאיבה, לכן חשוב להמשיך בניסיונות השאיבה גם אם בשאיבות הראשונות לא ייצא חלב כלל, או שייצא מעט חלב – 10 או 20מ"ל.
על מנת להגביר את יעילות השאיבה ולדמות אותה להנקה, שבה התינוק נוגע בשד ומגרה את שחרור החלב, חשוב לעודד את השחרור בתחילת השאיבה, ע"י עיסוי השדיים בתנועות מעגליות קטנות מסביב להילה. "ניעור" השד או חימומו לפני ההנקה ימריץ את זרימת הדם ויגדיל את הסיכוי לשחרור מהיר של אוקסיטוצין, ההורמון הגורם ל"ירידת" החלב בצינוריות. אם את חשה אי נוחות מתהליך השאיבה או לחץ בשל הנסיבות, נשימות עמוקות ואיטיות ומחשבות על התינוק יוכלו לעזור בתהליך ההרגעה. נשים רבות מצאו כי תמונה של התינוק או בגד עם הריח שלו עוזרים להן להירגע ומזרזים את השאיבה.
כדאי לוודא טרם השאיבה כי את חשה ביטחון שלא יפריעו לך בתהליך. חשש מפני הפרעה יכול לפגוע ברפלקס שחרור החלב, החשוב לשאיבה מוצלחת.
כאשר האישה מנוסה בתהליך השאיבה, לרוב ניתן לוותר על שלב ההכנה.
תהליך השאיבה
תהליך השאיבה (במשאבה חד צדדית) אורך בדרך כלל כחצי שעה, בדומה לפרק הגירוי של השד בעת ההנקה. לאחר עיסוי השד טרם השאיבה ניתן להתחיל לשאוב. כאשר קצב ירידת החלב יורד, מומלץ להחליף בין השדיים. כמו כן מומלץ "לעודד" את קצב ריקון השד על ידי עיסוי השד גם בעת השאיבה עצמה. . שימוש במשאבה דו-צדדית, מקצר את משך השאיבה לרבע שעה, כאשר מומלץ להפסיק לצורך עיסוי השד לקראת סיום השאיבה.
מחקרים הראו כי ישנו חלב רב בשד גם לאחר שהשאיבה מסתיימת. שאיבה ידנית של השד, בעיקר באזורים הרחוקים מהפטמה, תאפשר ניצול של החלב הזה ותגדיל את ייצור החלב העתידי.
עיתוי ותדירות השאיבה
עיתוי השאיבה ותדירותה משתנים לפי מטרת השאיבה וגיל התינוק.
אם מטרת השאיבה היא להחליף הנקה כאשר התינוק בן יומו, למשל כאשר התינוק עדיין מאושפז, מומלץ לשאוב 8-12 פעמים ביממה (כמספר הפעמים שהתינוק היה יונק). במקרה כזה, שימוש במשאבה חשמלית כפולה (ברמת בית חולים), חיוני על מנת לשמר את ייצור החלב ולחסוך בזמן. ניתן לקבל בהשאלה משאבה כזאת מ"יד שרה" בהמלצת יועצת הנקה. כדאי לשים לב שהשאיבה לא נעשית בעוצמה חזקה מדי, כך שתפגע בעתיד ביכולת התינוק לעורר רפלקס שחרור חלב. עוצמת השאיבה צרכיה להיות כך שהשאיבה לא תכאב וכי לא יהיו סימני משיכה או שטפי דם לאחר השאיבה.
אם השאיבה מיועדת לספק חלב-אם כאשר האימא נעדרת לפרק זמן קצר מהבית, מומלץ להכין את הכמות יום-יומיים מראש על מנת להימנע מלחץ ברגע האחרון. אם ניתן – כדאי לנצל את ההיעדרות לשאיבה אשר תדאג לחלב שאוב לפעם הבאה.
אם מטרת השאיבה היא לספק חלב-אם לתינוק כאשר האם נעדרת באופן יומיומי, עקב חזרה לעבודה או ללימודים, מומלץ כי תשאב בזמנים קבועים בזמן היעדרה, בהתאםלהנקות שהיא "מפספסת" ובאופן שידמה את דפוסי ההנקה של היונק. במקרה כזה, משאבה חשמלית כפולה מקילה מאוד על האם, משום שהיא חוסכת זמן שאיבה ומגדילה את יעילות השאיבה.
טיפים:
שואבות רבות מעידות על יעילות שאיבה גבוהה יותר בשעות הבוקר המוקדמות.
כאשר התינוק הינו בן מספר שבועות ובריא, לרוב אין צורך בעיקור חלקי המשאבה והבקבוקים לאחר כל שאיבה. אחסון במקרר או שטיפה קלה יכולים להספיק בין השאיבות, כאשר הניקוי העיקרי מתבצע פעם ביממה.
אם שאבת כמה פעמים במשך היום, כמות קטנה בכל פעם – תוכלי לאחד את הכמות ששאבת ביממה בבקבוק אחד (בהנחה שאת יודעת שתינוקך אכן יזדקק לכל הכמות בארוחה אחת). עדיף לקרר את החלב הטרי לפני הוספתו לחלב שבמקרר.
סחיטה ידנית: יש נשים המשתמשים בשאיבה ידנית במקום משאבה (למשל בשיטת Marmet). היתרון הברור של שיטה זה הוא הנוחות - אפשר לסחוט חלב בכל מקום ללא תלות במשאבה. לרוב שיטה זה דורשת אימון ויכולה להיות איטית לעומת שאיבה חשמלית או בעזרת משאבת חלב המיועדת לכך.
כאשר משתמשים במשאבה חשוב להתאים את המשאבה לצורכי השאיבה. אין דין שאיבה יומיומית שמטרתה להחליף הנקה, כדין שאיבה מזדמנת לתינוק בין כמה חודשים. כמו כן, יעילות השאיבה, פחות חשובה אצל אישה עם עודפי ייצור חלב, אשר יכולה להשתמש במשאבה פחות יעילה כל עוד היא אינה רואה פגיעה משמעותית בייצור החלב שלה.
ניתן כיום לרכוש משאבות ידניות וחשמליות, חד-צדדיות או כפולות. התאמת משאבה לשד הינה אישית, ולעיתים משאבה שהייתה טובה מאוד לחברה שלך, יכולה לא להתאים לך. במקרה שאת משתמשת במשאבה משומשת, מומלץ לוודא כי המשאבה מותאמת לשימוש על ידי כמה אמהות.
בכל מקרה, השימוש במשאבה אינו צריך להכאיב. כאשר השאיבה הינה יעילה, השד נעשה רך יותר אחריה ואין רגישות מכאיבה. במקרה שהשד נשאר מלא וקשה, סביר כי ישנה בעיה במשאבה או בטכניקה.
ההנחיות הבאות מתאימות לחלב-אֵם המיועד לתינוק בריא שנולד בתום הריון מלא.
בכל מיכל אחסני בין 60 ל-120 מ"ל בלבד. עדיף לאחסן כמות שתספיק רק להאכלה אחת ולא יותר, כדי למנוע בזבוז. כמויות קטנות של חלב קלות יותר להפשרה. ניתן להוסיף חלב טרי לחלב קפוא, רק אם כמות החלב הטרי אינה עולה על כמות החלב הקפוא. יש לקרר את החלב החדש חצי שעה במקרר לפני שמוסיפים אותו על החלב הקפוא.
אם את בוחרת להשתמש בשקית לאחסון חלב שאוב, השתדלי להוציא את האוויר הנשאר בשקית לפני שתאטמי אותה, אבל השאירי שני סנטימטרים להתפשטות החלב בתהליך ההקפאה.
ניתן גם להשתמש במיכלי זכוכית. במקרה כזה, חשוב להקפיד כי המיכל יהיה נקי וסטרילי על מנת להקטין את הסיכוי כי יהיה מקור לזיהום וקלקול החלב.
יש להפשיר ולחמם את חלב האם בזהירות. כפי שהקפאה הורסת חלק מהאיכויות החיסוניות שבחלב, כך גם חימום יתר עלול לגרום לו נזק.
חלב מוקפא: יש להשרות את מיכל החלב בכלי עם מים חמים, ולשוב ולחמם את המים עד לקבלת טמפרטורת האכלה רצויה. אין לחמם את החלב ישירות על הכיריים!
חלב המאוחסן במקרר: אם את רוצה לחמם את החלב לפני נתינתו לתינוק, יש להשרות את המיכל או השקית שבו הוא מאוחסן בכלי עם מים שחוממו מראש. אין לחמם את החלב ישירות על הכיריים!
אין להשתמש במיקרוגל לחימום חלב אם. חימום יתר גורם נזק לחלב. חימום נוזלים במיקרוגל נעשה באופן לא אחיד, וחלק מהנוזל עלול להתחמם מאוד, דבר המסוכן לתינוקות.
חלב מהמקרר עדיף על חלב קפוא, כי החלב מאבד חלק מתכונותיו בהקפאה.
חלב אם מוקפא שהופשר יכול להישמר במקרר עד 24 שעות. אין להקפיא שוב חלב שהופשר. אם לא ברור אִם חלב שנשאר בבקבוק אחרי האכלה נשמר בבטחה עד ההאכלה הבאה, ניתן לוודא כי החלב לא מקולקל על ידי הרחתו או טעימתו.
כשאין מקרר יש לאחסן את חלב האם בצידנית עם קרחומים או במיכל מבודד המלא בקרח, כדי לשמור עליו. בשיטה זו גם מומלץ להעביר את החלב ממקום העבודה הביתה או למטפלת, במיוחד בימים חמים.
מומלץ לחכות עם הצגת בקבוק עד אשר ההנקה מתבססת – התינוק בן כמה שבועות, עולה היטב במשקל, ההנקה נוחה ונעימה ואין לך פצעים או כאבים. הציעי לתינוק בפעמים הראשונות כמות קטנה של חלב – 10-15 מ"ל. אם מתעוררים קשיים בהנקה לאחר מתן הבקבוק, מומלץ לא להגדיל את הכמות.
יש תינוקות שיסרבו לקבל בקבוק מן האם, או אף שמישהו אחר יאכיל אותם כשהאם נמצאת בבית (אפילו אם איננה בטווח ראייה!). חשוב שלא לגרום למאבק סביב השימוש בבקבוק. הכנסה בכוח של בקבוק לפה של התינוק, יכול להיות טראומטית לתינוק (כמו שהאכלה בכפייה תהיה קשה למבוגר). אם תינוקך מסרב לבקבוקים, תוכלי לפנות למדריכה בליגת לה לצ'ה לקבל הצעות נוספות להרגלתו להאכלה מבקבוק.
בעת נתינת הבקבוק, חשוב שהנוזל שבבקבוק לא יזרום מהר מדי. החזיקי את התינוק באופן אנכי ככל האפשר, והשתמשי בפטמת בקבוק בעלת הזרימה האיטית ביותר כאשר נותנים את הבקבוק, הפטמה לא צריכה להיות מלאה נוזל, והבקבוק צריך להיות מקביל לרצפה, כך שבעת ההאכלה הנוזל לא ניגר עצמאית והתינוק יכול לעצור לנשום. בתינוקות קטנים, מומלץ להציע הפסקות לנשימה, כאשר פיטמת הבקבוק מונחת בשסע שבין הפה והאף, כך שהתינוק יכול לאותת על רצונו להמשיך לאכול על ידי פתיחת הפה לרווחה ותפיסת הבקבוק.
כאשר תינוק יונק מהשד, משך ההנקה וקצב שחרור החלב מותאם לפיתוח מנגנון שובע עצמי. מכיוון שזה לא המקרה בהאכלה מבקבוק, ההאכלה צריכה להיות איטית ולקחת יותר מעשרים דקות (משך הזמן שבו מתחילים לחוש שובע). לא כדאי לנסות לקצר את זמן הארוחה, משום שהדבר יפגע במנגנון השובע הטבעי ויכול לגרום לאי נוחות לתינוק בשל אכילת יתר.
שאיבה דורשת אימון (בדיוק כמו הנקה). הרבה נשים מצאו כי התחלת השאיבות לפני החזרה לעבודה ללא לחץ מגדילה את הסיכוי להצלחה.
השתמשי במשאבה טובה שאינה מכאיבה. משאבה דו-צדדית חוסכת זמן.
לאחר שסיימת לשאוב, נסי להוציא חלב ידנית מהשד. לעיתים ניתן להגדיל את כמויות החלב בשאיבה ב-20% ולהבטיח יצר חלב מוגבר בהמשך.
שאיבה במקום שבו את מרגישה בטוחה שלא תופרעי תגדיל את הצלחת השאיבה. במקומות עבודה שיש בהם מקרר, הודיעי על כוונתך להשתמש בו והסדירי מראש מקום לחלב השאוב.
שימי לב באילו שעות קל לך יותר לשאוב כמויות גדולות. לעתים כדאי לשאוב בבוקר מיד כשמגיעים לעבודה, כאשר החזה עוד מלא בחלב מהלילהואת רעננה. לאחר השאיבה ניתן לאפסן את המשאבה במקרר, ואז היא תהיה זמינה לעוד שאיבה.
לעתים נשים שומעות כי יש צורך בשתייה מרובה על מנת לייצר הרבה חלב. כאשר את מניקה או שואבת, מומלץ לשתות לפי צורכי הצמא שלך, כאשר צבע השתן שלך משמש כמדד לכמויות הנוזלים שצרכת. מחקרים הראו כי עודף גדול מדי של נוזלים יכול לפגוע בייצור החלב שלך.
אצל תינוקות רבים מתרחשת "קפיצת גדילה" בגיל שלושה חודשים. אם את יכולה, דחי מעט את מועד החזרה לעבודה כדי לא לחזור בדיוק כשהתינוק מאותת לגופך על הצורך להגדיל את כמות החלב.
הימנעי מלחזור לעבודה ביום ראשון. כאשר חוזרים לעבודה ביום שלישי או רביעי, הימים הראשונים, הקשים, יהיו מעטים ככלהאפשר לפני שיגיע סוף השבוע.
התייחסי אל השבועיים הראשונים לחזרתך לעבודה כאל זמן משכב לידה: ארגני עזרה בבית, הקפידי על אכילה ושתייה, וגייסי את בן הזוג ובני משפחהאחרים לתמיכה בתינוק ובילדים הגדולים, אם יש.
הרגילי את התינוק לגורם המטפל כמה ימים לפני שאת חוזרת לעבודה. התחלה הדרגתית, תקל על הילד וגם תפחית את חששותיך. בימים הפנויים הללו, ניתן להתחיל להרגיל את השד לשאיבה.
כמות החלב בשאיבה יכולה להשתנות בין ימות השבוע. בתחילת השבוע ישלעיתים יותר חלב ובסופו פחות. אם את מייצרת עודפים בחלקמהימים - שמרי אותם לימים שבהם יש לך פחות חלב.
ניתן להקפיא כמה שקיות לצבירת מלאי, על מנת להקטין את החששות שלא יהיה לילד מזון בימים שיש לך פחות חלב בשאיבה.
הסבירי לגורם המטפל את חשיבות החלב השאוב בעיניך. בקשי שהתינוק לא יאכל זמן קצר לפני הגעתך, או שיקבל כמות קטנה, כדי להבטיח שיינק כשתגיעי. הסבירי גם כי תינוק יונק עשוי לבקש לאכול גם מבקבוק במרווחים קצרים. ודאי כי מי שמטפל בתינוק אינו מנסה לקצר את זמן הארוחה.
כאשר את נמצאת במחיצת תינוקך, הניקי אותו ללא הגבלה. נסי לשמור על הכלל שלפיו "מאמא רק יונקים", גם בסופי שבוע בשעות שבהן הוא מקבל בקבוק בימים אחרים. כך תקטיני את הסיכון לגמילה מוקדמת.
אחרי כמה שבועות או חודשים ספורים של שאיבה מוצלחת, קורה לעתים שנשים מרגישות ירידה בכמות החלב הנשאב. עם החזרה לעבודה או ללימודים, כדאי לנסות ולשאוב כמויות גדולות יותר מאלה הדרושות לך, כדי שכאשר תתרחש הירידה, תוכלי עדיין לספק את צרכיו של התינוק.
הרבה אמהות מצאו כי הדרך הטובה ביותר לשימור יכולת ייצור החלב שלהן היא הנקה רבה של התינוק בזמן המשותף, גם בלילות.
מחקרים הראו כי לכמוסות חילבה יש השפעה חיובית על ייצור החלב, ולעתים נשים נעזרות בהן בעת חזרה לעבודה.
פגישות תמיכה כמו פגישות של ליגת לה לצ'ה, תמיכה בפורומים באינטרנט או מפגשים עם יועצות הנקה יכולים לספק מקור חשוב לתמיכה ולמידע.
